25.7 C
תל אביב
4 ביוני 2020
ליכודניק
ליכוד ירוק

עדכון ממהלך הדיונים בקופנהגן 15/12/09 – הפגישות עם השרה הדנית להגנת הסביבה

בימים האחרונים נערכו שתי פגישות חשובות של מליאת הועדה עם השרה הדנית להגנת הסביבה שהיא דמות מפתח בועידת האקלים. השרה היא הנציגה הבכירה ביותר מטעם ממשלת דנמרק שהודות להיותה המדינה המארחת את הועידה, משפיעה רבות על אופייה. מפגישות אלה עולה כי ממשלת דנמרק מעוניינת להגיע להסכם מחייב (legally binding outcome ) כהמשך או תיקון לפרוטוקול קיוטו שתוקפו אמור לפוג ב-2012. השרה התייחסה לעמדה הספקנית שגורסת כי לאור הפערים המהותיים בין המדינות, יהיה זה קשה להגיע להסכם מחייב בזמן כה קצר ואמרה כי במקרה שכזה, יש לשאוף להשיג תוצאה משמעותית שתתורגם במהלך השנה הקרובה להסכם מחייב. הדיונים מתקיימים בצל המשברים המתוקשרים בין המדינות המפותחות למתפתחות ומחולקים לשני מסלולים מקבילים, תוך סינרגיה ביניהם. הראשון, המסלול לגיבוש הפרוטוקול: מסלול פרוטוקול קיוטו (AWG-KP) מתייחס בעיקרו למדינות המפותחות הרשומות בפרוטוקול (annex 1) ללא ארה"ב (שאינה כלולה בפרוטוקול) היעד של הדיונים הוא להגיע לתיקון מוסכם של הפרוטוקול או לחילופין, לסיים את המו"מ בועידה לתקופת מחויבות שנייה מ-2012, כשתאריך היעד עדיין לא הוגדר. השני, המסלול לגיבוש האמנה: מסלול האמנה ( AWG-LCA) מתייחס לכל המדינות ובכללן, ארה"ב. היעד המוצהר של הדיונים הוא להגיע להסכם מחייב משפטית אולם גם במקרה זה, הדעה הרווחת היא שהדיונים יסתיימו בהסכם על נושאי המפתח עם לוחות זמנים נוקשים להמשך. בפגישה המשותפת, לחצה השרה הדנית להגיע להסכמה על נושאים אלה מבלי לוותר על מידת השאפתנות ועל יישום מיידי של צעדי ההפחתה שהמדינות יתחייבו אליהן. מבחינתה, רצוי להימנע מהסכם חלקי או הצהרה פוליטית חלשה, כפי שחלק מנציגי המדינות שואפים אליהם בדיוני הועידה. הדיונים במסלול זה סובבים סביב חמישה נושאים מרכזיים: חזון משותף, כלים בסיסיים להסתגלות (adaptation), צעדים להפחתת פליטות (mitigation), מימון, פיתוח טכנולוגיות ובניית יכולות. בדיונים במסלול זה, מורגשת המתיחות בין המדינות המפותחות למתפתחות כשארה"ב מנסה להוביל קו מחייב יותר כלפי המדינות המתפתחות כתנאי לצעדים מחייבים מצדה. הציפייה מהמתפתחות היא להציב יעדים באופן וולונטרי (NAMA's) בטווחי הפחתה של 15-30% ביחס ל-"עסקים כרגיל" – היקף הפליטות שצפוי באותן המדינות בשנת 2020, בהנחה שאותן המדינות לא יבצעו פעולות הפחתה עד לשנה זו. גם כאן מחולקות המדינות המתפתחות לשתי קבוצות – אלה המבוססות כלכלית שיכולות להפחית פליטות ללא עזרה במימון חיצוני ולאלה שמתקשות בהגעה ליעד במימון עצמי וזקוקות לעזרה במימון חיצוני. במהלך הפגישה של ראשי המשלחות עם השרה הדנית, התייחסה השרה לנושאים נוספים שזכו לתשומת לב רבה, להלן שניים בולטים: 1. יצירת מנגנוני סחר חדשים שמותאמים סקטוריאלית – הכוונה היא ליצור מנגנוני סחר עולמיים לכל סקטור בנפרד. 2. הקמת פורום מיוחד שיידון בהשלכות של ההערכות העולמית על מדינות שונות, כמו לדוגמא מדינות הנפט שכלכלתן צפויה להיפגע במעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות. בדיון הוצגו מגוון של עמדות מצד נציגים שונים ממדינות שונות, להלן העיקרים שבהם: איחוד אירופי- נציגי האיחוד הצהירו פעם נוספת על כוונתם להציב יעד שאפתני של 30% הפחתה בתנאי שמדינות נוספות יתחייבו גם כן להפחתה. כמו כן, מדינות האיחוד מוכנות לתרום 7.2 מיליארד יורו (10.5 מיליארד דולר) לשנים 2010-2012 עבור פעולות הסתגלות, צעדי הפחתה ובניית יכולות (mitigation , adaptation ו- capacity building), יחד עם מוכנות למימון לטווח הארוך. ההערכות הן כי המימון הכולל שנדרש עד לשנת 2020 הוא כ-100 מיליארד יורו לשנה (מ-2013-2020) והאיחוד האירופאי מוכן לתת את חלקו (יש לציין כי ההתחייבות של כלל המדינות המפותחות במימון מכסה רק שליש מסך הפליטות). נציגי האיחוד התעקשו להבטיח 'יושרה (integrity) סביבתית' מצד המדינות החתומות, כדי שההסכם גם ייושם הלכה למעשה. כמו כן, הם הביעו תמיכה ביצירת מנגנונים כלכליים חדשים (מנגנון סקטוריאלי) וסברו כי "שיא הפליטות" צריך להיות לפני 2020 וצריך לכלול גם תחבורה בינ"ל (תעופה וימיה). מדינות האיחוד גילו עמדה בלתי מתפשרת והודיעו כי הנושאים הבאים הם "קווים אדומים" מבחינתם: הסכם חייב לקבוע מחויבויות גם לארה"ב ולמדינות נוספות; בהכללתן של מדינות מתפתחות במאמצי ההפחתה, באופן דיפרנציאלי לפי יכולתן; ביצירת מנגנון מדידה, דיווח ואימות (MRV) שקוף וברור, גם עבור המדינות המתפתחות. ארה"ב- נציגי ארה"ב הביעו הסכמה עקרונית עם ארבעת מתוך חמשת הסעיפים המרכזיים שקשורים במסלול האמנה והתנגדו נחרצות לסעיף העוסק בהפחתת הפליטות (mitigation). האמריקאים הציגו קו נוקשה במספר נושאים מרכזיים: ההסכם צריך להיות מחייב חוקית לכל המדינות החזקות מבחינה כלכלית (לדעתם הנוסח שעומד על הפרק לא עומד על כך מפורשות); צעדי המדידה, דיווח ואימות המוצעים אינם מספיקים, במיוחד ביחס למדינות שאינן נתמכות על-ידי אחרות. מדינות האיים- מדינות אלו מגלות דומיננטיות רבה בדיוני הועידה, והן בעצם "נלחמות על חייהן" מחשש לעליית מפלס מי הים שעלולה להביא להכחדתם כתוצאה מההתחממות הגלובאלית. בפגישה עם השרה הדנית, הציגו מדינות אלה עמדה בלתי מתפשרת כלפי העולם ובפרט, המדינות המפותחות. הודו- הודו נחשבת למדינה בולטת מבין המדינות המתפתחות, שאחראית על היקף פליטות של גזי חממה מהגדולים בעולם. במהלך הדיון, הביעו הנציגים ההודים את הסכמתם לשני המסלולים הנדונים וביקשו ליצור איזון ביניהם, עם אבחנה ברורה בין מדינות מפותחות למתפתחות (עמדות דומות הוצגו ע"י מדינות מתפתחות נוספות). בפגישה נוספת עם השרה הדנית ביום שני, הזימה השרה הדנית את השמועות לפיהן ממשלת דנמרק הכינה "הצהרה מיוחדת" למנהיגים, לאימוץ במפגש. השרה הבטיחה כי התוצאה של המו"מ תהיה פרי ההחלטות מהדיונים שנערכים עכשיו והביעה תקווה כי ביום ה' בערב, יושלמו הדיונים ותהינה תוצאות מוכנות לראשי המדינות שאמורים להגיע לועידה בימים הנוכחיים. השרה ערה לכך שחלק מהנושאים דורשים הכוונה מצד הדרג הפוליטי שבסופו של דבר יכריע והציעה כי דרג השרים יתחיל בסבב התייעצות למשך 24 שעות ולאחריהם, יינתן דיווח למליאה. כמו כן, הציעה השרה להתחיל במסלול של פרוטוקול קיוטו ולדון במחויבויות שמוטלות על המדינות המפותחות, בטרם יעברו לדון במסלול של האמנה. מהנעשה במשלחת הישראלית: לאחר שאתמול (יום ב') נתגלו קשיים רבים בכניסתם של חלק מחברי המשלחת לתוך הועידה, כתוצאה מלחץ עצום שנוצר במהלך כל שעות היום על עמדות ההרשמה (חלק מחברי המשלחת המתינו שעות מחוץ לאולם הועידה לפני שהשיבו פניהם ריקם במהלך היום), הצליחו היום כל חברי המשלחת להירשם וליטול חלק בדיונים ובאירועי הצד המתרחשים מבוקר עד ערב. במהלך היום צפוי להגיע השר להגנת הסביבה, ח"כ גלעד ארדן וחברי כנסת נוספים ומחר אמור להצטרף אל השר, נשיא המדינה שמעון פרס, להמשך סבב דיונים ופגישות מרתוניות בועידה ומחוצה לה.

אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

Related posts

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן דורש לדחות את ההחלטה על הקמת תחנה כח פחמית נוספת באשקלון

אריק זיו ויזר

יוסף תמיר איננו

אריק זיו ויזר

חוק הפקדון החדש למיכלי משקה

אריק זיו ויזר

השר להגנת הסביבה מינה ועדת מומחים ציבורית לגיבוש תכנית לאומית לצמצום זיהום האוויר בישראל

אריק זיו ויזר

הגם גלילאו בירוקים?

אריק זיו ויזר

סער וארדן מעודדים מצוינות סביבתית

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן