שמואל טרייסטר בטור דעה על פופוליזם ובחירות
בתקופת הבחירות אנו מוצפים במודעות המנסות לשכנע אותנו לבצע הצבעה מודעת ולחקור כיצד הצביעו חברי המפלגה שבה אנו תומכים בהצבעות השונות בכנסת. מאחורי מודעות כאלה בדרך כלל עומדים ארגונים המצהירים על עצמם שהם א-פוליטיים ושכל מטרתם היא קידום השיח הדמוקרטי בישראל, כדוגמת “כנסת פתוחה” או דף הפייסבוק “איך הם הצביעו?”. אך בפועל, כנראה שלפחות לחלק מהארגונים האלה יש אג`נדה פוליטית משלהם, להשמיץ מפלגות מסוימות ולהאדיר אחרות.
חברה הדביקה לי בדף הפייסבוק את המודעה שלהלן, מטעם “איך הם הצביעו?”, וביקשה שאסביר כיצד ייתכן שמפלגת הבית היהודי, שבה היא הניחה שאני תומך, הצביעה כפי שהצביעה:
כשמסתכלים על המודעה הזאת, אי אפשר שלא לקבל את הרושם שמפלגת הבית היהודי היא מפלגה שמתעמרת בחלשים, מדירה נשים, רודה באזרחים העובדים ומשליטה טרור על מי שלא תומך בהתיישבות ביהודה ושומרון.
אך מה באמת אפשר להבין מהנתונים שמופיעים כאן לגבי אופיה של מפלגה שנוסקת בסקרים?
מעט מאוד. למעשה, כלום.
ראשית, צריך לזכור שנבחרת הבית היהודי לכנסת ה19 כוללת רק אדם אחד שכיהן כח”כ מטעם המפלגה בכנסת ה-18, אורי אורבך.
שנית, בהרבה מאוד מההצבעות בכנסת בנושא הצעות חוק מוטלת משמעת קואליציונית. המודעה לעיל לא מספקת שום מידע לגבי חופש הפעולה שהייתה לחברי המפלגה להצביע לפי צו מצפונם בהצבעות המנויות בה. לכן, יותר משהמודעה מספקת מידע על תפיסותיהם של חברי הבית היהודי, היא מספקת מידע (אולי) על תפיסותיהם של ראשי הקואליציה.
שלישית, בהרבה מאוד מקרים, כאשר חבר אופוזיציה מגיש הצעת חוק, הקואליציה תפעל להפיל את ההצעה, גם אם זו הצעה טובה, ולו בגלל שהיא הוצעה על ידי האופוזיציה. במקרים רבים, ההצעה תופל ומיד לאחר מכן הצעה דומה או זהה תוצע על ידי נציג מהקואליציה. נכון, זה מכוער, אבל זו פוליטיקה. פוליטיקאים חיים מזה שהם מקבלים קרדיט על דברים שהם עושים. קרדיט הוא מטבע חשוב בפוליטיקה.
רביעית, וזו הנקודה החשובה ביותר, כאשר אנו רואים שמפלגת הבית היהודי הצביעה “נגד בניית דיור סוציאלי בפריפריה”, אנחנו לא יודעים בכלל מה זה אומר. אי אפשר להסיק מכותרת של הצעת חוק, שמטבע הדברים ניתנת על ידי היוזם שלה כדי לשוות להצעה סקס-אפיל מירבי, על תוכנה. מהו דיור סוציאלי? למי הוא ניתן? מי אמור לממן אותו? מה ההשלכות התקציביות של ההצעה? איך זה ישפיע על כל הנוגעים בדבר?
במקרה של דיור סוציאלי, מצאתי את הצעת החוק וגיליתי שמוצע בה שהמדינה תקנה מידי הקבלן 5% מכל הדירות שנבנות בפריפריה, במחיר רגיל. כולנו יודעים כמה דירות עולות בימינו. העלות התקציבית של הצעה כזו תהיה אסטרונומית. אינני יודע מה הנימוק שבגינו חברי הבית היהודי הצביעו נגד ההצעה, אך אני יודע שגם אני הייתי מתנגד לה.
כדי שנוכל להסיק מהמודעה הנ”ל משהו לגבי מפלגה כלשהי, יהיה עלינו לבחון כל אחת מ-24 ההצעות המפורטות בה לעומק. יהיה עלינו לדעת מי יזם אותה, האם קיימת הצעה דומה במערכת, ומה היו הנימוקים של התומכים והמתנגדים להצעה.
במקרה הנ”ל, גם חסר לנו מידע קריטי: לאילו הצעות חוק המודעה מתייחסת. בכל כנסת מוגשות מעל 4000 הצעות חוק, חלק מהן בעלות שמות דומים או זהים זה לזה על ידי ח”כים שונים. ללא מספרי הצעות החוק, ש”איך הם הצביעו?” לא טרחו לספק, לא נוכל אפילו להתחיל לנתח את המודעה.
בדף “איך הם הצביעו” כלולים מודעות דומות עבור מרבית המפלגות הקטנות בכנסת. הליכוד, עבודה וקדימה בולטים בהיעדרם.
לשמחתי, “איך הם הצביעו?” כן כוללים בדף שלהם גם התייחסויות להצעות חוק ספציפיות. לקחתי כדוגמה את הצעת חוק מס` 2432 מהכנסת ה18 כפי שההצעה מוצגת באתר:
אלו דברי ההסבר המצורפים לתמונה:
הרשות הממשלתית למים ולביוב מוסמכת לקבוע את התעריפים לתשלומים שייגבו בידי תאגידי המים והביוב מצרכנים, בעד שירותי מים וביוב.
קיימים כללים המנחים להתחשב ביכולתו הכלכלית של האזרח לשלם עבור שירותי מים וביוב, אך אין לאותם הכללים הסמכה בחוק תאגידי המים והביוב ולא נקבע בחוק באופן חד משמעי כי יש לתת לאזרחים נזקקים הנחה בתעריפי המים.
מוצע לתקן הן את חוק תאגידי מים וביוב, והן את חוק המים, על מנת לאפשר להתקין בהם תקנות שיאפשרו לתת לאוכלוסיות נזקקות הנחה בחשבונות המים והביוב.
למי ההצעה תעזור?
התיקונים המוצעים נועדו לסייע לאוכלוסיות מוחלשות אשר מתקשות לשאת בנטל התשלומים השוטפים עבור שירותי ביוב ושירותי מים, שהם זכות יסוד במדינות מתקדמות. זאת תוך קביעת כללים ותנאים אחידים וברורים למתן הנחות לאוכלוסיות אלה.
מי הציע?
יצאתי לחפש את ההצעה וההצבעה המדוברת באתר הכנסת.
ובכן, קיימות שתי הצעות חוק זהות שהוגשו בנושא, אחת (מס` 2431) של ח”כ שלמה מולה מקדימה והשנייה (מס` 2432) של ח”כ דוד אזולאי מש”ס, יחד עם ח”כ שלי יחימוביץ` ממפלגת העבודה ומרינה סולודקין מקדימה.
בישיבת הכנסת מ26.1.2011, ח”כ שלמה מולה (שלא צוין במודעה בפייסבוק) העלה את ההצעה שלו להצבעה בקריאה טרומית בכנסת.
באתר הכנסת ישנה אפשרות לצפות בפרוטוקול מסונכרן עם וידיאו של הדיון. כדי למצוא את הדיון הרלוונטי יש להקיש כאן.
ולבצע חיפוש על שם ההצעה: מתן הנחות בתעריפי מים וביוב לאוכלוסיות נזקקות.
החיפוש מחזיר ארבע ישיבות שבהן ההצעה מוזכרת. ב-3 מתוכן מדובר רק על הודעה לגבי הנחת ההצעה על שולחן כנסת (ח”כ מולה וח”כ אזולאי הניחו הצעות בנושא פעמיים כל אחד, אך ממה שהצלחתי למצוא, רק ההצעה של ח”כ מולה עלתה להצבעה). הישיבה הרלוונטית היא ישיבה מספר 208.
ח”כ שלמה מולה מסביר את הצעתו ואומר שבעבר, אזרחים נזקקים יכלו לקבל הנחה בחשבון המים, ואילו לאחר שהשליטה במים עברה לתאגידי המים (דבר שקרה בזמן שמפלגתו, קדימה, הייתה בשלטון, כפי שהסביר לאחר מכן שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו מישראל ביתנו), אין אפשרות כזו. הוא מציע לאפשר לרשויות המקומיות לקבוע קריטריונים למתן הנחות לאזרחים הנזקקים בתחומיהן.
כבר בזמן ההסבר, היו”ר ריבלין מציין בעיה אחת שיכולה להיות עם ההצעה, והיא שזה עלול לפתוח פתח לשחיתויות וניגודי עניינים בין ראשי הרשויות לבין אזרחים המבקשים הנחות. הדבר הראשון שעלה לי לראש כששמעתי את הטיעון הזה, זה עניין החקירה שמתנהלת מטעם משרד הפנים כנגד מספר רשויות ערביות בצפון שאיפשרו למקורבים לראש הרשות לתבוע את הרשות ולהוציא ממנה מיליונים מכספי הרשות. הפרשה פורסמה ע”י קלמן ליבסקינד בNRG.
לאחר מכן, עלה השר לנדאו להשיב על ההצעה. השר לנדאו השיב שמדיניות הממשלה היא לסבסד את הנצרך ולא את המצרך (ניסוח שהציע ריבלין), ושהמדינה מעדיפה להעניק לנזקקים הנחות בדמות קצבאות, שהאזרחים יכולים לנצל באיזו דרך שייראו לנכון, ולא בדמות הנחות בחשבונות המים. עם זאת, הוא ציין שרשות המים כבר מבצעת הכנות להכנסת שלוש מדרגות תשלום, אחת לנזקקים, אחת לאזרחים רגילים ואחת למי שצורך מים בכמות מוגזמת, כך שההצעה ממילא מיותרת.
על ההצבעה הוטלה משמעת קואליציונית וההצעה נדחתה ברוב של 47 (כולם חברי קואליציה) מול 29 (כולם חברי אופוזיציה).
האם מההצבעה הזאת אפשר ללמוד על נטיות דורסניות של מפלגות הקואליציה כלפי החלשים בחברה? ממש לא. אך כשמציגים את ההצבעה כ”מפלגות הקואליציה מתנגדות למתן הנחות בתעריפי המים והביוב לאוכלוסיות נזקקות”, מדובר במניפולציה שאין לרוב הציבור את הכלים או המחשבה הביקורתית (בלי לפגוע, כמובן) להפריך.
המסקנה שלכם, קוראים יקרים, צריכה להיות שאי אפשר לסמוך על מודעות כאלה. מאחוריהם עומדים אנשים עם דעות פוליטיות ורצון להציג את הנתונים בצורה שמחמיאה למפלגה אחת ופוגעת במפלגה אחרת. רוצים לבדוק איך המפלגה שאתם חושבים להצביע לה הצביעה בהצבעות בכנסת? תצטרכו לעשות את העבודה בעצמכם ולעשות אותה לעומק. זה אומר לקרוא את הצעת החוק, להבין אותה, ולקרוא את פרוטוקול הדיון שבה ההצעה עלתה להצבעה. מצטער, אין קיצורי דרך.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
