25.3 C
תל אביב
17 בנובמבר 2024
ליכודניק
הדברים  “כאילו לא נכתבו בעט או במקלדת אלא במכחול רב-צבע”
באנר ראשי דעות

הדברים “כאילו לא נכתבו בעט או במקלדת אלא במכחול רב-צבע”

 

נהניתי לקרוא ב”ליכודניק” את דברי הביקורת של אלי ורד חזן על ספרו החדש של ד”ר אפרים אבן “ז’בוטינסקי ובגין משנתם ומאבקיהם: פולמוס היסטורי עם מתנגדיהם”. 

 

אני מכיר  זה עשרות שנים את מחבר הספר, וזוכר את הימים שבהם כיהן כיו”ר מועצת סניף  תנועת החרות  בירושלים, שהיה אז מהסניפים הגדולים והחזקים  של התנועה.

אם מותר לי אני מבקש להוסיף כי ספרו החדש מעורר תשומת לב  וזכה  עוד לכמה ביקורות, כולן אוהדות.

תחת הכותרת “מבט מימין” שראה אור ב”מעריב” מיום י”ח בשבט תשפ”א הקדיש העיתונאי הוותיק יעקב בר-און רשימה על שלושה עמודי עיתון  שלמים, שבה גם  תמונות רבות,על הספר.  בר-און, שמציין  את “סגנונו המלוטש” של  מחבר הספר, נדרש, בין השאר גם לשוֶה  ולשונֶה בין   בגין לבין ז’בוטינסקי ז”ל ובין שני אלה לבין נתניהו יבלח”א. ז’בוטינסקי ובגין, קובע בר-און, היו “נואמים בחסד עליון”. ” ז’בוטינסקי היה רב-אומן  של הגיה עברית במבטא ספרדי”, ובגין, בעיקר באסיפות הבחירות בשנים הראשונות של מדינת ישראל, היה נואם “מלהיט כיכרות שאין כמותו”

בר-און מציין כי  אף שרק בשנת 1930, בהיותו כבן 27,  ראה בגין לראשונה את ז’בוטינסקי, פעל  בכול השנים שאחר כך “באופן מלא  לאורם של דברי ז’בוטינסקי”. רק יוצא מן הכלל אחד היה, מוסיף המחבר  ע”פ אבן: בוועידה העולמית השלישית של בית”ר שנערכה בוורשה, חודשים אחדים  אחר העלאת שלמה בן-יוסף ז”ל  לגרדום, שוּנה ביוזמת בגין  הנוסח “אכין זרועי להגנת עמי, ולא אשא את זרועי אלא להגנה”, כפי שעל-פי הצעת ז’בוטינסקי עצמו אישרה  הוועידה העולמית השנייה של בית”ר (קראקוב, פולין, ינואר 1935), במילים “אכין זרועי להגנת עמי ולכיבוש מולדתי” כפי  שהציע בגין.  לשבחו של ז’בוטינסקי מציין בר-און כי הוא  לא נטר איבה לבגין  על מעשהו זה, והוסיף לקרבו אליו.

      *        

 

תחת הכותרת “כנגד סילופי השמאל וטעויותיו” נדרש  לספר ברבעון “האומה” גם  יורם ארידור, מוותיקי הוותיקים של תנועת החרות, שכיהן  כשר בממשלות מנחם בגין  ויחד עם דויד לוי, יצק מים על ידיו  ועל ידי אריה בן-אליעזר, בין השאר בסיעת “תכלת-לבן”, שפעלה בהסתדרות העובדים הכללית והייתה בין  הגורמים הישירים  שהביאו ל”מהפך” ההיסטורי בשנת 1977.

ארידור מתאר את אפרים אבן כ”אחד התלמידים המובהקים  של ז’בוטינסקי ובגין” וכ”מלומד רב אנפין שהקורא יכול לשקוע בספריו  ואף להתנאות כי באו אל קרבו”. דבריו של אבן, מוסיף יורם ארידור, “כאילו לא נכתבו בעט או במקלדת אלא במכחול רב-צבע”.

על פולמוסיו של ד”ר אבן עם מתנגדי ז’בוטינסקי ובגין בסוגיות אלה או אחרות של אותם ימים –ובין אלה עם   אורי אבנרי, מיכאל בר-זוהר, פרופ’ יוסף גורני, שבתי טבת, הלל קוק ופרופ’ יעקב שביט – כותב   ארידור כי ד”ר אבן אכן “מצליח” בפולמוסיו שכן אין “פרסום חשוב, עוין או טועה” המגיע לידי אבן, בלי שזה, אבן, “יקעקע את טעויותיו”.

אני סבור כי ראוי “ליכודניק” לשבח, על שהביא לידיעת הציבור, ובעיקר לידיעת חברי הליכוד,  את מאמרו מרחיב הדעת של אלי חזן על הספר הזה, והרשיתי לעצמי להזכיר גם את שתי הביקורות האחרות שפורסמו עליו.

אני חייב לציין כי לא בכל דוכני הספרים מוצע למכירה  הספר החשוב הזה. התוכלו להביא ידיעת קוראיכם  היכן ניתן להשיגו?

 

בכבוד רב,

ד’ שמואל, ירושלים

הערת המערכת:

הבאנו ברצון את דברי מר שמואל. ככול הידוע לנו ניתן הספר לרכישה (אף בהנחה)   על ידי פנייה בימי החול למחבר באמצעות טלפונים אלה: 02-9931990 או 054-7530708.

 

 



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

אולי גם זה יעניין אותך

לראשונה : הפרלמנט האירופי קורא לשחרור האזרחים הישראלים והחזרת גופות החיילים מעזה

אריק זיו

יוון וישראל – חזון העבר וכושר ההישרדות

אריק זיו ויזר

שיטת הליגה הגרמנית בישראל ?

אריק זיו ויזר

אין עשן בלי אש

אלי חזן

ה”ספרינט” של שלי ו”המיחזור” של פרץ.

אריק זיו ויזר

לראשונה בפרשת ילדי תימן: ייחשפו חומרי ארכיון של המשטרה ומערכת הביטחון

עינר אביב
דילוג לתוכן