כמה מחברי הסניף בליווי בריונים מבחוץ קטעו את דבריו בצעקות והפריעו לו לשאת דבריו. הדבר נראה כניסיון מאורגן לפוצץ את האירוע.
סניף חולון אירח את השר בגין ואת גילה גמליאל לכנס שהיה מהסוערים והמכוערים ביותר שראינו בליכוד בשנים האחרונות. האירוע כמעט בוטל ברגע האחרון, כיון ששעות אחדות לפני המפגש החליפו אלמונים את המנעולים של הסניף.
סניף חולון נחשב השני בגודלו מבין סניפי הליכוד בארץ. חברי הסניף מתפלגים ל – 4 קבוצות. שני אנשים טוענים לכתר “ראש הסניף”, ובעוד כחודשיים יערכו בחירות בסניף בחולון. אחת הקבוצות הגדולות בסניף מזוהה עם היו”ר יוסף שבתאי ואנשיו שאירגנו את הכנס אמש. קבוצה גדולה אחרת, בראשות ראש סיעת הליכוד בעיריה, יעקב חרש, מערערת על מעמדו של שבתאי בגלל שיו”ר הסניף פרש לקדימה. לדעתם כאשר הוא חזר לליכוד הוא איבד את זכויותיו כנבחר לראשות הסניף. הם דורשים ממנו להתחיל מחדש כמו מתפקד שמצטרף עכשיו לליכוד. לפיכך בעיניהם ראש הסיעה הוא גם ראש הסניף.
את המפגש אירגן טל ברונשטיין החרוץ והבלתי נלאה, שעשה זאת בתיאום ובברכת יוסף שבתאי. לטל יש ניסיון בארגון שישה כנסים בסניף חולון. הפעם טל שכח לומר מראש לשר בגין ולגילה גמליאל שבהופעתם באירוע הם “לוקחים צד” במחלוקת שמפלגת את הסניף.
יוסף שבתאי ישב בשולחן הכבוד לצד השר בגין, ויש הרואים בכך הפגנת כוח פוליטי. לעומת זאת, העדרותו של יעקב חרש מהאירוע ומשולחן הכבוד בלטה מאוד.
הקהל בכנס זה היה קטן בהשוואה לכנסים קודמים בסניף חולון. המארגנים טוענים שיעקב חרש הפציר בחברי הסניף לא להשתתף בכנס, והוא זה ששלח את אנשים להחליף את המנעולים לסניף כדי למנוע את הכניסה אליו בעת האירוע. לדבריהם, גם הבריונים שהביכו את השר בגין בצעקותיהם היו שליחיו של יעקב חרש. ואכן, רוב הצעקות היו בנושאים חברתיים, שבני בגין אינו אחראי להם ואינו מטפל בהם. לפי כמה מלים ומשפטים של הצועקים, אפשר היה להתרשם שמישהו אולי תידרך אותם מראש ושם בפיהם את המלים שעליהם לצעוק.
חרש מכחיש האשמות אלה, ואומר לנו: “זה מה שקורה כשעושים דברים בצורה לא מאורגנת. לא יתכן שזב חוטם יפנה לשרים בשם הסניף ויזמינם בלי לפנות תחילה לראש הסיעה”.
את הכנס פתח יוסף שבתאי שבירך את אורחים הנכבדים שבדבריו קרא לשר בגין להשיב לתנועה ולמדינה את ערכי התנ”ך ואהבת המולדת. “אל תשב בחיבוק ידיים” הוא קרא לבגין, “תוביל מהלך כמו אביך שנשא את הלפיד”.
המהומה הגדולה החלה רק לקראת החלק השני של הערב. למעשה, גילה גמליאל משכה את השטיח מתחת רגלי המפריעים, כשדיברה על הנושא החברתי ועל חקיקה שלה לגבי לימודי חינם לחיילים משוחררים ועל הנחות בארנונה למילואימניקים. היא זכתה לתשואות כשהציגה את העיקרון “מי שתורם למדינה – יקבל מהמדינה”. הקהל אהב את הדברים, ולפרובוקטורים לא היה מה לומר כדי לסתור גישה זו.
אחריה קם בני בגין לדבר ונשא נאום שריתק את הקהל, עד כי שכחו להפריע לו. הוא פתח בלגלוג על הנחות היסוד של ממשלת שרון בנושא ההתנתקות משנת 2004. רוב נאומו הוקדש להקפאת הבניה ביו”ש. בגין אמר שאין צורך בהחלטת ממשלה להפשיר את ההקפאה, משום שההקפאה בטלה מאליה בתאריך שנקבע בהחלטה קודמת של הממשלה בנושא זה. הוא התייחס למסע הציבורי של השמאל להארכת ההקפאה ואמר “המשך ההשהיה שמשמעותה הקפאה, עלולה להוביל לקמילה של ישובים. אם לא יבנו גני ילדים ומרפאות, אז אנשים לא יוכלו לגור שם, והתוצאה לא תהיה הקפאה אלא קמילה. בכך גוזרת הממשלה את דינם בצורה חד צדדית כמו ההחלטה על ההתנתקות. זה לא רק בלתי מוסרי, אלא גם בלתי אפשרי. כבר התנסינו בצעדים חד צדדיים בהתנתקות ובתוצאותיה” אמר בגין.
לאחר נאומו הגיע שלב השאלות. אז החלו כמה אנשים בקהל לצעוק על השר וסגנית השר בצורה ברברית ולא מכובדת. רוב הצעקות עסקו בנושאי שכר מינימום ובנושא פערי הכנסה. הסגנון היה מתלהם ותוקפני, וניכר שהדברים נאמרו מתוך משטמה. בגין וגמליאל ניסו להשיב, אבל המפריעים לא הניחו להם לומר יותר ממשפט אחד ושוב פתחו בצעקות. מה שראינו שם היה ההיפך מההדר הביתרי. המנחה, טל ברונשטיין, עמד חסר אונים. מאוחר יותר הוא הסביר לנו שאיבד שליטה כיון שזיהה את ההשתייכות הקבוצתית של המפריעים, ורק אז קלט שזה מארב מתוכנן. למזלו, אריה שאשא המבוגר והמנוסה תפס פיקוד, וניסה להשתלט על המהומה. הוא הצליח רק באופן חלקי.
הכנס שהחל בצורה מכובדת נקטע והסתיים בשירת התקוה. אריה שאשא וכמה מאנשיו ליוו את בני בגין עד למכוניתו, מחשש שמאבטחיו של בגין יתקלו גם בחוץ בבריונים שניסו לפוצץ את הכנס.
לאחר האירוע ניסה יוסף שבתאי להמעיט בחשיבות האירוע, ושלל את האפשרות למארב מאורגן על ידי מתחריו. “אלה שצעקו פה הערב הם חברי ליכוד טובים ומוכרים לנו, שסובלים ממצוקות כלכליות. הם רק נתנו ביטוי בקול גדול לכאבם הגדול. זה הכל”.
למחרת התקשר אלינו יעקב חרש והוסיף: “הגיעו אלי הדים מהאירועים הקשים אתמול, וחבל. לא מגיע יחס כזה דוקא לאיש הישר והטוב הזה, בני בגין”.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
