a
22 C
תל אביב
12 בנובמבר 2019
ליכודניק
יוסי אחימאיר

המותקף נתבע להתנצל

ישראל שהותקפה נדרשת על-ידי מצרים – שמשיטחה יצא הפיגוע בדרך לאילת, להתנצל דיבתה של ישראל מוצאת לרעה לא רק מצד יריביה אלא גם מצד ישראלים השחקן-התועמלן משה איבגי הזהיר זמן קצר קודם לפיגוע כי ראש הממשלה עלול ליזום פעולה צבאית כדי להסיח את הדעת מהחמאה של העם למען צדק חברתי

תחזיתו מלפני שבוע-שבועיים של משה איבגי התגשמה. הדברים שאמר השחקן בראיון טלוויזיוני ממחנה האהלים ברוטשילד, הגשימו את עצמם כמו בתסריט מדויק של מי שחי את תעשיית הבידור והבימה: נתניהו – כך אמר אז איבגי, מן האמנים הרבים שהביעו תמיכה פומבית במפגינים ובהתרסה נגד הממשלה – עוד עלול ליזום פעולה צבאית, כדי להסיח את הדעת מהמחאה של העם למען "צדק חברתי".

צדקת, מר איבגי: ישראל התוקפנית, מדכאת מעמד הביניים שלה, יזמה בסוף השבוע פעולה צבאית בגבול מצרים, הרגה שבעה-שמונה מחבלים, במחיר שמונה נרצחים מאזרחי ומלוחמי ישראל, והבעירה את האש ברצועת עזה. יותר מזה, ישראל גרמה לכך שעוטף עזה נמצא תחת מתקפת טילים מאז יום חמישי. קיבלת חיזוק לדברים שלך מדוברי הרשות הפלשתינית, שהבהירו, כי ישראל הנתונה תחת מכבש של בעיות חברתיות מצאה להן פתרון בדמות תוקפנות יזומה בדרום וירי חסר אבחנה לעבר רצועת עזה.

הרחיקה לכת מאיבגי ומהדוברים הפלשתינים, בראשם אבו-מאזן ועריקאת ודוברי ה"חמאס", ממשלת מצרים (יש דבר כזה בארץ הנילוס ההפוכה?). מדינה זו, שבה מפגינים מול שגרירות ישראל בקריאות "מוות לישראל", שבה רומסים בראש חוצות את דגלי ישראל (וגם דגלי ארה"ב), שמגבולה יצאו המרצחים לעבר הכביש הישראלי לאילת, דורשת בעזות-מצח הסברים מממשלת ישראל. היא אף מאיימת לשבש את היחסים הדיפלומטיים.

במקום שיקרה ההיפך, במקום שאנו נבקש הסברים ממצרים על שריפת דגלי הכחול-לבן ורמיסתם, על כך שמתחום מצרים, סיני, יצאה חוליית הטרור הרצחנית, ישראל היא המתבקשת לתת הסברים לשלטון המהפכני, שמציב סימן שאלה חמור על הסכם השלום.

אז מי אמר, שרק מעבר לגבול מפנים אצבע מאשימה כלפי ממשלת ישראל? עובדה: איבגי אמר. איבגי אמר מה שאמר הרבה לפני שפרץ מעגל הדמים הנוכחי. ולא רק הוא. ישנם בתוכנו, בוודאי אנשי שמאל ודוברים ערביים, האומרים אף הם, כי ישראל יזמה את ההידרדרות במצב הביטחוני. המטרה – לשבש את מחאת התפנוקים ברוטשילד וסביבותיה, לעצור את הניסיון לעורר גל מחאה עממי שיביא להפלת ממשלה נבחרת ושנואה על איבגי וחבורתו.

אבל מה לעשות, הרי לא יעלה בדעתו של איש הגון, שממשלה בישראל תנהג כמו הגרועות שבדיקטאטורות, בחוסר אחריות לאומי, ותיזום מהלכים צבאיים הרי אסון, כדי להסיח את הדעת מן הבעיות הפנימיות? אינני יודע מהי המחשבה שעברה בראשו של איבגי מאז החלו בצהרי יום חמישי האירועים הקשים בדרום. שמא נעוץ ההסבר בעובדה, שהאיש חי בסרט? אפשר לקוות, לאחר שהוברר לכל מהו סדר היום האמיתי של ישראל וממשלתה, שאולי השכל הישר יגבר אצלו הפעם על השנאה היוקדת לממשלת הימין, ושאין הוא אומר לסובבים אותו: הנה, קרה מה שאמרתי לכם שיקרה.

לרגעים, לימים ולכמה שבועות, שיגעו המפגינים והאיבגים את המדינה, כמעט הצליחו לסובב לממשלה את הראש ולחולל תפנית בסדר היום הלאומי. כמעט – משום שרובנו שגינו באשליה, שאנו מצויים בתקופה של רגיעה ביטחונית. המסקנה: יש לצמצמם את תקציב הביטחון ולהפנות משאבים לדורשי ה"בחינם". יש לחולל תפנית אידיאולוגית בסדר-היום של המדינה והממשלה, לבודד את בעלי-ההון, המתנחלים והחרדים, וכמובן – כתוצאת לוואי לא פחות חשובה – להקל על מהלכי הנסיגה וההתקפלות למען הגשמתו, לצד "הצדק החברתי", גם של "הצדק הפלשתיני".

כלום העובדה שאיבגי הוא שחקן, דמות מוכרת בתיאטרון, בקולנוע ובפרסומות – די בה כדי להקנות לידוען הזה דקות שידור ארוכות, לשטוח ברבים את משנתו הסוציאליסטית-ההזויה, ועוד להעליל על הממשלה הלגיטימית כי מה שהיא זוממת לבצע, זאת פעולה צבאית מסיחת-דעת?

אפשר רק לקוות שבימים הקרובים ימלא האיש את פיו מים, לא ישוב להתראיין ו"לפרשן", ולא נשוב ונשמע דברי הבל פוליטיים מפיו. מוטב לו כי ידקלם טקסטים קולנועים שנכתבו בעבורו ושיננם בעל-פה, ולא מעבר לכך. אפשר לקוות, ש"העם", הדורש "צדק חברתי", יתעשת לנוכח מה שהתרחש בסוף השבוע, יבין שהישיבה באהלים, שהעלאת הדרישות הכלכליות-חברתיות הקיצוניות – אלה הן מותרות גם בימים של שקט יחסי, מוליך שולל. בוודאי כאשר מדרום, ממערב, ממזרח ומצפון, בעוד הם הורגים אלה באלה, נערכים הערבים והאירנים לסיבוב הבא נגד ישראל, בהתחמשות, באימונים, בתעמולת שקרים, בפעולות טרור ההולכות ומתגברות, מתוך שנאה עמוקה לכל העשירונים בישראל ומעומק המצוקות הפנימיות של עמים אלה, הטובעים במרחצי דמים, עוני משווע, דיכוי.

כואב לארצות האיסלאם המקצינות כאשר רואים משם ישראל משגשגת בלב המזה"ת האלים, כאשר כלכלתה פורחת אף בהשוואה לרבות ממדינות אירופה. ולכן, אין דבר ששימח יותר את ה"שבאב" המיוזעים והמתלהמים בחוצות ערב, מאשר ההפגנות בתוככי ישראל עצמה, הקרע הפנימי, מראות הנהי בהלוויות החללים והשבר בבתי האבלים. ואנו? עלינו להיות גאים בגיבורים האמיתיים שלנו, בלוחמים כמו פסקל אברהמי ז"ל ומשה נפתלי ז"ל. הם הקריבו את חייהם ביום חמישי, כדי שהאויב לא יוכל לבצע את זממו, כדי ששקט ביטחוני ישרור, כן-כן, גם ברוטשילד, וגם כדי שאיבגי וחבריו יוכלו להשמיע את דבריהם – חמורים ככל שיהיו – בחרות מוחלטת.

פורסם לראשונה בניוז 1

Related posts

תזכורת למתמודדים: חוקת הליכוד /מאת:יוסי אחימאיר

אריק זיו ויזר

דרבן זה כאן, ב"הארץ" /מאת:יוסי אחימאיר

אריק זיו ויזר

מפלגות עליך, ישראל /מאת:יוסי אחימאיר

אריק זיו ויזר

במה שונה "העבודה" מש"ס? מאת:יוסי אחימאיר

אריק זיו ויזר

אהוד אולמרט – לאן?

אלי חזן

המורדים הם "קדימה" /מאת:יוסי אחימאיר

אריק זיו ויזר

השאר תגובה

דילוג לתוכן