a
22.2 C
תל אביב
11 בנובמבר 2019
ליכודניק
באנר ראשי דעות

האסלאם וההר

מסע בהבנת הסיפור של האסלאם והר הבית

הר הבית הוא כמו הר געש מבעבע שעומד להתפרץ בכל רגע. שנים שגורמי הסתה ערבים פועלים להתסיס את השטח ולהבעיר את העולם המוסלמי למלחמה סביב ההר.  הייתה זאת השעה מוקדמת 7 בבוקר של ה-14 ביולי 2017, שעה שבה כמו איזה קארמה רעה מישהו זרק את יריית ההתלקחות. שלושה מחבלים ערבים מוסלמים תושבי אום אל-פאחם בצאתם ממתחם התפילה במתחם אל אקצא התחילו לירות ברובי תת מקלע והרגו שני שוטרי מג"ב רס"מ האיל סאוי ורס"מ כמיל שנאן בנו של ח"כ לשעבר שכיב שנאן. שניהם היו בני העדה הדרוזית.

הסיפור הוא דתי מסורתי בין שבטים ערבים מהסער הפורה ומסורות שחדרו לעולמם בעקבות הגולה היהודית על הקשר בינם לבין ישמעאל בנו הבכור של אברהם אבינו דרך הגר משרתת שרה אימנו.  הוויכוח הוא בין שני עקדות : זאת שכל יהודי  יודע ומכיר למעלה מ-3000 שנה ויש את זאת שהמוסלמים מספרים על עקידת ישמעאל ותפסה תאוצה ב-1500 השנים האחרונות.

במסורת המוסלמית,  מצויה גרסה חלופית לעקדה ובה שונתה זהותו של הבן הנעקד. אך יש מי שגורסים שבתוך הגרסה המקראית מסתתרת ברמז שני עקידות שהתנהלו במקביל  פרופ' אוריאל סימון כתב וחקר על כך והוציא מחקר שלם על הנושא. כמובן שמדובר בתיאוריה מעניינת והומנית אך המציאות מורכבת יותר ויש כאן קרב תמידי ומיתי על הבכורה ועל הקשר הישיר לבורא.  העם היהודי לא יכול לקבל את הגרסה המוסלמית כי היא נמצאת בלב ליבו של לידתה של האומה שצמחה מיצחק ובעיקר מבנו ישראל (יעקב).

عيد الأضحى עיד אל-אדחא, חג הקורבן חג מוסלמי ודרוזי המציין את המועד לקיום החג', העלייה לרגל למכה. הוא נחגג החל מהיום העשירי של חודש ד'ו אל-חיג'ה (החודש האחרון בלוח המוסלמי) וממשיך ארבעה ימים. העלייה לרגל עצמה נמשכת כשבוע, וחג הקורבן מציין את אחד השיאים בטקסים הנהוגים בה. אלו שמקיימים את החג בביתם מקיימים טקס דומה לזה הנהוג באותו יום במכה, שעיקרו הקרבת טלה כקורבן והכנת בשרו למאכל בסעודת החג או כתרומה לעניים. הדרוזים חוגגים את חג הקורבן בתאריך זהה לחג המקביל אצל המוסלמים, אם כי מנהגי החג אצל הדרוזים שונים זה החג החשוב ביותר לבני העדה הדרוזית.

אקשר נוסף שהתפתח סביב הקשר הגורדי של המוסלמים לירושלים נולד בעיקר מתוך הפרשנות סביב מסעו הלילי של הנביא מוחמד الإسراء والمعراج, אלאסראא' ואלמעראג') מסע עלייתו של הנביא מוחמד השמימה. מאורע זה התרחש, על פי אמונת מרבית המוסלמים כיום, ב-27 ברג'ב رجب, החודש השביעי בלוח השנה המוסלמי בשנת 621. בהתאם למסורת המקובלת היום על רובם של המוסלמים, במסעו הלילי נסע הנביא מוחמד ממכה ל"מסגד הקיצון" (הוא מסגד אל – אקצא בירושלים, לפי דעות מאוחרות לתקופת הפרשנות הקלאסית של הקוראן) על גבי בהמה פלאית ששמו אל בוראק מלווה במלאך גבריאל  יחד עלו מהר-הבית לרקיע השביעי. בשמים הוא קיבל את מצוות התפילה אותה מצווים המוסלמים לערוך חמש פעמים ביום, ואת כיוון למכה.

המעניין הוא שבזמן היוסדה של דת האסלאם בתקופתו של מוחמד ירושלים לא הייתה מקודשת בצורה כלשהי למוסלמים והיא לא נקשרה בקורותיו של הנביא ולא הוזכרה בקוראן, מצב זה נכון היה גם כאשר נכבשה העיר ב-638. אך האסלאם שאב מהתפתחותו מהדתות המונותיאיסטיות ועל מנת למנוע הליכה של המוסלמים לכיוון הכנסייה הנוצרית הוא לא יכול היה להיות אדיש לחשיבותה של ירושלים בעבור היהדות והנצרות וייתכן שזו אחת הסיבות להתקדשות העיר בתקופה שלאחר כיבושה. פרשנות מאוחרת הקושרת את ירושלים לקורות מוחמד, העדפה פוליטית שלה בימי בית אמיה ובנייה מרשימה שנעשתה בה פעלו יחדיו בתהליך ההתקדשות של העיר והפיכתה לשלישית בחשיבותה לאסלאם.

 

Related posts

מישאל עם – לא ולא

אלי חזן

אילת שקד נתפסה משקרת לציבור

עינר אביב

לישראל יש את הזכות להגן על עצמה

הצעה ליוזמה במפלגת הליכוד: מפגשים בעיר (Town hall)

אלי חזן

נתניהו, הגיע הזמן להחליט

אריק זיו ויזר

מהפך במערך היחסים הבינלאומיים

זאב בן יוסף

השאר תגובה

דילוג לתוכן