27.7 C
תל אביב
6 באוגוסט 2020
ליכודניק
אלי חזן

הבונים החדשים – אלי חזן

אלו המכנים עצמם בישראל "חברתיים" נוהגים להאשים את תנועת הליכוד בהתפוררות הסולידאריות החברתית. לדידם, מנחם בגין החל בתהליך בו אפליית יוצאי המזרח שינתה צורתה ובנימין נתניהו, במדיניותו הכלכלית שמרנית, סיים את מלאכת הרחקתם מהזרם המרכזי של החברה. לכאורה טענותיהם של אלה נכונות, אך מבט נוסף ומעמיק מוכיח שלא רק שהליכוד לא הרס את הסולידאריות החברתית, אם בכלל הייתה כזו, אלא שהוא יצר חברה חדשה בה לרבים, ולא משנה מוצאם העדתי, ניתנת שוויון הזדמנויות. הליכוד בצורה אירונית מילא את הצוואה ההיסטורית של מייסדי תנועת העבודה אשר רצו ליצור חברה המעודדת את האינדיבידואל ומבקשת לגמול אותו מההרגל היהודי הגלותי של תלות באחר. 

הפוליטיקה הישראלית מלאה בעיוותים מסוגים שונים : סיפור האמא הערבייה של שמעון פרס, ניגוד האינטרסים המובהק הנובע מהקשרים הפסולים בין הון ושלטון, הבטחות רבות של פוליטיקאים שלעולם לא מתממשות והנורמה שבאמירת שקרים לכל דורש הם רק חלק קטן מעיוותים רבים. ולאלו נוסף עיוות חדש שהפך להיות מאוד מקובל בשנים האחרונות והוא הטיעון שהליכוד הרס את הסולידאריות החברתית שהייתה מושרשת בחברה הישראלית במשך שנים.

 

הפגיעה בקצבאות לחלשים, הקיצוץ הנרחב במשרדי הממשלה שפגע במתן שירותים לאזרח, ההפרטה המואצת והפיטורים ההמוניים בעקבותיה הנובעים ממה שקרוי "קפיטליזם חזירי" מהווים לכאורה את ההוכחה לטיעון זה. על מנת להוסיף נופך מעניין לטיעון נוהגים אותם "חברתיים" לומר שהליכוד ניצל את בעיותיהם של בני עדות המזרח למען תועלתו הפוליטית והוסיף חטא על פשע כאשר הוא לא נקף באמת אצבע לשינוי מצבם אלא רק הרע אותו על רקע מדיניות ההתיישבות בשטחים המוחזקים.  

 

המתקפה המוטעית על השמרנות הכלכלית

נקודות רבות בביקורת הזו מזכירים את הביקורת שהופנתה במהלך שנות ה – 80 של המאה ה – 20 בבריטניה כנגד מדיניותה של מרגרט תאצ'ר. אולם, אותם מבקרים שיצרו תדמית של רשע למחנה השמרני והביעו סקפטיות מופגנת לנוכח מדיניות זו, אז כמו היום, התעלמו בצורה בוטה מהבעיות הקשות שנוצרו לכלכלה הישראלית ולכלכלה הבריטית כתוצאה מ"המדיניות החברתית" שהונהגה במשך שנים קודם לרפורמות השמרניות. מדיניות חברתית זו מימנה ללא אבחנה מובטלים מדומים, מערכת ציבורית מנופחת שרבים מעובדיה נהגו באבטלה סמויה, ילדים של אוכלוסיות המערערות על ערכי יסוד של מדינת הלאום הליברלית ובאופן כללי היא יצרה מערכת חסרת יעילות ובזבזנית. אותם מבקרים "שכחו" שהיה קיים חשש אמיתי שמהערכות הכלכליות בבריטניה ובישראל יקרסו אך זה לא מנע מהם להטיל ביקורת צעקנית. מבט על הכלכלה הישראלית והבריטית מוכיח מדי יום עד כמה הצליחה המדיניות השמרנית וכמה אירוני שמי שמנצלים את רזרבות התקציב לתועלתם הפוליטית הם אותם מבקרים קולניים.

 

אירוניה היסטורית

אבותיהם הרוחניים של מחזיקי התפיסה הסוציאל דמוקרטית היו סוציאליסטים בני ה"עלייה השנייה" כדוד בן גוריון, יצחק בן צבי, זלמן שז"ר ואחרים. כמו רוב עולי עלייה זו הם הגיעו ממזרח אירופה לפני מלחמת העולם הראשונה אך נמנו עם מיעוט בולט שהיו קבוצה של צעירים רווקים ובעלי הלך מחשבה רומנטית, שעלו לארץ ישראל על מנת לבנות לעצמם זהות יהודית, דתית ותרבותית חדשה, השונה מזו שהייתה להם בארצות מוצאם. צעירים אלו זכו בהיסטוריוגרפיה הישראלית לכינוי "חלוצים", וזאת משום שהם נתפסו כפורצי הדרך היהודית התרבותית – מנטאלית החדשה.

הוריהם של  צעירים אלו היו יהודים שגרו במזרח אירופה וחיו אורח חיים מסורתי שתכליתו שימור הדת היהודית. השכלתם הייתה תורנית, הם חיו חיים לא פרודוקטיביים של עוני ודוחק תוך תלות בנדבות של תורמים יהודיים.

בעצם עלייתם ארצה רצו אם כן אותם עולים צעירים לבנות "חברה יהודית חדשה" ופיתחו את אידיאל "היהודי החדש והגאה" בדמות החלוץ עובד האדמה העומד על משמרת ביתו והעומד כאנטי תזה גמורה לדמות "היהודי הגלותי הישן". אותם עולים התעקשו למצוא עבודה אותה תפסו כיעילה ויצרנית כפועלים וחקלאים. יש להניח שהיום הם היו בזים לתרבות הקצבאות, מוקיעים אותה וודאי הם לא היו מרוצים מכך שממשיכיהם מקדמים את עיקרון הפרזיטיות.

בשנות ה – 30 הפכה מפלגתם של צעירים אלו, מפא"י, למפלגה הדומיננטית בזרם הציוני המתבסס בארץ ישראל. בחתירתם להקמת מה שהם ראו חברה צודקת בעלת ערכים סוציאל דמוקרטיים הם ביקשו לקחת אחריות על כל תחומי החיים ולדאוג לכך שהמדינה שתקום תסייע ככל יכולתה לאזרחיה. יחד עם זאת, הם ביקשו ליצור חברה חד תרבותית ולכן, לאחר שמחקו את תרבות אשכנז הם התפנו למחוק את תרבות המזרח. אולם, שני עקרונות אלו של דאגה מקסימאלית לכלל ושל רצון ליצור חברה חד תרבותית הם הבסיס למנגנון ההרס העצמי של מפלגת העבודה ב – 1977 ושל הכלכלה הישראלית בתחילת שנות ה – 2000.

 

מנגנון הרס עצמי ככלי להאשמת אחרים

כאמור, אחת הטענות של תומכי האג'נדה החברתית היא שפעם הייתה כאן סולידאריות חברתית. נדמה שלאנשים אלה יש זיכרון מאוד קצר משום שהם כבר שכחו שלמי שלא היה פנקס אדום או שלא היה חבר מפא"י לא זכה ממש לתמיכה מהממשלה אלא נרדף על ידה ובייחוד אם היה חבר בתנועת החרות.  ההיסטוריה המדומיינת שהם מנסים להמציא לא הייתה קיימת כאן מעולם. יותר מכך, אם היית בן עדות המזרח וחבר חרות נרדפת פעמיים : גם בשל השיוך הפוליטי שלך וגם בשל הרצון למחוק לך את התרבות.

מדיניותו של מנחם בגין מרגע עלייתו לשלטון הייתה ליצור כאן שוויון חברתי לא רק ברמה הכלכלית אלא גם ברמה התרבותית. למרות שהוא היה בין הגורמים המרכזיים שהפכו את ישראל למדינה רב תרבותית הוא הואשם על ידי חברי מפלגת העבודה, אותם אנשים שיצרו כאן את האפליות השונות,  בציניות חסרת פשרות. יש להניח שהם עשו זאת משום שלא מצאו דרך אחרת להתנגח בו.

 

במקביל לאפליה התרבותית והפוליטית שהייתה נהוגה בעבר הסתבר שמבנה המשק הישראלי איננו מתאים יותר למציאות הקיימת במדינת ישראל. הכוונת הטובות של ראשי מפא"י וממשיכיהם להעניק קצבאות לחלשים איבד מערכו משום שבמדינה בה השקר והרמאות מהווים נורמה נוצר מצב שאלו הצריכים לקבל קצבאות אינם מקבלים אותן ואלו שאינם צריכים מקבלים הרבה יותר. כך נוצר מצב שהישגם של עולי העלייה השנייה בשינוי הלך המחשבה של האינדיבידואל היהודי מתלות באחר לבסיס כלכלי מוצק זכה לריאקציה בעידוד המדינה. לאחר אינתיפאדת אל אקצא המשכיות מתן הקצבאות והמשכיות החזקת המבנה המעוות של המשק הישראלי בעולם גלובאלי היה מביא לקריסת הכלכלה הישראלית.

בנימין נתניהו הבין זאת ומרגע שניסה לשנות את המצב הוא זכה לקיתונות של בוז תוך שמבקריו לא מציגים אלטרנטיבה ראויה באמת. המדיניות הקפיטליסטית מבית נתניהו ותאצ'ר מבטיחה שוויון הזדמנויות בכך שלרקע העדתי או הלאומי שלך אין חשיבות אלא מה שחשוב הוא מהם מעלותייך, לאן אתה מוביל ואילו הישגים יש באמתחתך. 

 

הבונים החדשים

אם כן, מנחם בגין בנה חברה ישראלית רב תרבותית חדשה לאחר 29 שנים של ישיבה באופוזיציה. בעבר זה נראה משונה ואלו שהצטרכו להחביא את המסורת שלהם מציגים אותה היום בפני כל משום שיש מקום לכולם. בנימין נתניהו יצק יסודות לכלכלה ישראלית חדשה המסוגלת להתמודד עם האתגרים שבעולם משתנה ולהפנות משאבים שנאגרו, לאחר משבר קשה, לאלו הצריכים אותם באמת.

המסקנה שלי היא שהליכוד לא הרס את הסולידאריות החברתית אלא בנה כאן בסיס למחשבה אחרת המוכיחה את עצמה מדי יום.

 

 

לתיקון עולם בדרך בגין.

 

 

 

*הכותב הינו מסטרנט בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית.


אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

Related posts

להציב קו אדום – תפקיד התקשורת

אלי חזן

הדמיון המזרחי של שטרנהל

אלי חזן

הדרך של עוזי לירושלים

אלי חזן

בגין, נתניהו והשמאל – אז והיום

אלי חזן

ירושלים: לפני הכל – ניצחון ערכי

אלי חזן

איבדה את ההגמוניה

אלי חזן

השאר תגובה

דילוג לתוכן