ההתנתקות הייתה טראומה לאומית. חנינה למפגינים נגדה במקום כתב אישום הוא ניסיון להשיב לחברה ציבור מנוכר ופגוע שלוש שנים אחרי ההתנתקות תדון מחר הכנסת בחוק למתן חנינה ממלכתית למתנגדי הפינוי שהואשמו בפלילים. ביוזמה זו, בה תומכים כשליש מחברי הכנסת, ביקשנו לקבוע שפרקליטות המדינה תפסיק את ההליכים המשפטיים ותמחק כל רישום פלילי ליותר מ-400 מפגיני ימין, שכלפיהם ננקטו צעדים משפטיים במהלך המחאה נגד ההתנתקות. ובלבד, שלא מדובר במעשי אלימות קשים ובפעולות שסיכנו חיי אדם.
אני ער לפולמוס סביב היוזמה הזו ולטענות של חוסר צדק. יש שקבלו שחוק כזה הוא בלתי חוקתי ולא שוויוני, משום שהוא מעדיף קבוצה בעלת גוון פוליטי מסוים, אחרים היקשו מדוע לא יבוטלו גם הליכים פליליים נגד אנרכיסטים במאבק נגד גדר ההפרדה, או כלפי סטודנטים שחסמו כבישים במאבקם.
ד”ר בועז סנג’רו, מומחה למשפט פלילי, מסביר שחוק החנינה מוצדק, כי מדובר בתיקון לאפליה שמגולמת בחוק ההתנתקות. ממסקנות מחקר שערך עולה כי מפגיני ההתנתקות קיבלו טיפול מיוחד ממערכות החוק והאכיפה, והנורמות הפליליות נאכפו עליהם באופן מחמיר ודווקני, בהשוואה לקבוצות מחאה אחרות.
אפשר למצוא לכך הרבה ביטויים: שימוש הרתעתי וענישתי במעצר מפגינים שלא נקטו אלימות; מעצר קטינות עד תום ההליכים; יחס מחמיר למפגינים שחסמו כבישים; דיכוי מחאה חוקית ועצירת הסעות מפגינים; אלימות שוטרים; הקמת בתי משפט מיוחדים לעצורים במתקני הכליאה ועוד.
גם הסנגוריה הציבורית הצביעה על אפליה באופן שבו ננקטו הליכים משפטיים נגד המפגינים. בדוח שפרסמה נקבע, שבמדיניות רשויות התביעה ובתי המשפט כלפי עצורי ההתנתקות “ישנה סטייה בולטת לחומרה ממדיניות המעצרים הקיימת בשגרה. . . וכי קיימת אכיפה סלקטיבית של החוק על פי ההשתייכות הפוליטית”.
עבור רבים שמצדדים בחנינה, הממצאים האלו הם הצידוק. אני סבור שלא זה צריך להיות המניע. את מהלך החנינה יזמנו בראש ובראשונה כדי לאחות את הקרע שנוצר באותה תקופה אפלה. צריך לזכור שגם אם הצלחנו, כחברה דמוקרטית,
למנוע מלחמת אחים באותה שעת מבחן, לא הצלחנו למנוע קרע בין אחים. לא הצלחנו למנוע את הטראומה, את החשדנות, את הניתוק והניכור שחש מחנה גדול בחברה הישראלית, שביתו הוחרב על ראשו.
ההתנתקות הייתה אירוע חד-פעמי וצריך לשפוט אותו לא כמחאה על הגדר או על שכר לימוד, אלא כטראומה לאומית. אם הדמוקרטיה לא תסיר את המשקעים עכשיו ומיד, לא נוכל להמשיך ולהתקיים כחברה אחת. זהו הצידוק המוסרי לחוק החנינה, שעומד גם בביקורת חוקתית ומשפטית. ניסיון כן להשיב לחיק החברה הישראלית ציבור שלם שהרחיקה ממנה.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
