ברזילי יוסי, קדימאי, מנהל קדימה באזור, מבקש לאחד את הכוחות כדי לקדם את היוזמה של יריב לוין, בעניין יחסי הכוחות שבין הכנסת ובית המשפט העליון.
כנסת ישראל מחוקקת וריבונית מול פרשנות בית המשפט העליון
נשיא בית המשפט העליון ומשנהו הנם גורמים משפיעים ומשמעותיים במדינה, והם האחראים על ניהול סדרי הדין בבית המשפט העליון, ובעיקר הם האחראים להטמעת מדיניות ורוח שיפוטית בכל ערכאות המשפט.
יושב ראש ועדת הכנסת ח”כ יריב לוין, מוביל הצעת חוק להסדיר את בחירתם של נשיא בית המשפט העליון ושל המשנה לנשיא על ידי כנסת ישראל (בהצבעה חשאית, בדומה להליך בחירת נשיא המדינה), וכן כי יכהנו בתפקידם תקופה קצובה אשר תקבע בחוק.
חוק-יסוד השפיטה קובע כי דרכי מינוי נשיא בית המשפט העליון וכן המשנה לנשיא, ייקבעו בחוק. אולם עד היום לא נקבע בחוק דרכים למינויים אלה, ובפועל נוצר נוהג שנקבע על ידי בית המשפט העליון, לפיו העניין נותר בתחום סמכות הוועדה לבחירת שופטים.
הוועדה למינוי שופטים, בבואה למנות את הנשיא ומשנהו, לא הפעילה כל שיקול דעת בעניין, ומנתה לתפקידים אלה את שופטי העליון הוותיקים ביותר שכיהנו באותו מועד. אין ספק ששיטה זו איננה עומדת בדרישות הדין המחייב הפעלת שיקול דעת ובחינת ההתאמה לתפקיד. מצב דברים זה יוצר חוסר סבירות מוחלטת במינויים אלה.
במדינות שונות בעולם, נשיאים ואף שופטים בבית המשפט עליון נבחרים בהליך פוליטי-דמוקרטי, על-ידי בית הנבחרים באותה מדינה. הצורך בהסדר בחוק את ההליך הראוי לבחירת נשיא בית המשפט העליון ומשנהו חשוב ביותר, בעיקר בשל כך שאמון הציבור במערכת המשפט, ובראשה בבית המשפט העליון, הולך ויורד.
ובאותו עניין המבטא את ריבונות הכנסת, הינה הצעת החוק שאף היא של ח”כ יריב לוין, אשר כבר אושרה בקריאה שלישית על ידי מליאת הכנסת, המבטלת את פרשנות החוזים שנקבעה על ידי נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק.
הלכה זו אשר היוותה את הקו המנחה לפרשנות חוזים, הידועה בשמה “הלכת אפרופים”, קבעה כי לשופט המפרש את החוזה נתונה האפשרות לסטות מתוכנו המילולי ולבחור בדרך פרשנית בעלת יריעה רחבה ביותר, המנותקת ואף עומדת בניגוד ללשונו של החוזה, וזאת גם כאשר הצדדים כלל לא טוענים כי התכוונו לפרשנות מרחיקת לכת כזו.
חקיקה זו של הכנסת נועדה להשיב את הוודאות המשפטית לתחום דיני החוזים, הנוסח שאושר על ידי הכנסת קובע כי מקום בו לשון החוזה הינה ברורה וחד משמעית, יפורש החוזה על פיה. בכך תושג ודאות משפטית הן בשלב עריכת החוזים, הן בשלב ביצועם והן בשלב פירושם על ידי בתי המשפט, תוך שהדבר יביא ליתר יעילות, לצמצום במספר ההתדיינויות המשפטיות ולקיצור משכן.
בחקיקה זו יש תקדים בכך שהכנסת ביטלה פסיקה של בית המשפט העליון ובכך הוכיחה את עליונותה וכוחה של הכנסת לתקן עיוותים שנקבעו בפסיקות של בית המשפט העליון, תוך חיזוק מעמדה כרשות המחוקקת.
ראוי לשבח יו”ר ועדת הכנסת, ח”כ יריב לוין, שהוכיח עמידה נועזת ואומץ רב כחבר בוועדה לבחירת היועץ המשפטי לממשלה, אשר הביאה לבחירתו הראויה של עורך הדין מר ויינשטיין לתפקיד, בניגוד לרצונם של חברי וועדה אשר ייצגו את דעת בית המשפט העליון בעניין.
על כנסת ישראל עוד לאזור כוח, ולקדם את הצעות החוק האמיצות של הפרופסורים נאמן ופרידמן. לקבוע כי סמכויותיו של היועץ המשפטי הן מתן ייעוץ בלבד שאינו מחייב את הממשלה, וכן את הפרדת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה מתפקיד התובע.
בתודה וברכה
ברזילי יוסי, קדימאי.
פורסם ביאללה קדימה ב 24 בינואר 2011
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
