28.9 C
תל אביב
9 ביולי 2020
ליכודניק
ד"ר לימור סמימיאן-דרש

נמנעים: אובמה בעקבות קרטר – לימור סמימיאן דרש

פורסם במוסף שבת של מעריב ובאצר NRG
בפעם האחרונה שהממשל בארה"ב גילה אדישות לאיראן זה נגמר בעליית האייתוללות. כמו אז גם נשיא ארה"ב הנוכחי מעדיף להתערב רק בדמוקרטיה של ישראל

רק אחרי זמן מה, ובעיקר כדי להדוף את הביקורת, הגיב הנשיא אובמה על ההתרחשויות באיראן: "זה יהיה לא פרודוקטיבי אם ארצות הברית תצטייר כדוחפת את אפה בוויכוח האיראני סביב בחירת הנשיא". ועוד הוסיף: "ניתן לומר באופן מוחלט כי אין זה עניין שבו העם האמריקאי צריך להתערב". הסנאטור מקיין, מנגד, דרש תגובה חריפה בנושא והכריז: "צריך לוודא שהעולם יודע שאמריקה מנהיגה". כלומר , לוודא שארצות הברית מתערבת. ואולם, נראה כי השאלה אינה אם ארצות הברית צריכה להתערב, אלא כיצד היא מתערבת בין כך או כך.

את ההיסוס של אובמה לא צריך להשוות לפעלתנות של בוש, אלא לתקופת נשיאותו של קרטר. קרטר, שבמונחים רבים תרם תרומה משמעותית לנפילת השאה ולעליית משטר האיתוללות באיראן. איראן של שנות השבעים הייתה קרובה למערב יותר מתמיד. המלך האיראני, רזה פהלאווי, נהנה במיוחד מתמיכת הנשיא ניקסון ושר החוץ קיסינג'ר.

ואמנם, עלייתו לשלטון של קרטר סימנה מפנה ביחסים אלו והשתלבה באופן הרה אסון במגמת ההתנגדות למשטר ולטובת האיסלאם הקנאי. קרטר הפנה עורף למלך האיראני וביסס עמדה זו על הביקורת על מצב זכויות האדם באיראן. יתר על כן, כל ניסיונות השאה לכונן תהליכי ליברליזציה לא זכו לתמיכה אמריקאית. בינואר 1979, כשכשלו ניסיונותיו לפייס את המתנגדים, עזב השאה את איראן והותיר במקומו את ראש הממשלה הסוציאל-דמוקרטי, בחתיאר. לרגע נדמה היה שקרטר מבין את חומרת המצב ותומך בבחתיאר. אך גם בשלב זה, כשעוד היה סיכוי קטן לעצור את המהפכה האיסלאמית על ידי השתלטות צבאית זמנית, התנגד לכך קרטר נחרצות והמהלך הופסק. ב-10 בבפרואר 1979 נשמע ברדיו טהרן "קול המהפכה".

נראה כי הדמיון בין הימנעותו של קרטר אז ובין האדישות שמגלה אובמה היום הוא רב. כמו קרטר, אובמה אינו שומע את זעקות העזרה לארצות הברית ולעולם המערבי. כמו קרטר, גם אצלו מדובר במדיניות של אי התערבות סלקטיבית. זו באה לידי ביטוי בהתערבות הבוטה במדיניותה של מדינת ישראל הדמוקרטית למשל, לעומת התעלמות מן הנעשה באיראן. וכמו קרטר, הוא מאמין שאי התערבות פורמלית משמע אי השפעה על הנעשה.

על כך יש לומר כי בעולם שבו הטכנולוגיה מקליפורניה חיה ובועטת בטהרן, יהא זה מגוחך לחשוב שגבולות טריטוריאליים פיזיים קובעים את מידת השפעתו. וכן, על רקע מהפכה שמאורגנת דרך שימוש בטוויטר, תגובתו של אובמה עדיין משדרת בסגנון של תוכנה כבדה של מיקרוסופט. ויותר מכל, בעולם גלובלי, שבו ברור לכל אזרח איראני שהעולם צופה בו ובמדינתו, גם המשך ישיבה על הכורסה והשלמה עם הנצפה משפיעים על הנצפים.

הנה כי כן, השאלה אינה מדוע אובמה אינו מתערב, אלא כיצד הוא מתערב. דפוס התערבות זה הוא תואם קרטר. אותו קרטר, אביר זכויות האדם, שרק השבוע קרא להוציא את החמאס מרשימת ארגוני הטרור. אותו ארגון שאינו נותן לצלב האדום לבקר את גלעד שליט. ומול תמיכתו בנציגי המהפכה האיסלאמית בעזה, מבקש קרטר מישראל להפסיק לנהוג בפלסטינים כאילו שהם "חיות".

אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

Related posts

קודם בלימה, עכשיו תנופה /מאת:לימור סמימיאן-דרש

אריק זיו ויזר

לימור סמימיאן דרש – מדוע דרעי נחשב לתקווה פוליטית?

אריק זיו ויזר

עדר של שוטים

אריק זיו ויזר

ממגילת העצמאות לפייסבוק- ההסברה של מלאני פיליפס

אריק זיו ויזר

צאו מהתבנית /מאת:לימור סמימיאן-דרש

אריק זיו ויזר

לא שביר

אלי חזן

השאר תגובה

דילוג לתוכן