בבוקר בהיר ופסטורלי ב 1941, התעוררה האומה האמריקאית נדהמת לנוכח התקפת הפתע של טייסי הקמיקזה היפנים על בסיס חייל הים המקומי בפרל הארבור. אירוע אותו הגדיר הנשיא האמריקאני רוזוולט כתאריך שיזכר לדראון עולם.
בשישים השנים שחלפו מאז אותו בוקר מר ונמהר, חיה האומה האמריקאית תחת האמונה, ששנית פרל הארבור לא תיפול.
אבל אז זה קרה שוב.
שני המטוסים שנחטפו על ידי ארגון אל קעידה בבוקרו של ה 11 בספטמבר, ניפצו לרסיסים לא רק את בנייני התאומים, אלא גם את האמון של הציבור האמריקאי בחוסנה ועוצם ידה של המעצמה מספר אחת בעולם.
אחרי שישה עשורים שקטים, הגיעה הטרור אל ליבה הפועם של האומה האמריקאית, אל מרכז העסקים של התפוח הגדול. קו הרקיע המוכר בעולם השתנה לעד. אותה תמונה אייקונית של מנהטן בלהבות, נחקקה לנצח בזכרונם של מיליארדים ברחבי העולם כולו.
ב 1941 היוו אירועי פרל הארבור את העילה המרכזית לכניסתה של ארה”ב אל תוך מלחמת העולם השניה. היא הבינה שאחרי המהלומה שספגה, היא אינה יכולה לעמוד עוד מנגד, ונכנסה לשדה המערכה כדי להכריע את היטלר ובנות בריתו.
ב -2001 אחרי אסון התאומים, נפל בקרב מקבלי ההחלטות בוושינגטון אסימון דומה. אמריקה הכריזה על מאבק כלל עולמי על מנת להכריע ולמגר את מפלצת בטרור.
מחיר המלחמה התברר עד מהרה כמחיר יקר מאד. הוא עלה עד היום למשלם המיסים האמריקאי מאות רבות של מיליארדי דולרים. אבל לא רק כסף, מלחמה הבלתי נגמרת בטרור גבתה מחיר יקר גם בחיי אדם. אלפים הרוגים, ועשרות אלפי פצועים הקריבה האומה האמריקאית כדי להשיב לאזרחיה את תחושת הביטחון האישי שנתלה מהם בבוקרו של האחד עשר בספטמבר 2001.
זהו מחיר החופש שהחברה הדמוקרטית מוכנה וחייבת לשלם על מנת להדוף את מכונת הרשע הטרוריסטי מעל אדמתה.
אמריקה הייתה מוכנה להשקיע את כל האמצעים הדרושים ואף יותר מכך, בכדי לצוד, לרדוף, להדוף ולהכריע את הטרור. מלחמה בלתי מתפשרת, לעיתים אף במחיר של פגיעה בחופש ובחירות של האזרחים עצמם.
על מנת להצליח במערכה הזו, היה על מנהיגת העולם החופשי לשדר תחכום,עוצמה והובלה בקרב מול הטרור.
כמו בכל מלחמה בעידן המודרני, גם המלחמה בטרור היא בראש ובראשונה מלחמה על התודעה. אירוע בסדר גודל כזה, שלווה בטראומה לאומית, הופך את הקרב על התודעה לחשוב שבעתיים.
חשוב כדי להחזיר לעם את הביטחון. חשוב כדי לשדר נחישות. חשוב כדי להראות לעולם כי בשורה התחתונה, העוצמה והערכים האמריקאים סופם לנצח.
קו הרקיע המוכר בעולם השתנה לתמיד. המקום שאמור היה לשמש אנדרטה חיה לחוסנה ועוצמתה של המדינה החזקה בעולם, המדינה שאמורה להגן על העולם החופשי, מהווה היום במידה רבה דווקא סמל לחולשתה.
מגדלי התאומים, שעמדו שם פעם יחדיו זקופים וגאים, אינם עוד.
עכשיו עומד במקומם בניין אחד יתום. ההנהגה האמריקאנית נכשלה כישלון חרוץ בהבנת המשמעות הסימבולית והתודעתית, שהייתה להעלמותם של צמד מגדלי התאומים מעל פני הקרקע.
היא הייתה חייבת לדאוג לבנות את שניהם בחזרה ואף להגדילם. רק כך אומה משדרת עוצמה וזקיפות קומה. רק כך מכבדים את זכרם של כמעט 3000 הרוגי האסון. רק כך מחזרים את קו הרקיע לגדולתו, והופכים אותו שוב למקום שמצית את דימיונם של מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם.
מנהיגי ארה״ב והעיר ניו- יורק, שידרו חולשה ורפיסות בכך שהסכימו לקבל את רוע הגזרה ואת העובדה כי צמד מגדלי התאומים נעלמו ולא ישובו עוד.
בכל פעם שאני מגיע לעיר העוצמתית והמדהימה הזו, מטרידה את מוחי המחשבה, על כך שלמעשה האנדרטה שנותרה מהאירוע, היא של מגדל אחד, שעומד בודד, גלמוד ומיותם, ומוכיח כי במקרה הזה הרעים נצחו את הטובים, בני החושך גברו על פני האור, והטרוריסטים השפילו את שוחרי החופש והחירות.
החיים אמנם חזקים מהכל, וארה”ב וממשיכה לבנות ערכים של קידמה ודמוקרטיה.
אבל משהו בעוצמה ובנשמה של האומה האמריקנית נפגע אנושות, ולא יחזור עוד לעולם להיות כשהיה.
https://blogs.timesofisrael.com/just-one-tower-americas-message-of-failure-on-9-11/
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
