ואף על פי כן באריאל ראויה לקום אוניברסיטה
“נחרים את אוניברסיטת אריאל !” הרעים בקולו נשיא מכון ויצמן. שבוע לאחר מכן, דובר על חוסר ב”מסה קריטית של מרצים” באריאל, ולאחר מכן עלתה הטענה של מספר מכללות שגם הן עומדות בתנאים האקדמיים שהוצבו לאריאל, נאמר גם שהאוניברסיטאות יפגעו תקציבית ושיש לבחון מחדש את מערכת ההשכלה הגבוהה והוסיפו עוד ועוד טענות. ואני חושש שאחדות הקולות המפתיעה ועוצמתם עלולים ,בעיני המתבונן מהצד, לצבוע את דעתם של הפרופסורים בצבעים של מדע ותבונה נשגבים, ולא כך היא.
ריבוי הטענות כנגד הקמת אוניברסיטה אמור, בעיני, להעלות תהיות באשר לנכונותן, ולכן בכדי לסדר את הבלגאן אעמוד על כל אחת מהן:
אין צורך באוניברסיטה נוספת בישראל: התשובה לשאלה נעוצה בבחינה האם מחקר איכותי אכן נעשה באריאל. שהרי אז תהיה השאלה, האם ישראל מעוניינת לוותר על הפוטנציאל הזה, בעלת משקל אמיתי. אחד המדדים המשמעותיים בבחינת עבודה מחקרית הוא מספר הפרסומים המדעיים שכותב מדען בכתבי עת מדורגי ISI (המל”ג נותן למדד זה משקל של 35%). ובכן, נכון לשנת 2010 מספר הפרסומים המדעיים (למרצה) במרכז האוניברסיטאי עומד על יותר מכפול מזה של בר אילן. מספר הפטנטים באריאל 25, ומספר הספרים 31.
גם הנחיית תלמידים לדוקטורט נחשבת בעיני המל”ג לאמת מידה בהערכת מוסדות (15% מכלל ההערכה). ובכן, מספר הדוקטורנטים בבר אילן עומד על 236, באריאל לומדים 84 דוקטורנטים ומכיוון שבבר אילן הרבה יותר סגל יוצא שאיש סגל באריאל מנחה בממוצע פי 3 יותר תלמידים לתואר שלישי. חבר בוועדה אקדמית שבחנה את המרכז סיכם בחוות דעתו “בפגישתי עם מספר מדענים ראיתי והתרשמתי שהם מבצעים מחקרים מדעיים ברמה גבוהה ולא פחות טובות ממדענים באותו מעמד באוניברסיטאות אחרות בארץ.”
באריאל אין מסה קריטית של מדענים: אבל בישראל הקטנה בה כולם משתפים פעולה אין משמעות למסה הקריטית ! הטענה מתייחסת למאמר טכני בשם The Question of R&D Perspectives and Policy Implications שעסק במחקר בארה”ב ואירופה, התיאוריה גורסת שעל המדען העוסק בפתרון בעיה להיות קרוב (פיזית) למספיק מדענים אחרים. קירבה כזו תוכל לחסוך למדען שנים של חיפוש פתרונות ולאפשר פתרון יעיל ועמוק – למראית עין הרעיון הגיוני. אבל אוניברסיטאות כמו קיימברידג’ הארוורד והטכניון לא עומדות בקריטריון ! ובישראל הקטנה? אני עצמי נוהג לבקר באוניברסיטת חיפה כל שבוע, מנחה סטודנט למגיסטר מהטכניון וסטודנט לדוקטורט בבן גוריון.
אין תקצוב לעוד אוניברסיטה, האוניברסיטאות יפגעו: על כך השיב גדעון סער כי התקציב יגדל בכדי למנוע פגיעה כזו.
יש לדחות את ההחלטה לעוד שנה: המרכז האוניברסיטאי נמצא בהליך של שדרוג מזה 10 שנים. ולכן אין מנוס מהתחושה שמדובר בהתחמקות.
מכללות אחרות אף הן ראויות לתואר ולכן כל עניין ההכרזה פוליטי: ב 2005 אישרה הממשלה את תהליך הפיכתה של מכללת אריאל לאוניברסיטה (המכללות בגליל זנחו את הרעיון). ושוב לקריטריון המאמרים: מספר המאמרים ב ISI שהוציא המרכז בשנת 2011 זהה לסך כל המאמרים במכללת ת”א, המכללה למנהל, תל חי, חולון, בי”ס הגבוה לטכנולוגיה, והמרכז הבין תחומי גם יחד, (כשמספר המאמרים מתחלק ביניהן באופן דומה). אבל באריאל מקדמים בברכה תחרות.
ישראל צפויה לחרם אקדמי באם אריאל אכן תהפוך לאוניברסיטה: המרכז האוניברסיטאי מקיים קשרי מחקר עם 50 מוסדות אקדמאיים בחו”ל.
באריאל מעבדות מצוידות שנרכשו בכספים שהוזרמו מהתעשייה עבור שיתופי פעולה מחקריים יישומיים. באריאל תשתית למחקר הכוללות בין השאר סדנאות ייצור, מאיץ אלקטרונים ובעיקר ניסיון מחקרי רב. האם כדאי לשחוט את העֶגל המניב הזה על המזבח הפוליטי או לחילופין לנצל את המשאבים שכבר קיימים?
ד”ר ניר שוולב, ראש המעבדה לקינמטיקה במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
