ערב זיכרון לנופלים בקרב לכיבוש יפו
את ספרו “כיבוש יפו” הקדיש חיים לזר (אני מצטט): “לזכרם של חללי ההתקפה על יפו, שבדמם הניחו יסוד לניצחון ישראל במלחמת העצמאות”.
כיבוש יפו ע”י הארגון הצבאי הלאומי (אצ”ל) בחוה”מ פסח תש”ח- היה נושא לוויכוח באותה תקופה, סביב השאלה אם נכון היה לבצע הכיבוש במועד זה, טרם יציאת הבריטים מן הארץ, או להמתין ולבצע הפעולה רק לאחר 15 במאי.
בפרספקטיבה היסטורית, אין ספק, שכיבוש יפו הביא להפסקת שפיכות הדמים על גבולה הדרומי של תל-אביב אשר נמשכה 5 חודשים מכ”ט בנובמבר 1947 – יום החלטת האו”ם על חלוקת הארץ, ותחילת גל הטרור הערבי נגד הישוב היהודי בארץ ישראל. מציאות ביטחונית קשה בה נפגעו למעלה מ-1000 יהודים בהתקפות ירי ומטענים מתוך יפו, לעבר שכונות ת”א, הגיעה לקיצה עם גמר פעולת אצ”ל וכיבושה של יפו. בנוסף לכך, כיבוש יפו האיץ את התקפלות הבריטים לקראת עזיבתם את הארץ, הסיר את איום חבירת כוחות מצריים לערביי יפו דרך הים, והביא לבריחת הכוחות הערביים והכנופיות אשר נערכו ביפו לשעת הכושר לפלוש לתוככי תל-אביב.
כיבוש יפו לפני ה – 15 במאי, הביא גם לפינוי יחידות אצ”ל ממשימה זו, לקראת היום המכריע של עזיבת הבריטים את הארץ, יחידות שהיו נחוצות בחזיתות אחרות.
התכנסנו כאן הערב במוזיאון האצ”ל בתש”ח, באזור הקרב, כדי לעלות את זכרם של הנופלים בקרב לכיבוש יפו, ולהצדיע להם ולחבריהם הלוחמים אשר כדברי חיים לזר בהקדשתו : “בדמם הניחו יסוד לניצחון ישראל במלחמת העצמאות”. “עם חשכה הסתדרה לאורך הכביש תל-אביב – רמת-גן, שורה של מאה מכוניות משא, ובראשן ארבע המכוניות המשוריינות של הארגון הצבאי הלאומי”.
כך מתאר חיים לזר בספרו, את היציאה לקרב.
“במחנה דב חיכו מאות חיילי הארגון לאות ליציאה לקרב…שרכה דממה עמוקה.
רק קולו של המפקד הבקיע את הדממה. הקול גבר והלך. והלמותיהם של מאות לבבות, שדפקו בקצב אחיד, אף הם גברו והלכו. מאות זוגות עינים נצמדו לדמות שעמדה לפני הטורים הערוכים.
החיילים לא ידעו כי המדבר אליהם הוא מנחם בגין, מפקד הארגון הצבאי הלאומי, שכה הרבו לשמוע עליו ואת פניו לא ראו. אך הלב אמר להם מיהו העומד לפניהם ונוסך ברזל בלבותיהם. דבריו חצבו להבות אש. וכרחש עברה ההכרה בין השורות: המפקד…מנחם בגין…וכה דיבר באוזניהם:
חיילי המעמד!
“אנו יוצאים לכבוש את יפו. אנו יוצאים לאחד הקרבות המכריעים במערכה על עצמאות ישראל. דעו מי עומד מולכם. זכרו את מי השארתם מאחוריכם. מולכם אויב אכזרי שקם לכלותינו. מאחוריכם הוריכם, אחינו וילדינו. הכו באויב! קלעו היטב. חסכו בתחמושת. אל תדעו רחמים בקרב, כשם שהאויב אינו יודע רחמים כלפי בני עמנו. חמלו על נשים וילדים. מי שמרים ידיו לכניעה, את נפשו הציל. שבוי הוא בידיכם, אל תפגעו בו. להתקפה יוביל אתכם גונדר גדעון, המנוסה בקרבות. זכרו את דגל המעמד. כיוון אחד לפניכם :קדימה! ”
כאשר קראתי את סיפור הקרב, לא יכולתי להימנע מלהיכנס להיבטיו הצבאיים-המקצועיים, ושלא לעשות השוואה לתקופתנו. הלחימה בשטח הבנוי, היא הלחימה הקשה ביותר. השטח הבנוי מקנה יתרון למגן, אשר יכול לנצל אותו למחסה, למסתור ולפתיחה באש על הכוח התוקף מטווחים קצרים מאוד.
אישית יצא לי להלחם כחייל בעיר סואץ במלחמת יום הכיפורים, כמפקד פלוגה בכפרי דרום לבנון במבצע ליטני, כמפקד כוח בעיר בירות במבצע של”ג, ולעקוב מקרוב אחר הקרבות העזים במבצע “חומת מגן”, בהם הקרב בג’נין, אשר הוכרע לאחר תשעה ימים.
לוחמי האצ”ל הביאו להכרעת האויב ביום השלישי לקרב, תוך לחימה עיקשת, מול אויב ערוך היטב, שכלל יחידות סדירות של עיראקים, סודאנים, יוגוסלבים, חיילי הלגיון הערבי, חברי כנופיות וכוחות בריטיים.
לחימה מבית לבית תוך תנועה בתוך בתים על-ידי שבירת קירותיהם, הזכירה לי את לחימת כוחותינו ב”חומת מגן” ובמבצע “עופרת יצוקה”.
תושיה רבה מצאתי בלחימת החיילים והמפקדים, תוך מציאת פתרונות טקטיים מקוריים למצבים מסובכים. ההתקדמות תוך בניית מחסות משקי עפר היא אחת מהן.
תושיה זו באה לידי ביטוי במבצעי ההצטיידות של הארגון טרם הקרב, בפשיטות על מחנה 80, על מחסני הצבא הבריטי ועל רכבת התחמושת. מבצעים שהיו בהם תעוזה ותחבולה, להתפאר.
עדותו של מייג’ור המילטון הבריטי, מפקד הגדוד האירי הראשון, אשר פיקד על הכוח שהגן על יפו, מעידה כאלף עדים על גבורתם של לוחמי האצ”ל. עדות זו מופיעה בספרו של העיתונאי קנת בילבי “דרך כוכב במזרח התיכון”, והוא כותב מפי הקצין הבריטי על “סיבות ניצחונם של היהודים” : “היהודים הללו הם לוחמי רחוב מצויינים. ידם על העליונה במלחמה עם הערבים בערים. אפילו נגדנו הראו קרב עקשני. הם יודעים איך להשתמש בהריסות ואיך לפנות את הרחוב. הם הפילו את חיתתם על הערבים”.
ניצחונם של לוחמי האצ”ל בקרב על יפו, ניצחונם את אלה שעמדו מולם, רבים מהם במספר ומצוידים באמצעים טובים יותר, הוא ניצחון הרוח – רוח הלוחם היהודי – חדור האמונה בדרך ובצדקתה.
גם בימינו, ימים בהם זכינו לצבא חזק ומצויד היטב, לא היה ולא יהיה ניצחון בלי רוח זו, המבוססת על אמונתנו כפרטים וכחברה, בדרכנו, דרך הציונות ובצדקתה!
לקח חשוב נוסף עלינו ללמוד מקרב כיבוש יפו. הקרב היה מלווה בוויכוח פנימי ובביקורת פלגנית במערכת הציבורית – פוליטית באותה תקופה. אל לנו לשכוח גם בעצם הימים האלה ובעתיד: כאשר עם ישראל מתפלג קל לפגוע בו, וכאשר הוא מתאחד איש אינו יכול עליו (כשם ששיבולים בודדות קלות לשבירה, ואלומת שיבולים חזקה).
בערב זה אנו זוכרים את הנופלים בקרב לכיבוש יפו. אנו זוכרים ומצדיעים לנופלים, ללוחמים אשר שרדו את הקרב ונפלו במערכות ישראל, ללוחמים אשר ברבות השנים הלכו לעולמם, וללוחמים החיים – ייבדלו לחיים ארוכים.
יהיה זכרם של הנופלים ברוך
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
