מישנה: מדהים שהשמאלנים מתפכחים לרגע, ונבהלים. יהושע סובול אינו היחיד. קדמו לו, עמוס עוז, שלמה בן עמי, יולי תמיר וירון לונדון. הלכתי לארכיון…
שבת בבוקר (6.11.10) ואני גולש באתר “וואלה”. שתי כותרות העבירו זרם חשמלי באצבעותיי. הראשונה מתייחסת לאומנים שמאלנים הקוראים לחבריהם בפעם המי יודע כמה, להטיל חרם על הופעות באריאל, והכותרת השנייה מתייחסת לידיעה מעזה, לפיה בכיר חמאס מחמוד א-זהאר מבטיח לצאן מרעיתו בחן-יונס, ש- “הנוכחות הישראלית בפלסטין תסתיים בקרוב, בזכות ההתנגדות“, ובפנייה ישירה ליהודים הוא אמר (ציטוט): “ציונים, אין לכם מקום בינינו ואין לכם עתיד בין האומות. אתם עומדים לחלוף מן העולם, ואנו נשוב כמנצחים לארצנו ולאדמתנו אותה גזלתם מאדמתנו”. קראתי ושאלתי את עצמי: האם האומנים הקוראים להחרים את אריאל לא מבינים שהטרוריסט מחמוד א-זהאר מתכוון גם אליהם?
לא!- הם לא מבינים. וגם אם יבינו- לא יפנימו. מנגנון ההדחקה של כל אחד מהם, הופך כל ידיעה על “חלום פלסטין מהים עד הנהר” לסתם ידיעה, או לידיעת “ספאם”. ביום חמישי האחרון (4.11.10) התראיין תא”ל מיל יוסי קופרווסר אצל גאולה אבן וסיפר על ההסתה והדה-לגיטימציה של ישראל – לא של הכיבוש!- במערכת החינוך הפלסטינית …בגדה!
בערב, בחדשות סופשבוע, הידיעה קיבלה תמונות וקולות. הופיע יהושע סובול. דווקא הוא, ששכח מה אמר ליואב גרינברג בימי מלחמת לבנון השנייה. “התבדיתי“, הוא אמר, “המציאות טפחה על פניי, ואני מקווה שהיא טפחה על פניהם של רבים מעמיתיי למחנה השמאל. אם היינו ממשיכים עוד קצת לנמנם, האסון היה גדול בהרבה”. ולאלה מבין הקוראים, שלא ידעו את מקור הטעות, הסביר סובול: “אני מוצא שדעותיי היו מבוססות על משאלות לב” (ידיעות-אחרונות / 27.7.06)).
מדהים שהשמאלנים מתפכחים לרגע ונבהלים. סובול אינו היחיד. שורות אלה עניינן שמאלנים שהתפכחו ונבהלו. לא משום שטעו, אלא משום שהתפכחותם בודדה אותם.
הביטחון שהקבוצה משרה על היחיד השמאלני, הוא רב, אפילו שכל העדר טועה ותועה. שוב ושוב מסתבר שלהיות צודק מחוץ לעדר, יותר קשה מאשר להיות טועה בתוך העדר.
שמאלני נוסף שהתפכח וניבהל, הוא האדמו”ר של העדר הסופר עמוס עוז. בפברואר 96, אחרי פיגוע קשה בירושלים, הוא האשים את הפלסטינים שהם לא מקיימים את הסכם אוסלו. “אם ערפאת לא יפרק את ארגוני הטרור”, הזהיר עוז, “אין סיכוי להסכם אוסלו”…
5 שנים אחרי, בפברואר 2001, לשלמה בן עמי היו מסקנות חד-משמעיות: הסכם אוסלו קרס. הקונספציה שהייתה בנויה על ההערכה שאנשי ערפאת שהגיעו מטוניס, יטפלו בטרור, הקונספציה הזאת קרסה לחלוטין…
אפילו יולי תמיר ידעה מי אשם בפיצוץ שיחות השלום בקמפ-דייוויד (יולי 2000): “הפלסטינים הוכיחו שהם לא מסוגלים לעשות את כברת הדרך לשלום”, אמרה ונשארה בחיים…
לא תאמינו, אבל דעה דומה, השמיע העיתונאי ירון לונדון. גם הוא מאוכזב קמפ-דייוויד: “ישראל הלכה עד קצה גבול הויתורים”, אמר לונדון לגדעון לוי, “ערפאת השמיט את ההזדמנות- האינתיפאדה השנייה הייתה מתוכננת”.
נו? מה קרה מאז? האם הפלסטינים עשו סימנים של שלום? בדיוק ההיפך. אולמרט הציע לאבו-מאזן הצעה עוד יותר נדיבה מההצעה אותה הגדיר לונדון “קצה גבול הוויתורים”. תשובה לא קיבל. האם הסיקו השמאלנים שלנו את המסקנות העולות מהסירוב של אבו-מאזן? ממש לא!
במקום לשכנע שחקנים אחרים שאריאל היא שטח כבוש, מוטב היה שהמחרימים ינסו לשכנע את מחמוד א-זהאר שת”א איננה שטח כבוש, ושתיאטרון הקאמרי לא הוקם על אדמה גזולה. אם יצליחו, אולי, יש טעם במאבקם. אם ייכשלו, אולי, עוד אחד מהם יתפכח.
התפכחות זמנית…
למאמר המקורי לחצו כאן
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
