אפשר לקפל שרוולים – תופעת המרצים ,החרמות האמנים ,יורדות מהמדף הרעיוני והופכות לנשק אידיאולוגי; ההינתקות מעזה נתנה להם תיאבון לעוד ; כבר לא רוצים ‘לגעת בשלום’ אלא מסתפקים בטיהור אתני של יהודים משטחי יו”ש
אפשר להגיב בביטול יד לתופעות הללו ,אך בל נטעה ; הגיע שעת השי”ן .זמן רב אני טוען שאלה אינם ‘רק דעות’ אלא עימות תרבותי של ממש – על אופייה של ישראל,ואינני מתכוון לגבולות .זה כבר לא ‘שמאל’ מול ‘ימין’ אלא מבולבלים ומבלבלים ,מנותקים ומנתקים -מול בונים ונבנים ,מאמינים ומאומנים בצדקת דרכנו אל מול דחפורי הצביעות והחולשה הלאומית המודרנית .נדמה לי שסיפור ‘400 הילדים ‘ המחיש את העניין ;אנשי רוח שכבו על הגדר ואף קראו לעבור על החוק למענם .
השאלה היא ,מי ישלם את המחיר ? תומכי ההתיישבות ,הישובים בערי מרכז הארץ ,הדירו רגליהם ממאבק פינוי גוש קטיף וצפון השומרון ,לכן מאבק ההתיישבות הפך מאבק דתי – רעיוני בלבד .
קל להם ,לאמנים הפוסט-מודרניים ,לצקת תוכן “עכשווי” אל תוך עולם שמה שמתפשט בו הוא ממילא שלילת הקיים ,או ניהיליזם קיצוני ; הניסוחים האומנותיים קשורים במעגל אחד עם הניסוחים האינטלקטואליים ואלה ,ברוח הזמן ,מניחים את התשתית ל”פורשים ” ,אלה שנטשו את דרך הרעיון הציוני או אפילו היהודי – הבסיסי ביותר.
אמני ההחרמה
המילים הללו ,טורי הדעות ,החתימות ,ההחרמות – הופכים אט אט לתחמושת פוליטית שהייתה זמן רב על המדף .’חיילי השלום’ כשלו והכשילו ,כעת משתמשים בנשק הזה : הם מנסים להחיל את דוקטרינת השלום בדרך אחרת ; נטישת חלקי ארץ ללא ‘תמורה’ ,ללא הסכם ,ללא הבנה ,ללא אמונה ,ללא יסוד .רבים ומגוונים דרכיהם ; מהחרמות קטנות ועד לדבר שבלעדיו לא יהיה גירוש המונים : דה לגיטימציה שיטתית.
מדוע כל שיחה על נטישת חבלי ארץ נוטשת את הדיון על התנחלות ועוסקת ב’מתנחלים’ ?
איך ניתן להסביר את המאזן האלקטוראלי הנמוך של השמאל אל מול הניצחון התודעתי בנוגע ל’כיבוש’ ?
מהי ‘תרבות’ המנותקת מהתרבות העשירה של העם היהודי ?
מהי תרבות אצל אמני ההחרמה? הצגה טובה ? דרמה מרטיטת לב ? פופקורן טוב בחמישה שקלים ?
מדוע גידי גוב חייב לאכול חזיר בתוכנית טלוויזיה בערוץ המוני ?
ההישגים הרוחניים של אנשי הרוח הפכו טכניים בלבד ואינם עונים להגדרה של תרבות במרחב הזמן .
תרבות נגד ‘הכיבוש’ – פורנו להמונים
מקובל לחשוב כי ‘מהפך’ 77 ריסק את השמאל ,שחש נבגד כאילו גנבו לו את המדינה ,אבל מלחמה אחת ריסקה את רוח השמאל והיא מערכה רצופה בת שש שנים וששה ימים : מ ’67 למלחמת יוה”כ .או אז נתגלע הפער בין ניצחון במלחמה להגשמה של חלום – והם כרעו .שנים בלבד אח”כ (1974) קם ‘גוש אמונים’ ומאז העימות הוא תרבותי – דתי – רעיוני – אידיאולוגי .מאז ,מחנה אחד מנסה לספק להמונים את התאוות ה’ פורנוגראפיות’ שלו ; פורנוגראפית הכיבוש .
יש להפשיל שרוולים : זהו העת להשמיע קול ,להצביע ברגליים – לשוב אל המקומות אותם מנסים להפוך ללא לגיטימיים ,לטייל בערי השומרון ,ללכת לאכול פיצה ביהודה (יש פיצה טובה בכפר אדומים) ,לעשות סופ”ש בבנימין – לנטוש את הקניון כאידיאל ורעיון ,להתנחל בלבבות וללבב את ההתנחלות .שעת השי”ן הגיעה.אין שמאל ואין ימין ; ההגדרות הפוליטיות נעלמו ורק המציאות נשארת ומביטה לנו בעיניים :
אנשי הרוח של ישראל נותנים לנו הזדמנות מצוינת לעשות זאת ; לכו לבדוק מי אלו החברה הללו ,מי המרצים אשר בשם החופש האקדמי קוראים תיגר על ישראל – על ארץ ישראל ,ולא על מדינת ישראל .
“רוצים תרבות אחרת!” – האמנים נגד בובליל ,שפרה (ומתנחלים)
ב16.12.2008 התקיימה עצרת מחאה תרבותית בנוגע לתופעת הריאליטי ,בעיקר של ‘האח הגדול’:
כך נכתב בהזמנה :
“האלימות גואה, הכלכלה צונחת, החינוך במשבר, הביטחון נעלם. ואיפה, איפה הערכים שהבטיחו לנו?! במצב כזה, על מעצבי התרבות מוטלת אחריות כבדה: לשקף, לייצג, לעורר, לבקר, לעצב, לייצב, ולגעת לנו בראש ובלב …ב-16.12 נתכנס, כל מי שמייחל לתרבות אחרת וכל מי שמחולל אותה… יש ציבור לא קטן בארץ הזאת שמצפה מעצמו ומהתרבות שמקיפה אותו ליותר. ..אנחנו צריכים להשמיע את עצמנו“.
הבנתם ? הם ממונים על עיצוב התרבות של ישראל כולה .זה שלהם.
כך כתבתי בתגובה לידידה שהזמינה אותי לאירוע :
“אמנות היהודים”
“כל מי שרוחו עוד מפעמת בו מוזמן” .
כן ,רוחי מפעמת בי אך לא כ”כ בטוח שהרוח של האומנים מפעמת בי אם כי רוח אחרת.
זה התחיל מזמן אך יש התעלמות מזה וכמובן שכעת כולם צריכים להתייצב לימינם של האמנים, השמאליים ברובם – למרות שאת ההפגנה יזמו מ” “גרעיני אמנויות” והאמנים רק תומכים.
יאמרו לי :”למה להתחכם” ? נכון .יתכן ושני הקווים המקבילים האלה יכולים להיפגש לשעה תמימה אך ..מדובר פה באידיאולוגיה אין ספק בכלל ולא רק בפרנסתם של האמנים – דבר חשוב לכשעצמו.אז אם מדובר על פרנסה למה האמנים לא יופיעו להפגנת “לחם עבודה” של מפוטרי “עוף-קור” בדימונה ? “פרי גליל” בגליל ?
.
למשל ,ברור שההפגנה תהיה בתל אביב ,העיר “שלהם” כאילו הייתה כבירות התרבות של אירופה.היא לא.רק חיקוי לא כ”כ מוצלח.
“אמני ישראל” ,ברובם,אנשי שמאל – קלאסי, תומכים בזהותם ובדברם (ע”ע משה איבגי) במדינת כל אזרחיה .לוא דווקא במדינה יהודית,ב”חיה ותן לחיות” ,אלא בהתפרקות המדינה מהמסורת אשר מקפידה לשמור על זהות ישראל כמדינה יהודית ,בחופש הביטוי הדיבור והמחשבה – שעה שהם מתנגדים למחשבה שונה משלהם .
כך למשל שייקה לוי,שיהיה היום בעצרת,אייקון תרבות לשעבר ומושא הערצה שלי בימי הגשש החיוור המפוארים ,גילה פניו לאחר רצח רבין – צעד אחר צעד עד שהבליח במילים אלו :
”המתנחלים הם אנשים סהרוריים, אני כועס כשאני רק שומע עליהם.. אני לא יכול לסבול ילדים קטנים עם פאות, שיש להם “מורי” והוא מלמד אותם להיות תימנים ולא ישראלים. רציתי לתפוס את המורי שלהם ולשבור לו את העצמות.’ (‘ידיעות תקשורת”, נובמבר 2003).
רוצים עוד ?
עינב גלילי – בראיון [1] למיכל קפרא על המתנחלים, במעריב:
”אני יכולה לשבת מולם ולשנוא, ועם הזמן זה רק מחמיר”.
הבועה במיטבה.זו טעימה קטנה של המפגינים התרבותיים החדשים .
נורה אדומה לי ולמתי מעט נדלקה עוד ב”ארץ נהדרת” ב2007 ,או אז הייתה למדורת השבט של שישי בערב – עוד נדבך סמלי למדינת היהודים החדשה.
אז,לפני כשנתיים צחקו על כל מה שזז בכלל זה החטופים[2] .לפני כן עורכי הרשות השנייה הודיעו לאבא נעם שליט כי בסאטירה הבאה בנם גלעד ישולב .נעם לא הסכים ,אך קיציס ושות’, שהיו לעגל הזהב עוד בחייהם ,והפכו לחיית רייטינג ,התעלמו .לא עלה בדעתם לא להיות אטומים.כמה מאיתנו מכירים את הסיפור הזה ?
הם בסדר אבל אריאל זילבר “התחרפן” ,לא ? זילבר “התחרפן ” כי הוא החליט ל”התחרפן ” בכיוון שונה מהכיוון של אנשי הרוח הישראלית . אם זילבר התחרפן -אז קיציס ,לוי וגלילי ושות’ – התקרנפו.
לטעמי לא מדובר בתרבות בלבד אלא על תת זרמים עמוקים שקוראים תיגר על זהותה היהודית של מדינת ישראל.אם הכל מותר והכול ‘מאגניב’ אז לא צריך כלום :
לא צריך את ירושלים ,לא צריך היסטוריה ,ולא צריך דגל,אז גם לא צריך אמנות.אבל הם רוצים לשמור רק על האמנות .כל השאר לא מעניין .
“תרבות” שנשענת על העתקה אמריקאית והתוצאה שלה גם זה :בכתבה מסקר שפורסם (09/03/06) באתר Ynet עולה כי 19% מהצעירים בני 18-32 שואבים את הידע שלהם באקטואליה ובאירועי היום מתכנית הסאטירה “ארץ נהדרת”. אגב,אמריקה,שם כוכבי הוליווד אינם מאוימים ע”י תוכניות רייטינג.אני לא רואה את טום קרוז או ברוס ויליס חוששים לפרנסתם או מעמדם מול כוכב נולד האמריקאי.
בכלל ,אין לטעמי בעיה “לצרוך” תוכניות טלוויזיה כאלה .הרי כל אחד בוחר לעצמו את הספר שהוא קורא,הקניון שהוא קונה ואת הנס קפה שהוא שותה.הדבר המוזר היא השיח הציבורי אודות התוכניות הללו.
אם כן ,הסנונית הראשונה החלה הרבה לפני “האח הגדול” שאינו שונה מבחינה תרבותית מכוכב נולד, לרקוד עם כוכבים,וכמובן תכניות הטוק שואו הזולות המזמנות בעיקר כוכבים נוצצים ויפות נטולות חזייה שלא יודעות להשתמש בשפה העברית אלא אוסף נבוב של “היי” “ביי” “וואו” ,”דאאי” ,”וואלה” ועוד.כל המטרה של התוכניות שהזכרתי היא לייצר בבוני רייטינג ,אם אפשר מיליון כאלה,ולמכור יוגורט או סבון כביסה באמצע.זהו.
לשלוח ‘אס.אמ.אס’ למאמי של המדינה (ע”ע נינט) או לבובליל זה אותו דבר.שניהם הפכו לאלילי -ספארי עוד בחייהם.
אז אני לא חושב שקרה משהו יוצא דופן באח הגדול .
אורן ק.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
