מגיעים שבחים לשטייניץ אך העתיד טומן בחובו אתגרים מורכבים עימם ייאלץ להתמודד
מוכרחים לדייק. מוכרחים לומר מילה טובה. אפילו משובחת. מוכרחים לציין לטובה את שר האוצר ד”ר יובל שטייניץ.
השבוע פורסמו נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא האבטלה במשק. הנתונים הפתיעו אפילו את בנק ישראל ומשרד האוצר. 5.8% אחוזים בלבד ובקצב התקדמות הכלכלה בארץ, יש לקוות שהאחוז יירד. לו יהי. מאז 1984 לא היו נתונים שכאלו על אף ההוצאות המוגזמות של ישראל על בטחון.
הנתונים הללו מהווים אות כבוד לממשלת ישראל אך בעיקר לשר האוצר. מדוע ? תיכף אסביר.
אבקש לפני כן להציג נתון פרילימנארי קריטי להבנת ההישג. לפני שקמה ממשלת נתניהו השנייה ב – 31 במרץ 2009 דובר בארץ על אסון כלכלי. לא פחות. הציבור שאיננו עוסק בענייני כסף וכלכלה נוטה לשכוח אבל ב – 2008 העולם נכנס למשבר מהחמורים בתולדותיו. כן, גם בארץ חששו שישראל תושפע מהמשבר. צריך לזכור את הדיבורים על הצורך בהקמת ממשלת אחדות ליכוד-קדימה- עבודה לאור האתגר שבהתמודדות עם האסון שעוד שנייה יגיע. ובדיוק לתוך המציאות הזאת נכנס שטייניץ לתפקידו. יותר מכך, מוכרחים לזכור כי שטייניץ לא היה אמור להיות שר אוצר. שהרי ראש הממשלה נתניהו ביקש להיות שר אוצר על עם קבינט כלכלי נרחב. שטייניץ אם כן הוצנח לתפקידו בשנייה האחרונה.
שטייניץ נאלץ להילחם בלא מעט משרי הממשלה. כך מצא עצמו מתעמת עם שר הבטחון אהוד ברק, עם השר לבטחון פנים יצחק אהרונוביץ’, עם שר הרווחה דאז יצחק הרצוג, עם סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ועם שר החינוך גדעון סער (גילוי נאות – הכותב שימש כיועצו של שר החינוך). העימות בסופו של דבר הסתיים בפשרות. הממשלה הצליחה להעביר תקציב דו שנתי שלא היה חף מחסרונות אבל הוא היה אחד מהגורמים ששידרו ויצרו יציבות. וכמו שאנו יודעים יציבות בפוליטיקה זה דבר חשוב. בפוליטיקה הישראלית זה דבר חשוב מאוד לאור החלפת הממשלות בשנים האחרונות. לממשלה הנוכחית יציבות היא דבר קריטי כי היא חשופה לאין ספור גורמים המבקשים להפילה למרות הצלחתה. וזה בסדר כי הדמוקרטיה והאפשרות להחליף שלטון היא מרכיב בסיסי בהצלחת מדינת ישראל.
על כל פנים לא ניתן להתכחש לעובדה. בזמן שכלכלות בעולם עומדות על סף קריסה, ישראל יצרה כלכלה מצליחה. בינתיים. יש לקוות שהדבר לא ישתנה. יוון על סף קריסה, בספרד כמעט 25% אחוזי אבטלה כאשר 45% מהצעירים במדינה מובטלים! בשולי הדברים צריך לשים לב כי רבות מהכלכלות בעלות משטר סוציאליסטי נמצאות במשבר כלכלי שהוא חמור משל הכלכלות בעלות משטר קפיטליסטי. לתשומת ליבם של שלי יחימוביץ’ ועמיר פרץ…
יחד עם זאת, הכלכלה הישראלית מלאה בכשלים בירוקרטיים ומבניים העלולים להורסה בעתיד. בהקשר זה הייתי ממליץ בחום לקרוא את הניתוחים של גיא רולניק ומירב ארלוזורוב מהעיתון “דה מרקר” המאירים כל שבוע מחדש את הכשלים המבניים של הכלכלכה הישראלית. חשוב להבין זאת.
מכל מקום, נחזור לשטייניץ. נשאלת השאלה מדוע הוא ראוי לשבחים ? משום שהוא עומד בראש המערכת. האם הוא עומד לבד ? בוודאי שלא. האם הוא חף מטעויות ? בוודאי שלא. מחירי הדיור שלא מצליחים לרדת, מחירי מוצרי המזון שרק עולים, מחירי הדלק שעל אף ירידית מחירי החביות לא יורד, שכרם המביש של הרופאים ושל העובדים הסוציאליים ושאר אתגרים נוספים עומדים לפתחו של שטייניץ. אתר ליכודניק קטל בעבר את שטייניץ ובצדק. ביקורת היא דבר רצוי. אך כמו שיש ביקורת כשצריך לומר מילה טובה – ראוי שהיא תיאמר.
ומה עם העתיד ? האתגר של שטייניץ למעשה הוא כפול ומכופל. שכן, בין השנים 2003 – 2005 שבר נתניהו את המונופולים של ההסתדרות אך יצר דואופולים, טריאופולים וקווטרופולים של משפחות ההון. ברוך שפטרנו מעונשה של ההסתדרות. האתגר של שטייניץ, וגם של ראש הממשלה נתניהו, הוא ליצור שוק חופשי ותחרותי, שר התקשורת כחלון שזכה לשבחים מוצדקים, גם השבוע, הוכיח כי זה אפשרי. שרק יילכו בעקבותיו. יש להם עוד אתגר : להשלים את משימת הוצאת החרדים והערבים לשוק העבודה. זה אפשרי, עם המון חזון ורצון.
ונחזור לשטייניץ. מדוע אם כן הוא ראוי לשבחים? כמו שאמרתי הוא עומד בראש המערכת. בהקשר זה הוא משול למאמן קבוצת כדורגל או כדורסל. אם הקבוצה הצליחה, כל הקבוצה הצליחה ואם היא כשלה אז המאמן אשם. אני מבקש להפוך את הפרפראזה : שטייניץ לא אשם, יש לו זכויות וכמו שקבוצת כדורגל צריכה לטפח נוער שיהווה את העתיד המקצועי שלה כך שטייניץ נדרש לתת פתרונות לאתגרים שציינתי לעיל.
שיהיה לו בהצלחה כי הצלחה שלו זו הצלחה שלנו.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
