מרבית המריבות הפוליטיות הינן תוצאה של ״חימום אווירה״ בידי יועצים ו״חברים״ למיניהם.
זה מתחיל בניפוח שמועות שלא נבדקות ומסתיים בכינוסים חסרי תוחלת של המזכירות. למי בכלל איכפת מהמזכירות ובמה היא תורמת הלכה למעשה לתנועה?
זה נראה כמו סידור עבודה ותפקידים לכל מיני משועממים וצלופחים שמוכנים לשלם, והרבה, בשביל לקבל תפקיד ותואר והתוכן והמהות הרבה פחות חשובים להם.
אז מה עושים אנשים כמוני, שלויאליים קודם כל ליו״ר התנועה, יהיה אשר יהיה ומצד שני מאוד מחבבים ומעריכים את ישראל כץ?
הפעם, כץ הלך צעד אחד יותר מדי. אין ספק כי רצונו להתבדל מכל מיני אקוניסים וארדנים שלא מגיעים לקרסוליים שלו – בהחלט מובן. אבל הדחף לכרסם בטריטוריה של ראש הממשלה – מיותר.
על כץ להמשיך ולהתרכז בעשיה המרובה וכן לחזק את הקשרים שהתרופפו מעט בינו לבין יסודות התנועה,
גם להיות מס׳ 2 זה מכובד ובהחלט לא מובן מאליו!
המאבק של וידל
רמלה היא עיר בעלת פוטנציאל גבוה, אך תדמיתה תמיד הייתה נמוכה. בשנים האחרונות אנו עדים למאבקו מעורר התשואות של מיכאל וידל, מחבריה האיכותייםו הטובים של המפלגה, למען עתידה של עירו.
יריבו הוא לא אחר מאשר ראש העיר יואל לביא המכהן בתפקיד מאז חורבן בית שני בערך ונראה כי השנים הרבות וריבוי הקדנציות לא הטיב עמו ועם עירו.
למיכאל וידל תכניות מעולות לפיתוח רמלה ולקידומה ועל הליכוד כולו, מראש הממשלה ועד אחרון החכ״ים להתייצב לצדו במאבקו זה.
שנאה וגזענות שוברות שיאים
השבוע נתקלתי במקומון מהקריות. אותן קריות המקיפות את חיפה האדומה. בכל הקריות שולטים ראשי ערים שלנו, אך מפאיניקים רעילים עדיין מטפטפים ארס,חיים וקיימים מבלי שהם ואבותיהם שילמו איזשהו מחיר על פשעיהם.
וכך היה כתוב במאמר המערכת מאת העורך הראשי:
״בנימין נתניהו התקנא בארדואן ויצא במסע טיהורים משלו שלא היה מבייש את גדולי הדיקטטורים, מסדאם חוסיין ועד בשאר אל-אסד״.
זה מזכיר לי מישהו אחר, בתקופה אחרת, שהכריח כל אזרח במדינה להחזיק פנקס אדום, אסר על האזרחים לאכול טוב – אלא רק בתלושים של מזון עבש, סידרעבודה רק לחברי מפלגתו, מנע כל אפשרות להביא טלוויזיה לישראל, האדיר ועדי עובדים על חשבון קידמה וטובת האזרח הקטן. על הדרך, ממש כמו אסד וסדאם,הוא גם טבח במתנגדיו מאלטלנה ועד ואדי סאליב.
אבל לעורך שלנו (שמו ושם המקומון שלו שמורים במערכת), זה וודאי לא הפריע – העיקר שהוא מהצד הנכון….
את מאמרו קינח באיחולים לבביים ל״שרת התרבוש״- כך כינה את מירי רגב שלנו- לא נגעתי: ״טפו, כולירע״. כמה מתורבת…
מישהו מתפלא? ככה זה שבקריות הנמצאים תחת ראשי ערים מהליכוד (!) לא אוזרים ראשי ערים אומץ ומוחקים את זכרם של פושעי מפא״י משמות הרחובות לדוגמא ובמקומם מנציחים את אנשי עמנו: מגידי פאגלין ועד אב״א אחימאיר.
אילו היינו קצת כמוהם (ובמובן האכזרי, הלוואי והיינו), העיתון הזה היה נסגר עוד היום ומהכתב הייתה נשללת תעודת העיתונאי וגם תפקידו הציבורי!
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
