ביבי יחלק את ירושלים

 

בביקורו האחרון של ביבי נתניהו, ראש הממשלה, בארה”ב נפל דבר. מנהיג הימין בישראל מצטרף להסטוריה של מנהיגי הימין בעבר ושובר שמאלה בצומת הכרעות קריטית בנוגע לסכסוך היהודי-ערבי בארץ ישראל. אך כמו האמרה הנדושה : רבותיי ההיסטוריה חוזרת, גם כאן, ביבי לא מחדש דבר, ולא בפעם הראשונה.

 

כך היה כאשר יצחק שמיר נאלץ ללכת לועידת מדריד בלחץ אמריקני של ג’ורג’ בוש האב ב-1991, כך נתניהו בהסכם וואי פלנטיישן ובנסיגה מחברון ב-1997/8 – שוב בלחץ אמריקני הפעם של ביל קלינטון, כך אריאל שרון עם חטא ההתנתקות ומפת הדרכים של ג’ורג’ בוש הבן ב-2005. אין חדש תחת השמש והכל הבה הבלים הכל הבל. כך קהלת וכך מנהיגי הימין הישראלי בעשרים השנים האחרונות.       

 

כל נסיגה וגל הטרור שבא אחריה. כך בהסכמי אוסלו, כך בהסכם חברון, כך בנסיגה מלבנון שהובילה למלחמת לבנון השניה ולאינתיפאדת אל-אקצא, כך בהיתנתקות ובמבצע “עופרת יצוקה” בעקבותיה, כך יהיה בגל הטרור הבא עם חידוש השיחות הישירות בין ביבי לאבו-מאזן בלחצו של הנשיא החדש, זה מכבר, אובאמה.

 

כל נשיא אמריקני והתוכנית המדינית שלו. כל נשיא ודאגותיו לעניינים הפנימיים בארה”ב, אך מן הטרור סובלים אנחנו. סובל עם ישראל.

 

ביבי חתך שמאלה. זה ברור כשמש. הוא לא עשה זאת עכשיו, הוא החל זאת בנאום בר אילן כבר ביוני 2009. שם הכריע בשאלת ההכרה במדינה הערבית ממערב לירדן ואמר שהינו תומך בהקמת מדינה כזו. אמנם מפורזת, אך עדיין מדינה. כך סתם את הגולל על האידיאולוגיה של הימין בארץ ישראל.

 

מנהיג הימין בישראל, זה שהתחנך על ברכי האמונה בארץ ישראל השלמה ו”זו שלנו , זו גם כן” של ז’בוטינסקי קורא להקמת מדינה ערבית ממערב לירדן. וכל הימין שותק. כי אם בארז נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר ? אם בנו של מזכיר ז’בוטינסקי מוכן למחוק את כל מורשת ראש בית”ר ולהכריז על נכונות למדינה ערבית ממערב לירדן , מה נגיד אנו פשוטי העם מן הימין ?!?

 

אין מנהיג לימין בישראל וחסל. צדק השמאל. צדקו אריכלי אוסלו. כן למדינה ערבית ממערב לירדן. הימין טעה וכולנו נשלם.

 

שני עקרונות הדגיש ביבי בוושינגטון בכל הזדמנות :  הראשונה ביטחון ישראל . השנייה ההכרה של הערבים בלאום העם היהודי וזכותו לריבונות בישראל.    עקרון שלישי נוסף לא הוזכר בשום נאום של ראש הממשלה והיא בירת ישראל הנצחית : ירושלים.

 

ביבי הפקיר את ירושלים למשא ומתן הישיר והוא יודע טוב יותר מאיתנו שנציגי אש”ף לא יוותרו בשום אופן על חלוקת ירושלים ומסירת העיר העתיקה ובה הר הבית לידי הערבים. כך הם דרשו בכל משא ומתן וזהו עקרון ברזל שלא יזוזו ממנו.

אם כן, שואל אדם תמים מן הישוב – כאשר בא ראש הממשלה ומדבר על “פשרה הסטורית” ו-“אני מוכן ללכת בדרך השלום ” האם מסכים בעצם ביבי עם הדרישות הבסיסיות שיעלו הערבים במשא ומתן , ובהן דרישה לנסיגה מירושלים והכרזה על ירושלים כעיר הבירה הפלסטינית, לא עלינו ?

 

כל זה היא האפשרות הראשונה. והיא הרעה ביותר.

 

האפשרות השניה היא שביבי מהתל באמריקנים ומנהיגי אש”ף, תוך שהוא מדבר יפה יפה על מה שהם רוצים לשמוע. גם בהכרזתו “ערים הפלסטיניות ברמאללה, בג’נין ובכל הגדה המערבית” – ללא שום איזכור של יהודה, שומרון ו/או כל זכות יהודית באיזור תנ”כי זה. בעצם, ביבי לא מתכוון למסור שטחי מולדת, ביבי לא מוכן להקים מדינה ערבית ממערב לירדן. לפי גישה זו, הערבים לעולם לא יסכימו להכיר בלאום העם היהודי ולהכריז על זכותנו הלאומית (בחלק) מארץ ישראל – דרישתו השנייה. כל זה, למרות נאום בר אילן, שהיה גם מהתלה שנועדה למשוך זמן ותו לא.

 

 

הרי ברור לביבי, כמו שזה ברור לכותב וגם לקורא גם יחד, שאבו מאזן אינו מנהיג שום עם. מחצית מן הערבים, אשר נמצאים בעזה, כלל לא מכירים בו כמנהיגם והם בחרו בתנועת החמאס שתייצג אותם, והשפעתו ביהודה ושומרון לא ברורה מכיוון שלא נעשו שם בחירות כבר שנים. אם כן, הסכם עם יישות אימפוטנטית כמו אש”ף שחיה על ברכי תמיכה כספית בין לאומית ושל ישראל, שאינה מסוגלת לשלוט בעצמה במספר ערים שיכולתן הכלכלית העצמאית מוטלת בספק – הוא מעשה לא יעשה ואשר יוביל לטרור !

 

לאור כל זאת, אם האפשרות הראשונה היא הנכונה – עלינו להתכונן לאפשרות שביבי מוכן לחלק את ירושלים. אחרת, אם מישהו יוכיח את האפשרות השנייה – יש עדיין תקווה לימין בישראל.

 

מנחם בגין, תלמידו של מקים הזרם הרוויזיוניסטי זאב ז’בוטינסקי, הציע ליצור אוטונומיה לערבים ביהודה ושומרון. על ביבי לאמץ את תוכניתו של בגין ולא להיכנע לשיקולים אמריקניים זרים.