אורטל היא פקידה במשרד ממשלתי ולה שני ילדים חמודים במעון. אורטל שמחה מאוד לשמוע שמעתה היא תקבל תוספת של 500 ₪ למשכורתה רק בגלל שיש לה שני ילדים שעדיין לא חגגו את יום ההולדת לגיל חמש.
רווית עובדת במגזר הפרטי וגם לה שני ילדים חמודים, הם משחקים יחד עם ילדיה של אורטל במעון. רווית שמשלמת מס הכנסה כמו כל עובד במדינת ישראל מימנה עד היום את משכורתם של עובדי המדינה וזה בסדר מבחינתה, היא אפילו לא מתווכחת על הפיצוי של שחיקת השכר שעובדי המדינה יקבלו והיא לא, אבל מדוע לכל הרוחות היא צריכה לממן ב- 500 ₪ את המעון של ילדי חברתה אורטל?
אפשר להתווכח על גודלו של המגזר הציבורי ועל רמות השכר בו , אבל אי אפשר בשום אופן להסכים לאפליה!! לו לדוגמא היה מחליט שר האוצר שאת התוספת יקבלו רק נשים בלונדיניות , היה ברור לכולם שמדובר בהחלטה שערורייתית. במה שונות האימהות שעובדות במגזר הציבורי מכל יתר האימהות? אם שר האוצר רוצה לעזור לנשים עובדות שילדיהם במעון עד גיל חמש , שיעזור לכולן. שר האוצר הוא שר של כולם ולא רק של עובדי המגזר הציבורי.
אולם כשל זה הוא כאין וכאפס לעומת כשל עמוק יותר, שהוא כשל מערכתי. מענק זה הניתן לאימהות לילדים קטנים (עד גיל חמש) שיוצאות לעבוד, הוא חלק ממארג גדול של חוקים ותקנות שנועדו לעודד את הנשים לצאת מהבית לעבודה מליאה. לדוגמא, נשווה בין משפחה עם 3 ילדים בה הגבר מרוויח 10,000 ₪ בחודש והאישה מרוויחה 5000 ₪ בחודש. מול משפחה בה האישה מרוויחה 10000 ₪ והגבר 5000 ₪ . הפער החודשי רק בתשלום המיסים בין שתי המשפחות הוא 564 ₪ לחודש שהם 6768 ₪ לשנה. המשפחה אותה משפחה , הילדים אותם ילדים, וההכנסות אותם הכנסות. ההבדל היחיד שנותן למשפחה אחת יתרון של כ-7000 ₪ בשנה זיכוי במס הכנסה, הוא שיעור המשכורת של האישה. רק האישה מקבלת נק’ זיכוי במס עבור כל ילד, והיא צריכה לעבוד הרבה ולהרוויח שכר גבוה כדי שהיא תזכה בזיכוי זה. במצב הנוכחי אין שום משמעות לגודל המשפחה ולמספר הנפשות שגבר מפרנס, וכך אנו מקבלים מצב אבסורדי בו אב ל- 4-5 ילדים ויותר משלם מס רגיל , בעוד שאמא עובדת במצב הזה מקבלת זיכוי של קרוב לעשרת אלפים שקל בשנה. המחיר של אג’נדה זו שדוחפת את האימהות מחוץ לבית דווקא בשנים שרבות מהן היו שמחות לעבוד באופן מינורי ולממש את אימהותן בצורה טבעית ורגועה הוא כבד מאוד. גדל דור של ילדים שלא זוכה לגדול בצורה בריאה בבית חם ואוהב. בבוקר הילד מופקד במעון מספר חודשים לאחר לידתו , ולקראת ערב אוספת אותו אמא מותשת מיום עבודה לחוץ. כאשר הוא גדל ומגיע לגיל בית הספר , הוא חוזר בדר”כ לבית ריק. אמנם מחכה לו ארוחה לחימום במיקרוגל, אך אין אוזן שומעת ולב אוהב לחויותיו מיום הלימודים בין אם הם שמחות או עצובות. המחיר לחסך הורי זה מתבטא בתחומים רבים, ובניהם העלייה המטורפת בצריכת הריטלין, אלימות ופרצי זעם, והזדקקות לטיפולים פסיכולוגים וכד’.
אפשר אחרת! תפיסה מערכתית שנובעת מתוך עולם ערכים יהודי , חייבת להעמיד את המשפחה כערך חשוב שאותו צריך לטפח. יש ליצור מערכת חוקים ותקנות שיאפשרו למשפחה עם ילדים צעירים עד גיל 3-4 להשאיר את אחד ההורים בבית כדי לטפל בילד. משפחות להם ילדים בגיל הגן ובית הספר יש לעודד כך שאחד מבני הזוג יעבוד במשרה חלקית על מנת שיוכל לקלוט את הילדים החוזרים מהגן ומבית הספר ברוגע. הדקות הראשונות בהן הילד מגיע לבית ומקבל את החיבוק האוהב , את האוזן הקשבת למצוקותיו במידה והיו , או מילות שבח ועידוד להצלחותיו , הן מפתח לגידול דור בריא בנפשו. חשוב לי להדגיש שאני רואה חשיבות גדולה ביציאת נשים לעבודה, הבטלה היא אם כל חטאת. אך בשנים בהם גידול הילדים היא המשימה העיקרית של המשפחה , אם משימה זו מוטלת על האישה כפי שקורה בבתים רבים, המחיר של יציאה לעבודה מליאה יכול להתברר כאסון. על ההורים לקחת אחריות ולהחליט מי מבניהם עובד פחות ומשקיע את הזמן ותשומת הלב הנדרשת לגידול בריא של הילדים. מהראוי היה שהמדינה תתייחס למשפחה כיחידה כלכלית אחת ולא תפלה בין גברים ונשים לעניין קביעת שעורי המס והזיכויים השונים. התוספת המוזרה של עד 500 ₪ שניתנה במסגרת הסכם השכר דווקא לנשים שילדיהם לא עברו את גיל 5 , מקבעת ומעצימה את הכשל המערכתי. בתוספת זו פוגע שר האוצר באופן מיידי וישיר באותם משפחות מהמגזר הפרטי שנאלצות לעבוד יותר כדי לממן את התוספת הזו. ובצורה עקיפה וארוכת טווח הוא פוגע פגיעה הרבה יותר משמעותית וכואבת באותם משפחות מהמגזר הציבורי ש”בזכות” תוספת זו ישלחו את ילדיהם למעון בגיל צעיר מידיי ולשעות רבות מידיי ובכך יפסידו את הדבר החשוב באמת – את הקשר הבריא עם ילדיהם.
מיכאל פואה
מנכ”ל מנהיגות יהודית
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
