ההסברה הישראלית היום היא ישירה מדי, חד-גונית מדי ומגיעה מאוחר מדי. ניסיון לייצר משהו קצת אחר.
מתי קולה של ישראל נשמע בעולם? מה העולם יודע על ישראל?
באופן שלא צריך להפתיע אף אחד, העולם לא יודע יותר מדי על ישראל. כדי להפציע בחדשות החוץ של מדינה אחרת, צריך שיקרה משהו חריג במיוחד, כמו המרמרה, עופרת יצוקה, לבנון השנייה, הסכם אוסלו. ממש כפי שסוריה כעת מפציעה בחדשות החוץ של כל מדינות העולם. זה לא שהעולם נגדנו, אדרבה, אנחנו פשוט לא מעניינים אף אחד במדינות אחרות (ולא רק אנחנו), ולכן שומעים עלינו רק בעת מלחמות- וזה מה שהעולם יודע עלינו.
ראו דוגמא: הידעתם שבלבנון שכנתנו, מתרחשים קרבות בין סונים לעלאווים באזור טריפולי מזה מספר שבועות? ככל שידוע לי, זה לא הופיע בשום כלי תקשורת ישראלי. למה? כי הנושא פשוט לא מעניין את התקשורת הישראלית. התקשורת יודעת לעקוב אחר מספר נושאים מוגבל, והחשיבה העיתונאית היא שאם לא עסקנו בזה עד עכשיו, אנחנו לא נבוא עכשיו ונספר לכם שכבר מספר שבועות מתרחשת לחימה בלבנון ולא סיפרנו לכם. חוץ מזה, הנושא לא משליך על ישראל, ולכן זה פשוט לא מעניין את התקשורת הישראלית.
אז אם העולם לא נגדנו, אלא שאנחנו פשוט לא מעניינים אותו, אז מה הבעיה?
הבעיה היא שאנחנו נמצאים במלחמה. מדי פעם המלחמה מתלהטת לכדי חילופי מהלומות פיסיות, כאשר צד אחד יורה רקטות או מבצע פיגועים ותקיפות נגד אזרחים וחיילים ישראליים ואנחנו פוגעים בתשתיות טרור בתגובה, אך בשאר הזמן המלחמה הזאת מתנהלת בדעת הקהל. הפלסטינים הבינו שאפשר להביס את ישראל בזירת דעת הקהל העולמית ובכך לכפות עלינו מהלכים לטובתו. המצב הטבעי, שבו רק אירועי אלימות קיצונית זוכים לסיקור תקשורתי עולמי, משרת את הצד הפלסטיני היטב. העולם יודע שיש סכסוך בינינו לפלסטינים, שהם הצד החלש ואנחנו הצד החזק, לכאורה, ובזה מסתכם הידע העולמי.
ואיך ישראל מתמודדת עם המצב?
רוב הזמן אנחנו משתפים פעולה עם המשחק. תתרעמו, ‘אבל מה עם כל סרטוני ההסברה שישראל משחררת חדשות לבקרים?’ מה עם כל התמונות האלה?:
אלה אחלה, אבל מה הם תורמים לעולם בידיעתם על ישראל? שישראל מעורבת בלחימה מול חמאס. ואת זה העולם כבר יודע. האם זה משכנע את העולם שאנחנו צודקים? אני לא יודע. סביר שיש מי שכבר משוכנע שאנחנו הצודקים והוא משתכנע עוד יותר, ויש מי שמשוכנע בעד הצד השני ואותו זה מרגיז. אינני יודע מה זה עושה למתנדנדים.
ובכל זאת יש אור בקצה המנהרה. ההסברה הישראלית כן פורצת לעוד תחומים. ישנם שני ז’אנרים נוספים שראויים לציון בהסברה הישראלית. אחד מהם הוא ז’אנר הסרטונים המסבירים את עמדת ישראל במו”מ מול הפלסטינים ומצדיקים את מדיניות מדינת ישראל. מדובר בסרטונים ממקומות שונים, כגון מועצת יש”ע או סגן שר החוץ דני איילון, כגון זה וזה. מדובר בסרטונים מצוינים, אך הן לא יוצאות ממסגרת הסכסוך הישראלי-ערבי. יש גם שיגידו שיש בהם משהו תוקפני, משהו מהישירות הישראלית שלא עוסקת בגינונים, אלא ניגשת ישר ולעניין.
הז’אנר השני שרציתי לציין הוא ז’אנר של “שליפת עובדות על ישראל”. מדובר בסרטונים תוצרת ארגונים שונים ובכללם משרד ההסברה והתפוצות, שנותנים לצופה עובדות על ישראל. יצא לי לצפות בדי הרבה כאלה, ונראה שבהרבה מהמקרים מדובר במיחזור של אותן עובדות שוב ושוב, במטרה להציג תדמית מסוימת של ישראל: ישראל מעצמת הייטק, יזמות וחדשנות, ישראל מדינת דמוקרטיה וחירות לכל, בדגש על ערבים ולהט”בים.
ראו למשל את הסרטון הזה, והזה. וכמובן שיש גם את הקמפיין החדש למצב את ישראל כמעצמה ירוקה.
הז’אנר הזה הוא הז’אנר שיש בכוחו לשבור את מחסום המידע שיש לגבי ישראל, אך זוהי טיפה בים. לכן החלטתי להצטרף למאבק ופתחתי בלוג באנגלית. בבלוג אני *לא* הולך להתמקד בהפרכת טענות פלסטיניות בדבר ברוטליות ודיכוי ישראליים (למרות שגם זה יהיה שם). אני לא הולך לדווח בקדחתנות על אירועים בסכסוך (למרות שגם זה יהיה שם). במקום זאת, אני מתכוון לעסוק בבניית בסיס ידע עבור הקוראים על מדינת ישראל. נושאים אקטואליים כדוגמת חוק טל והמאבק הפנים-ישראלי על גבעת האולפנה, אמירותיה של אנסטסיה מיכאלי, ההתמודדות עם המסתננים וקווי המהדרין, כולם נושאים ראויים שיכולים להיכלל בעתיד בבלוג. המטרה היא ליצור תמונה אמיתית יותר עבור הקורא מחו”ל אודות ישראל- שישראל איננה רק מדינה של קסאמים וחיל אוויר, של מחבלים מתאבדים בירושלים וטנקים ברחובות שכם, אלא מדינה ככל המדינות, שיש בה גם נושאים אזרחיים ומאבקים חברתיים, שיש בה פוליטיקה ויצירה ואזרחים ומקומות יפים.
בשלב זה יהיו בבלוג שלושה סוגי כתבות:
- כתבות אקטואליה- יעסקו בנושאים שנמצאים על סדר היום הציבורי בישראל- למשל מתקפת הקסאמים בדרום (יעלה בקרוב), אך גם כתבה על האירועים בסוריה וההתייחסות הישראלית לכך.
- כתבות רקע- יעסקו בהיכרות בסיסית עם נושאים רחבים בחברה הישראלית (למשל כתבה שמציגה את מערכת המפלגות בישראל, שעלולה להיראות לא מובנת בעליל לקורא הרגיל למערכת של שתיים או שלוש מפלגות בלבד).
- כתבות על מקומות בישראל- מדור זה ייתן לקורא הצצה לתוך היופי של מקומות ואירועים בישראל- למשל כתבה קצרה על פסטיבל האור בירושלים.
למה אני מספר לכם את כל זה?
זה ברור, לא? אני צריך את עזרתכם. הבלוג כבר זכה לחשיפה בארצות הברית, בריטניה, גרמניה, קנדה ואפילו בתאילנד. אך לא קל להגיע לקוראים בחו”ל וכדי לעשות זאת, אני אשמח לקבל את עזרתכם, קוראים יקרים של “הכרזת העצמאות”.
אז הנה הכתובת: http://wizardofil.wordpress.com/
ויש גם עמוד בפייסבוק שאפשר לעשות לו לייק: https://www.facebook.com/TheWizardOfil
אז קדימה, להפיץ!
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
