שתיקת הרמטכ”ל ושר הביטחון היא פשוט בושה
גדוד נצח יהודה, חלק בלתי נפרד מצה”ל, מצא את עצמו לאחרונה במרכזו של מחלוקת בינלאומית עקב סנקציות שהוטלו על ידי ארצות הברית. הגדוד הוקם במטרה הייחודית לשלב חרדים, או יהודים אורתודוקסים קיצוניים, בתפקידי לחימה, וגדוד זה מייצג צעד משמעותי לקראת שילוב בחברה הישראלית. אולם, הסנקציות האחרונות עוררו ויכוח סוער בחברה הישראלית ובנוף הפוליטי שלה, והן שופכות אור על הדינמיקה המורכבת של השירות הצבאי, השילוב הדתי והיחסים הבינלאומיים. בתוך כל המהומה הזאת, השתיקה של הרמטכ”ל עוררה שאלות וביקורות לגבי עמדת הצבא וההשלכות שלה על עתידו של נצח יהודה ועל יחידות דומות. מאמר זה חודר ללב העניין, ובוחן את חשיבות הגדוד, את הנזקים שנגרמו מהסנקציות ואת התגובה השקטה מצד הדרגים הגבוהים ביותר בצה”ל.
גדוד נצח יהודה
גדוד נצח יהודה, המכונה גם נח”ל חרדי, הוא יחידה פורצת דרך בצה”ל שממלאת מטרה כפולה: היא מאפשרת לגברים יהודים חרדים, המכונים חרדים, לשרת בתפקידי לחימה תוך שמירה על אורח חייהם הדתי המחמיר. גדוד זה, שהוקם בשנת 1999, הוא חלק מחטיבת כפיר, חטיבת החי”ר הגדולה ביותר בצה”ל, ופועל במטרה לשלב חרדים בצה”ל, אתגר לאור הפטורים ההיסטוריים של הקהילה שלהם משירות חובה.
מאז הקמתו, הפך נצח יהודה לסמל לשילוב ולגיוון בצה”ל. הגדוד נענה לצרכים הדתיים של חייליו, לרבות מזון כשר, זמני תפילה והימנעות משירות בשבת, תוך שמירה על הסטנדרטים והדרישות המחמירים של החיים הצבאיים. לאורך השנים, הוא גדל בגודלו ובמוניטין שלו, השתתף במבצעים צבאיים משמעותיים והוכיח את הכדאיות של חרדים בתפקידי לחימה. נכון לשנת 2023, יותר מ-25,000 לוחמים עברו בשורותיו, מה שמראה את הצלחתו ואת הפוטנציאל לשילוב נוסף של חיילים דתיים בצה”ל.
למרות הישגיו, הגדוד עמד בפני אתגרים, לרבות ויכוחים חברתיים ופנימיים בצבא על תפקידו וההשלכות הרחבות יותר של שירות חרדים בצה”ל. הסנקציות האמריקאיות האחרונות הביאו לבחינה מדוקדקת ומחלוקת נוספת, והדגישו את הקשר המורכב בין שירות צבאי, זהות דתית ופוליטיקה בינלאומית.
סנקציות ארה”ב ותגובת ישראל הפוליטית
במהלך שעורר גלי הלם במערכת הביטחון הישראלית ובזירה הפוליטית, הודיעה ארצות הברית על סנקציות נגד גדוד נצח יהודה. סנקציות אלה, שלא פורטו בפירוט, נחשבות כתגובה להתנהגות בלתי הולמת לכאורה של אנשי הגדוד. ההחלטה של ארה”ב להטיל סנקציות על יחידה ספציפית בתוך צה”ל היא חסרת תקדים ועוררה מגוון רחב של תגובות מצד גורמים ישראליים.
בזירה הפוליטית, התגובות היו מגוונות מאוד. השר בני גנץ התייצב לימינו של נתניהו שהביע התנגדות להחלטה האמריקאית וראה בה מתיחות מיותרת ביחסי ישראל-ארה”ב. מנהיג האופוזיציה יאיר לפיד ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ גם מתחו ביקורת על הסנקציות והדגישו את חשיבות הגדוד וערערו על בסיס ההחלטה האמריקאית. במקביל, יו”ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי הביעה חששות והציעה שהאירוע משקף בעיות עמוקות יותר בתוך הגדוד שצריך לטפל בהן.
עמדה שבן גוריון מתהפך בקברו.
השתיקה של שר הביטחון יואב גלנט היא מראה כי גלנט מישר קו עם המטכ”ל ששותק, ואין מקום שגלנט ישתוק.
פער זה בתגובות מדגיש את מורכבות המצב, המשלב אתיקה צבאית, דיפלומטיה בינלאומית והאיזון העדין בין הקהילות הדתיות והחילוניות בישראל.
שתיקת הרמטכ”ל: פרשנויות וביקורות
בתוך הסערה סביב הסנקציות האמריקאיות נגד גדוד נצח יהודה, הפכה שתיקתו של הרמטכ”ל למוקד מחלוקת. היעדר התגובה הציבורית הזו פורש בדרכים שונות, מעלה שאלות על עמדת ההנהגה בנושא ועל עתיד שילוב החרדים בצה”ל.
מבקרים טוענים ששתיקת הרמטכ”ל מעידה על חוסר תמיכה בנצח יהודה ובחיילים החרדים המשרתים בשורותיו. הם רואים בכך הזדמנות שהוחמצה לעמוד איתן מאחורי הגדוד, במיוחד בתקופה שבה הוא נתון לביקורת בינלאומית. שתיקה זו נתפסה כסימן להיסוס רחב יותר בתוך הנהגת צה”ל לאמץ באופן מלא את שילוב החיילים החרדים בתפקידי לחימה, למרות הרקורד המוכח של הגדוד ותרומתו למבצעים צבאיים.
יש המרמזים שהשתיקה של הרמטכ”ל עשויה להיות בחירה אסטרטגית, כמו ששתק כאשר אחים לנשק הובילו סרבנות גיוס, שמטרתה לקטב עוד יותר את החברה הישראלית. ללא קשר להיגיון, שתיקה זו עוררה דיון על מחויבות צה”ל לשילוב והכרה בתרומות הייחודיות של כל חייליו.
המחלוקת סביב הסנקציות האמריקאיות נגד גדוד נצח יהודה והשתיקה שלאחריהן מצד הרמטכ”ל הדגישו את המורכבות של שילוב חיילים חרדים בצה”ל. מצב זה לא רק עורר דיון בתוך ישראל לגבי התפקיד וההכרה בחיילים דתיים, אלא גם הדגיש את האתגרים שבניווט ביחסים בינלאומיים ובאתי צבאית. בעוד ישראל ממשיכה להתמודד עם בעיות אלה, התגובות ממנהיגיה הצבאיים והפוליטיים יהיו מכריעות בעיצוב עתיד צה”ל ויכולתו לחבק מגוון תוך שמירה על אחדות ויעילות מבצעית.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
