בשבוע שעבר ניהלנו מתקפה על מה שמייצג “הבית היהודי” כגוף פוליטי, מטרתנו הייתה לסמן את ההבדל העמוק שבין הליכוד לבינם בעוד הליכוד היא תנועה לאומית-ליברלית, “הבית היהודי” מציג רשימה המייצגת בדלנות והסתגרות, ואין היא יכולה להיחשב לאומית.
ניתן לקחת את חוקת המפד”ל, שהיא החלק המתון בחיבור המהווה את הבית היהודי:
תקנון המפד”ל קובע כך בסעיף 4 א’:
למפלגה יתקבל כחבר כל יהודי ויהודיה שומרי תורה ומצוות, או שומרי מסורת ישראל, המכיר ומזדהה עם מטרות המפלגה ושאיפותיה […].
ובהמשך, סעיף (ז) :
חבר יוכל להיות מוצא מהמפלגה או מושעה מחברותו או מתפקידו בה בגין אחת הסיבות כדלקמן: (1) חילול דת, ע”פ האמור בסעיף 4 א’ […].
זאת בעוד חוקת הליכוד קובעת כך:
החברות בתנועה
2. אזרח ישראל בגיר ותושב הארץ, המזדהה עם מטרותיה של התנועה ואינו חבר במפלגה אחרת,כשיר להיות חבר בתנועה.
אם כן, בעוד המפד”ל סגורה ומסוגרת בפני חלק גדול מהעם היהודי, שלא לדבר אזרחי ישראל שהם בני לאום אחר, הליכוד היא תנועה לאומית-אזרחית גדולה.
תקפנו גם את הדרתה של איילת שקד מאירוע פוליטי ובגדול, תקפנו את התרבות הדתית הבדלנית והקיצונית שמייצגת הרשימה בכללותה.
עשינו זאת בכדי לקעקע את מצג השווא שמציג נפתלי בנט, כאילו הוא מייצג גישה כלל-לאומית, עשינו זאת בכדי ליצור גאוות יחידה בליכוד וכדי לעורר את השטח לפעולה.
קמפיין הגטו שלנו עשה עבודה מדהימה, מאז נחשפה דמותה האמיתית של הבית היהודי נבלמה ירידת הליכוד בסקרים וברובם נרשמה עלייה מסוימת בכוחו של הליכוד.
דבר אחד לא עשינו, לא תקפנו רבנים!
הדבר האחרון שניתן לומר על רבני הציבור הדתי לאומי הוא, שהדרת הנשים אצלם נובעת מגישה רעה לנשים, כל מי שמצוי בסוגיה יודע, שהעניין נובע מאחד הערכים המרכזיים ביותר ביהדות: הצניעות.
הוויכוח האמיתי הגדול הוא: עד היכן הצניעות מגעת?
הגישה המשתלטת על חלקים בציבור הדתי לאומי היא הגישה המחמירה, גישה המביאה לתוצאות קשות של הפרדה מינית בגני ילדים ובבתי ספר יסודיים ועוד.
לא נמשיך בעניין הזה, אך נאמר: זהו לא הוויכוח שלנו, זה הוויכוח בתוך הגטו הדתי לאומי המתעצם, ותוצאותיו קשות בעיקר במוסדות החינוך.
הוויכוח שהליכוד הרשמי יכול לנהל הוא וויכוח עם הגוף הפוליטי המייצג את המגזר המסתגר הזה, אך לליכוד הרשמי חייב להיות קו אדום: לא תוקפים את המנהיגים הרבניים.
אנחנו לא יאיר לפיד, אנו מפלגה שבקוד הגנטי שלה יש כבוד למסורת ולמורי הדת, אנו אוהבים את ערכי הדת שלנו ושואפים לשלבם בתרבות הלאומית הליברלית ככל שניתן.
הקמפיין הרשמי של הליכוד, המשלב מתקפה על רבנים, הוא טעות איומה, הוא יוצר קרע עמוק מדי עם הציבור הדתי הכי קרוב אלינו והוא עלול להביא לתוצאות רעות מן הבחינה הפוליטית.
אני שואל: האם היינו מעזים לנהל התקפה דומה על הרב עובדיה יוסף? אני בטוח שלא.
אני קורא לליכוד הרשמי: אל תגעו ברבנים, את הוויכוח בינינו לבין מה שהם מייצגים יש לנהל ברצינות לא במסגרת קמפיין פוליטי ולא בסרטון בחירות שתוצאתו הלעגה שלהם.
אני מזכיר רק, שלרבנים דב ליאור וזלמן מלמד, יש זכויות עצומות בהנהגת ההתיישבות ובגאולת הארץ, וגם בתחומים אחרים, יש לנו וויכוח עמוק איתם, אך ננהל אותו כשותפים.
לסיום:
קמפיין הגטו היהודי היה פרובוקציה מעולה ששירתה את הקמפיין הפוליטי של הליכוד (אני מדגיש שוב שהגדר ואלמנט הטלאי הצהוב היו טעות ונבעו מתקלה שאיני יכול לחשוף אותה ברבים), המהלכים הממשיכים היו נגטיבים ובאו לחזק את הדימוי העצמי של הליכוד למול היריב המרכזי ולעורר את פעילי השטח מתרדמת.
אפילו כפעילים לא רשמיים שמנו לנו קו אדום ברור: לא נפגע ברבנים, חבל מאוד שבקמפיין הרשמי אין אנשים מהליכוד שמבינים את המנטליות שנמצאת מחוץ לגבולות מדינת ת”א.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
