22.4 C
תל אביב
23 באוקטובר 2019
ליכודניק
באנר ראשי דעות

אולמרט : אירוניה פוליטית

מאמר שפרסמה ד"ר דנה רביב בעיתון הארץ חושפת את ערוותו של האיש

 

צפיתי בטלוויזיה והשתוממתי. במהדורות החדשות המרכזיות, בקשתו של אהוד אולמרט, למחיקת הרישום הפלילי שלו, התמצתה בידיעה לקונית, עניינית וקצרה בשולי החלק הראשון של המהדורות. ניתן רק לדמיין את הדרמה התקשורתית שהיתה מתחוללת באולפנים אם באותה סיטואציה היתה ניצבת דמות אחרת, נניח משה קצב.

נישא על כנפי חלקים רחבים של תקשורת אוהדת ממשיך אולמרט במסעו חזרה אל חיק הקונצנזוס הישראלי, מגובה בחיבוקה החם של האליטה. ומתברר שאין לו גבולות. נדרשים תועפות של תעוזה, חוצפה וחוסר בושה על מנת להגיש בקשה כה מופרכת ומנותקת מן המציאות, שעל פניו נראה כי אין לה שמץ של סיכוי. לא במישור המשפטי ולא במישור הציבורי. בקשה למחיקת הרישום הפלילי ומחיקת הקלון הנלווה אליו – שמשמעותה המעשית היא פתיחת אופציה לסלילת חזרתו המיידית של אולמרט לחיים הפוליטיים.

לא ברור מה עבר לו בראש. שעמום? תאוות הכוח והשלטון שאינה מרפה ממנו? תחושת ההחמצה? אני ואפסי עוד? מה שכן ברור כבדולח הוא כי הבקשה הזו היא המשך ישירלקמפיין תקשורתי מתוזמר ומקצועי ולא היתה מתאפשרת בלעדיו.

 

המגה-קמפיין התקשורתי לטיהור שמו של אולמרט החל בחסות שני כלי התקשורת החזקים במדינה ("ידיעות אחרונות" ו"קשת") – שבהם השתלח אולמרט בכל מי שקטע את שלטונו וחלומו. משם המשיך הקמפיין, בסמיכות מופלאה ומחושבת היטב עם אישור הצנזורה לפרסם את קורות הפצצת הכור הגרעיני בסוריה, בשורה של כתבות מחמיאות ואוהדות בכלי התקשורת המרכזיים. אולמרט הצטייר בהן כמנהיג ללא חת, שהציל את עם ישראל מכליה.

לאולמרט שמורות זכויות במיגור הכור הסורי, אולם מכאן ועד רעיון העוועים לבטל את הרישום הפלילי שלו המרחק רב. משמעותו המעשית של יישום הרעיון הזה היא פשיטת רגל ערכית מוסרית של החברה הישראלית והפיכתה לרפובליקת בננות.

מודה ומתוודה, ערב כניסתו של אולמרט לכלא חשתי אי נוחות רבה. התקשיתי לעכל את העובדה שראש ממשלה לשעבר עומד להיכנס כאחרון העבריינים אל בין כותלי בית הסוהר, נופל מאיגרא רמה לבירא עמיקתא. אולם, כל זכר לתחושות הללו התפוגג כלא היה נוכח מסע ההשתלחות הזחוח והנקמני של אולמרט המשוחרר בכל הסובבים אותו. שום נטילת אחריות, שום חשבון נפש. אפס במנהיגות.

אולמרט לא אשם, אשמה התקשורת. מי ששיתפה פעולה והתמסרה למסע היחצנות הזה. אותה תקשורת שחלקים ממנה איתרגו את אולמרט אז, מלטפת ומחבקת אותו גם כעת, עד שהוא מעז ללכת כרגע צעד אחד נוסף. בקצב הזה, בשלב הבא אולמרט עוד עשוי לדרוש שנתנצל בפניו.

ד"ר רביב היא יועצת תקשורת ואסטרטגיה ומרצה לתקשורת בבית הספר לתקשורת של אוניברסיטת אריאל

Related posts

פרשת שלח לך – לראות את הטוב או את הרע

אלי כהן

הרהורים שכאלה

עינר אביב

מכתב הרבנים – ביטוי גזעני או שדר של דאגה ומצוקה

אריק זיו ויזר

תפקיד הצבא השתנה.

אריק זיו ויזר

מתי באמת עזבה אילת שקד את הליכוד?

אלי חזן

לישראל יש את הזכות להגן על עצמה

השאר תגובה

דילוג לתוכן