לעולם המאמין, כלומר לרובה המוחלט של האנושות, יש צפיות מיוחדות מהעם היהודי ומנציגתו – מדינת ישראל. כמעט כולם מבינים שעם התנ”ך והנביאים מייצג משהו מקודש, איזו דרך מוסרית נכונה – ומסוקרנים לדעת לאן נצביע. זה לא אומר שאוהבים אותנו – בדר”כ ההיפך הוא הנכון – זה רק אומר שמצפים מאיתנו. ההתעלמות ממי שאנו באמת והניסיון להיות כמו כולם, היא זו שמעוררת את האנטישמיות. סדר הדברים הטבעי הוא שבית הדין הבין לאומי ישב בירושלים – וודאי לא בהאג שבאירופה נוטפת הדם. אבל אהרון ברק, האורים והתומים של הצדק הישראלי, כבר הסביר שאנו לא מדינה יהודית אלא מדינת כל אזרחיה, ומעתה בל נלין כשעוצרים את הגנרלים שלנו בעוון פשעי מלחמה. זה מן כלים שלובים כאלה. אם אינך דן על פי ערכיך, אתה נידון על פי ערכיהם.
המשטר הקומוניסטי בסין, כולא במחנות ריכוז את מי שהוא רואה כמתנגדיו, ומגדלם לצורך כריתת איברים ומכירתם לכל המרבה במחיר. אילו היתה לנו באמת מדינה יהודית שמבינה את מעמדה המיוחד, היינו צריכים להחרים את אולימפיאדת באייג’ין ולא לתת לשלטון הזוועות הזה את הלגיטימציה של מדינת היהודים. מדוע קולם של ארגוני השמאל לא נשמע? מדוע הארגון היהודי היחיד שהצטרף למחאה בישראל היה “מנהיגות יהודית?”. הסיבה היא שהאולימפיאדה מבטאת אוניברסאליות. החרמת האולימפיאדה בניגוד לעמדת המערב, היתה מבליטה את ייחודה של ישראל ולא את האוניברסאליות שלה. לכן נדם במקרה ההוא קולם של אבירי זכויות האדם שלנו.
לעומת זאת כשמדובר ב”פליטי דארפור” הסיפור בדיוק הפוך.
אחוז המסתננים שהגיעו לישראל כשסכנה מרחפת מעל ראשיהם נמוך מאוד. למעלה מ 90 אחוזים מן הפליטים (יותר מ 10,000 איש) מגיעים מסודאן ומאריתריאה. 1000 מסתננים בלבד הגיעו מאזור הקרבות בדארפור וגם הם אינם עונים להגדרת הפליט הקבוע בחוק הבין לאומי משום שלישראל אין גבול משותף עם סודאן וחבל דארפור ואם הם לא יסכנו עצמם במעבר הגבול – איש לא יאיים על חייהם במצריים. אלא שהחיים בישראל טובים בהרבה מאשר במצריים. כלומר מדובר פשוט במהגרים בלתי חוקיים, במסתננים המעיקים על שוק העבודה הישראלי ויוצרים פצצת זמן חברתית קשה.
היחס לנושא הפליטים הוא בעיקר פועל יוצא של צורת ההזדהות האישית. מי שמזהה עצמו קודם כל כיהודי, מבין גם שעל ישראל כנציגת העם היהודי, עם התנ”ך והנביאים, להתערב בכל מקרה בו מתרחשות זוועות שכאלה ולהציג את עמדתה. על ישראל להיות מעורבת בפתרון בעיית פליטי דארפור. הפתרון אינו יכול להיות בתוך גבולות ישראל משום שישראל היא מדינת לאום – לא מדינת כל אזרחיה. למי שסכנה אמיתית מרחפת על ראשו, צריכה ישראל לתת מקלט לילה במחנות סגורים – כפי שנהגו הבריטים עם יהודים אזרחי גרמניה שנמלטו לאזורי החסות שלהם. הפתרון בהמשך צריך להיות יישובם של פליטים כאלה (וכאלה בלבד) בסביבה הקרובה ביותר האפשרית למקום מוצאם. מהגרי עבודה אחרים צריכים לגרש מיד – אותם ואת ילדיהם.
הבעיה נוצרת על ידי אלו הרואים עצמם קודם כל כאזרחי העולם ואת ישראל כמדינת כל אזרחיה. עבור ישראלים אלו (הנתמכים כמובן על ידי אמצעי התקשורת) טוב שמגיעים לכאן המוני סודאנים המוכיחים בכך את האוניברסאליות והליברליות שלנו.
אבל לאותו מיעוט קטן ומשפיע החפץ לראותנו כ”סינגפור של המזה”ת – יש בעיה. ריכוזי הסודאנים יוצרים פצצת זמן חברתית ופלילית. ובכן גם לכך נמצא פתרון פשוט – ניתן להם לשהות בישראל, אבל לא בישראל השבעה שבין גדרה לחדרה. הפוליטיקלי קורקט של התקשורת הישראלית, מפחיד את רשויות החוק מלבצע את תפקידם. הפתרון שנמצא פשוט מדהים – האישורים שמקבלים הסודאנים הם רק לאיזור שמדרום לגדרה או מצפון לחדרה. בערד ובכרמיאל אין כנראה בעיות של אבטלה כמו בתל-אביב…
וכך הרויחה רמת אביב את כל העולמות. גם לנו יש כושים כמו באמריקה, אבל רואים אותם רק בטלויזיה – לא ברחוב ממול…איזה פתרון יצירתי….
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
