אלי חזן מבהיר איך השתנה זיכרון השואה בקרב חלק מהמרכיבים של עם ישראל
בשבוע שעבר נחגג חג הפסח וחול המועד שבא בעקבותיו. לבד מחגיגות בפארקים וטיולים ברחבי הארץ נהנו החוגגים במימונה המסורתית של עדת יוצאי מרוקו המסמלת, אולי יותר מכל, את המגוון התרבותי הקיים בחברה הרב תרבותית בארץ. אנו עומדים בפני יום הזיכרון לשואה ולגבורה וברוח חג הפסח שקדם לו ראוי שנשאל בעת הזאת מה נשתנה יום הזיכרון לשואה ולגבורה השנה מימי זיכרון שקדמו לו? ושלא יהיה ספק, הוא השתנה, גם אם במעט.
לכאורה, הטקסים יאופיינו על ידי אותם ריטואלים החוזרים על עצמם מדי שנה. אלו אירועים חשובים מאין כמותם המסייעים להבנת העבר על ידי הדורות הבאים של מדינת ישראל בשעה שיותר ויותר ניצולי שואה הולכים לעולמם וכך אובדות להן עדויות אותנטיות יקרות ערך. ואולם בשנים האחרונות צצים להם עוד ועוד טקסי שואה אלטרנטיביים במקומות שונים ברחבי הארץ המציגים דרכים שונות לזכור ולא לשכוח את אשר אירע במהלך 12 השנים של שלטון המפלגה הנאצית.
ככל שהזמן חולף נחשפים פרטים חדשים באשר לאירועים אשר אותם לא ידענו קודם. כך למשל, בתחילת 2009 יצא לאור ספרו של פרופסור משה ארנס “דגלים מעל הגטו”, אשר תיקן עוול היסטורי בשעה שחשף לקוראיו את גבורתם של פאבל פרנקל וחברי אצ”י במרד גטו ורשה. עד הוצאתו לאור לספר ידעו רק מתי מעט על סיפור גבורה זה שכן שורדי מרד גטו ורשה שקבעו את הזיכרון הקולקטיבי ושחלקו על הזרם הפוליטי אליו השתייכו פרנקל וחבריו העדיפו להעלים את תרומתם למאבק.
הסהר ומגן הדוד תחת צלב הקרס – על ספרו של רוברט סטלוף
אך לא רק לוחמי האצ”י זכו לשינוי ביחס. בשנים האחרונות מתגלים עוד ועוד סיפורים על רדיפות היהודים בצפון אפריקה במהלך מלחמת העולם השנייה. יהודי צפון אפריקה לא עברו שואה אך סיפור רדיפתם תחת שלטון וישי והשלטון הנאצי במדינות השונות של צפון היבשת הוכנס לתיבת פנדורה וכמעט נשכח. כמעט. כן, גם הם חוו רציחות ומחנות עבודה. גם מקרב קהילותיהם נשלחו לברגן בלזן ולאושוויץ וגם הם נשאו עימם זיכרון מר ומטען של בניית החיים מחדש. אבל בכל זאת, סיפורם לא סופר והוא נפקד עד העת האחרונה מבנק ידיעותיהם של הדורות הבאים.
הפיכתה של ישראל למדינה דמוקרטית שבה קיים שיח ציבורי שבו כולם משתתפים, יחד עם אפיונה כיום כמדינה בעלת חברה רב תרבותית ופתוחה, הביא לחשיפת סיפורים אישיים מזעזעים של יהודי צפון אפריקה מאותה תקופה אך ההישג המשמעותי הוא ההכרה של הממסד שסיפוריהם אותנטיים. שכן, לצד הדוקומנטציה והתיעוד, כפי שבאים לידי ביטוי בין השאר בספרים ובמוזיאונים כדוגמת מוזיאון יהודי לוב, החלו ניצולי הרדיפות לקבל פיצויים מגרמניה.
דומה כי חשיפת הסיפורים הללו מאפשרת לניצולי הרדיפות, לבניהם ולנכדיהם, להרגיש ולהיות חלק מהשלם שנקרא זיכרון השואה של החברה הישראלית. שכן, אם בעבר התעלמו מסיפוריהם ומחוויותיהם עד שהם נאלצו להדחיק את הזיכרון, אם לא להתכחש לו, הרי שעתה הם מתקבלים אט אט בזרם המרכזי של זיכרון השואה וזה בעצם השינוי המהותי של השנים האחרונות ההופך את זיכרון השואה לזיכרונם של כלל בני החברה הישראלית.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
