27.9 C
תל אביב
25 ביוני 2022
ליכודניק
ד"ר גבי אביטל

קיר הברזל של יולי תמיר/ ד”ר גבי אביטל

האם התסריט הבא יכול להתקיים במדינת ישראל: “אזרחיות ואזרחים יקרים, לאור ניצחוננו הברור במערכת הבחירות האחרונות, הננו מחויבים להסיר כל מכשול למימוש תפיסת העולם הפוליטית והרעיונית שלנו. לא נוכל לסבול יותר מורשת זרה, מורשת העטופה בכסות כבש אך ציפורניה כשל זאב ערבות. נשמות ילדינו הרכים לא תוכלנה לסבול חיכוך מתמיד עם ניגודים מופרכים, לפיכך הננו מסירים מספרי הלימוד, מבמות התיאטרון, ממוזיאונים, ואף מארכיונים, כל סממן הקשור במורשתו של זאב (ולדימיר) ז’בוטינסקי”?
התשובה היא כן. רק בתחכום-מה, בהסתר, בימים בהם אולימפיאדה מושכת תשומת לב. גם כאשר הציניות היא חלק ניכר מהתנהלות החיים, עדיין אמונה קטנה מחזיקה אותך על-פני המים, משהו שאומר לך, חבר יקר, דברים כאלה כבר חלפו מן העולם. רק שהמציאות, כידוע עולה על כל דמיון. שרת החינוך, הפרופ’ יולי תמיר, ממייסדי תנועת “שלום עכשיו”, ממשיכה בתהליך השבה מערכת החינוך אל חשכת ימי הצנזורה מבית מפא”י. עוד לפני החלטתה להסיר את מורשתו של זאב ז’בוטינסקי ממערכת החינוך, היא טרחה להצהיר שיש לסמן את הקו הירוק על מפות ישראל, להדגיש ולחדד את יום ‘הנאכבה’, להתעמת עם מערך החינוך הדתי. בקיצור, כנראה נסתיימו להן בעיות החינוך עד תומן ועכשיו עת הקוסמטיקה האידיאולוגית.
מעניין כמה צירופי מקרים הזדמנו להם בשבוע העמוס האחרון: הראשון, רוסיה הסובייטית, על סממניה הקומוניסטיים, דוהרת אל תוככי גיאורגיה, כאילו אומרת לנו, חכו, אל תספידו אותנו. הנה, אפילו סולזניצין בשנותיו האחרונות התקרב אל הממסד שתיעב בעבר, (או כך אומרים לפחות). שם ברוסיה, צנזרו כל מי שלא הלך בתלם הבולשביקי. יולי תמיר, מסתבר, תלמידה טובה מאוד. האירוע השני, מוחמד דרוויש, משורר ‘לאומי-פלשתינאי’, הולך לעולמו, ומחול האבל מתגבר. מגישת יומן ברשת ב’, ענת דוידוב, בפתיח לכתבה על דרוויש היא אומרת: “וכעת לידיעה עצובה”. הסופר א.ב. יהושע מתפייט מול ידידו הפלשתינאי. המשורר רוני סומק טורח ללמד את שיריו המתונים בבתי הספר. רק ‘שכחו’ לציין ששירתו הלאומנית והלא מוסווית נשענת על כמה שורות ‘עלומות’: ” לכו לאן שתרצו, אבל לא בינינו, בשום אופן! הגיע הזמן שתסתלקו, שתמותו היכן שתרצו, אבל לא בינינו, צאו מכל דבר, צאו מפצעינו, מאדמתנו, צאו מהיבשה, מהים, מהכל.. וטלו עמכם את מתיכם..”. ועוד מוסיף המשורר החביב: “תרשום בראש העמוד הראשון, אני לא שונא אנשים, ואינני פולש, אבל אם אהיה לרעב, בשרו של הכובש יהיה לי למאכל, היזהר, מהזעם שלי, מהרעב שלי..”. ומי מפריע לשרת החינוך? זאב ז’בוטינסקי. את שיריו כמובן לא ילמדו.
מה באמת מפריע לשרת החינוך במורשתו של ז’בוטינסקי? מדוע היא מתעקשת להוריד מן הבמה בכוח, באלימות, מנהיג שגם גדולי שונאיו בעבר, מודים בגדולתו? למען ילדי ישראל הרכים המרופדים בכוכבים מכלל סוג נזכיר שזאב ז’בוטינסקי, איש רב-אשכולות ורב פעלים הלך לעולמו בטרם עת. בחייו הקצרים שבע מרורים ומשטמה מצד המתנגדים, ראשי היישוב ובראשם דוד בן-גוריון, ומצד שני זכה להערכה והערצה מכל קצווי תבל. כתביו הרבים מכילים ענייני חברה וכלכלה, ביטחון ומדינה, רוח, שירה ומחזה. הספקו הרב בנאומים, במסעות אינספור ובנבואות זעם שהתגשמו. הניסיונות לגייסו לתמיכה רטרואקטיבית במדינת הרווחה נתקלת בקיר ברזל: “..אך התוכנית ההיא, לא זו בלבד שאינה סוציאליזם, אלא הרעיון המונח ביסודה נוגד לסוציאליזם מן הקצה אל הקצה. התרופה המקראית לקלקלה הסוציאליסטית, שמה ‘שנת היובל’..”. עינו החדה צפתה גם מבעד הערפל הארור תחת שמי אירופה. ז’בוטינסקי תבע ‘יציאת מצרים’ מהירה פן ‘מחוגי השעון יורו על השעה 12′. “עם בן מיליונים רבים במלוא כוחותיו וכישרונותיו מתגלגל אל התהום האחרונה של האבדון, ולוחשים על אזנו, כי מן הדין הוא שיתנחם ב’עלייה’ במקום ביציאת מצריים..”, נכתב בשנת 1935. ובנאום נרגש אל יהודי פולין הוא פונה בזעקה ביום תשעה באב בשנת תרצ”ח (1938), לפני 70 שנה, ומדבר איתם גלויות על הקטסטרופה המתקרבת.
בעיצומה של האינתיפאדה בשנות השלושים של המאה הקודמת הוא מוחה בתוקף על מדיניות ההבלגה. “ועוד דבר אחד יישאר בהכרתו של העולם: הבלגה… אם לנוכח שפיכות הדמים, הרציחות והגזלות, פוקעת סבלנותו של יהודי והוא שובר את ההבלגה – אז מכתים אותו עמו כבוגד. רושם זה יישאר אצל הלא יהודים. ואולם לעצם השאלה : בארץ ישראל שבירת ההבלגה היא דבר הכרחי, הכרחי!”. גם את שירו המפורסם ‘שמאל הירדן’, פירקו מנכסיו. כולם מצטטים את ‘שורות המחץ’: “שם ירוה לו משפע מאושר, בן ערב, בן נצרת ובני”, רק משום מה נשכחות שתי השורות הבאות: “כי דגלי, דגל טוהר ויושר, יטהר שתי גדות ירדני”. מי לא מוכן להניח לבני נצרת לנפשם אם שתי הגדות בידנו? חבל שזוהי רוח הפלורליזם בה מנסה שרת החינוך להתפאר.

ד”ר גבי אביטל, מרצה באקדמיה לטייס של חיל האוויר ובטכניון.



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמןלפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

מפלגת התקשורת/ ד”ר גבי אביטל

אריק זיו ויזר

לחמורים אין אלוהים/ ד”ר גבי אביטל

אריק זיו ויזר

עולים על המסלול הישראלי הנכון

אלי חזן

חמש מאות טילים במקום מטוס אחד / ד”ר גבי אביטל

אריק זיו ויזר

גבי אביטל בהערכת מצב : משפט ההיסטוריה

אלי חזן

אל תקראו לו עם

אריק זיו ויזר
דילוג לתוכן