“אני מודע באמת לכבוד הגדול שהואצל עלי במינוי זה, ועם זאת אני חש מצוקה קשה, משום הידיעה שאפשר כי יכולותי וניסיוני הצבאי יהיו דלים מדי לאמון הגורף והחשוב שניתן בי… אבל אם יפגע מקרה ביש מזל במוניטין שלי, אני מפציר בכל ג’נטלמן בחדר זה לזכור כי הריני מכריז היום, במלוא הכנות, שאיני סבור שכהונת הפיקוד שבה כובדתי היא לפי כוחי”. במילים אלו פנה ג’ורג’ וושינגטון לג’ון הנקוק, ביום ה-16 ביוני 1775, בעת שמונה על ידי הקונגרס הקונטיננטלי למפקד העליון של הצבא שלחם והשיג את החירות האמריקאית.
הקונגרס, בניגוד לוושינגטון, היה סמוך ובטוח שהוא האיש המתאים להפקיד בידיו את גורלה של אמריקה. למי שהיה ספק בכך באותה עת, וושינגטון הוכיח בהמשך כי המינוי הזה היה מן הראויים ביותר שידעה האנושות. למרות מפלות קשות בשדות הקרב, בסופה של המערכה על עצמאותה של אמריקה – יצא כשידו על העליונה.
הדגם הזה של מנהיגות צנועה התחיל אלפי שנים קודם לכן. אפשר לומר שהאיש שהניח את התשתית ומשמש כאב טיפוס למנהיגות זו, היה משה. לאחר שאלוהים מבקש ממנו להנהיג את עם ישראל ולהוציא אותו ממצרים, משיב משה בשאלה: “מי אנוכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים?” (שמות, ג, יא). גם במקרה הזה המנהיגות הצנועה הוכיחה את עצמה, ומשה הצליח מעל ומעבר במשימתו להוציא את עם ישראל מעבדות לחרות, ועל כן ייזכר תמיד כמנהיג הבולט ביותר של עם ישראל לאורך ההיסטוריה.
מנגד, אנחנו עדים היום למנהיגות אחרת בעלת אופי יהיר, ואיננו יכולים להתעלם מלראות את התוצאה השלילית והבלתי נמנעת שלה.
במהלך ראיון שנערך כחודש לפני הפריימריז בקדימה, הזכירה העיתונאית רינה מצליח לציפי לבני את העקיצה של הילארי קלינטון נגד אובאמה שהועתקה על ידי אהוד ברק נגד ציפורה; “שיחת הטלפון בשלוש לפנות בוקר”. הנה תשובתה של לבני: “אני רואה בזה סוג של תמיכה דרך אגב, אין לי ספק שהציבור ירצה שאני אהיה זו שתרים את הטלפון בשלוש לפנות בוקר… ולא רק בשלוש לפנות בוקר אלא בכל שעה משעות היום”.
הטקסט הזה מדבר בעד עצמו. מועמד לראשות ממשלה שאינו בעל ניסיון ביטחוני נשאל בנושא שהוא הכי קיומי למדינת ישראל. מן הראוי להפגין מעט צניעות. היא מתאימה ולא אחר, היא תדע להחליט, לא רק בשעה שלוש אלא בכל שעה שתהיה.
ציפי לבני נהגה ביהירות בתשובתה זו, ולא רק בה. האופן שבו ניהלה את המשא ומתן הקואליציוני מגלם תהליך של חטא היהירות ועונשו. בחירתה שלא לשתף את השר שאול מופז במשא ומתן הקואליציוני הביאה אותו לתקוע מקל בגלגל החלופי של לבני ששמו ממשלה צרה אם כאופציה אמיתית ואם כקלף מיקוח.
ההתעלמות שלה ממפלגת הגמלאים, כאילו היא כבר נתונה בכיסה, והעברת הטבות תקציביות לאזרחים גמלאים באמצעות ההסכם הקואליציוני עם מפלגת העבודה – היתה דריכה בוטה על המפלגה שנבחרה לייצג את הגמלאים, זלזול שגרם לשר רפי איתן לעצור את המשא ומתן עם קדימה. מדובר בטעות אסטרטגית שמנהיגות צנועה היתה נמנעת ממנה.
לשלושת המנהיגים שהבאתי כדוגמא במאמר זה יש מכנה משותף אחד; אלו אנשים חסרי ניסיון יחסי לתפקיד שאליהם הם מיועדים. מי שמכיר בחסרונותיו – יכול לנסות לחפות עליהם, מי שאינו מכיר בהם – כיצד יעשה זאת?
הכותב הנו חבר ליכוד, עוסק בפרלמנטריזם ובדוברות פוליטית.
לבלוג של בנימין שוורץ
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
