בית המשפט המחוזי, קבע כי החלטת המרכז לגבי המשבצת של המגזר הלא יהודי, שח”כ לשעבר איוב קרא יוכל להתמודד, בכך נסתם המאבק שהיה בבתי הדין.
יש לציין את עו”ד שי גלילי שניהל מאבק עקרוני וזכה בו למען איוב. בתי המשפט
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
עתמ 003070/08
בפני: כב’ הנשיא אורי גורן
תאריך: 8.12.08
בענין:
איוב קרא
המבקש
ע”י ב”כ עו”ד שי גלילי
בעניין:
1. רכאד ח’יר אדין
2. פהמי חלבי
3. טאפש רכאד
העותרים
ע”י ב”כ עו”ד קורן נוימרק ואח’
נ ג ד
1. מפלגת הליכוד תנועה לאומית ליברלית / מרכז הליכוד
2. ח”כ כחלון משה – יו”ר
3. ועדת הבחירות של הליכוד לכנסת ה- 18
המשיבים
ע”י ב”כ עו”ד אבי הלוי ואח’
נוכחים:
עוה”ד שי גלילי ואביעד ויסולי בשם המבקש
עוה”ד נוימרק ושויד בשם העותרים
עו”ד רעות פלדר בשם המשיבים
פרוטוקול
עו”ד פלד:
אני מבקשת להגיש בקשה לביטול ההחלטה מהבוקר. לא ידענו על קיום הדיון. חברי טענו שמסרו לידי מנכ”ל התנועה, אך בידי תצהיר שלא קיבל כל זימון כזה.
הליכוד היה מיוצג על ידינו אתמול בעתירה מינהלית. מן הראוי שהיו מפנים את העתירה ישירות לעוה”ד. חברי ידעו שהליכוד מיוצג על ידי משרד הלוי. לאור קוצר הזמנים מן הראוי שתהיה התנהגות קולגיאלית.
עו”ד ויסולי:
אנחנו מייצגים את המבקש איוב קרא. אני לא ראיתי את העתירה.
עו”ד גלילי:
מבלי לראות את העתירה, אני מוכן לטעון לגופו של ענין.
אני מבקש הערה, שעצם זה שגם אם זה בימ”ש מחוזי או מינהלי, יש לצרף את כל האנשים שנפגעו.
יש תקנון לליכוד. כל שנה ישנה ועדת חוקה שמתכנסת וממליצה. לחברים יש אפשרות להגיש הסתייגויות והמרכז מאשר את התקנון. המרכז הוא הכנסת של הליכוד. במקרה זה פשוט מאד, התקנון במלואו עלה בפני הליכוד בזמנו – 16.11.08 – כל התקנון אושר. מר איוב קרא פנה ואמר שבענין שנוגע ללא יהודים לא עלה בפני המרכז.
בתקנונים הקודמים כל פעם השתנו בהוראות שעה. פעם חברי כנסת לא יכלו לרוץ במשבצת של אנשים ופעם ללא יהודים. ההוראה שלא נוחה לנו לא היתה בתקנון הקודם. לפני שתי קדנציות היה תקנון במשך שנים בליכוד, חבר כנסת מכהן או לשעבר יכול לרוץ בהבטחת ייצוג. רק בקדנציה אחת לפני אחרונה המרכז הכניס שינוי מסויים, שקבע אז בזמנו שבנשים אי אפשר לרוץ מי שהיתה חברת כנסת, למשל. אני סבור שגם במגזרים זה היה.
בתקנון שאושר בנובמבר היתה המשכיות. איוב קרא הרגיש עצמו נפגע כי הכניסו שינויים והמרכז לא הצביע על השינוי. הוא פנה לביה”ד.
עו”ד ויסולי:
יש ערכאה ראשונה ואם רוצים לערער על ההחלטה מתכנסים חמישה. מגיש את החלטת ביה”ד (הש’ משאלי).
ועדת חוקה התכנסה ודנה והחליטה לאשר את המקור. כונס מחדש המרכז, הובא הסעיף למרכז והמרכז הצביע נגד. כלומר, המרכז ביטל את הסעיף. מגיש את החלטת המרכז.
עו”ד שויד:
אחת הטענות שלנו שלא נוהל פרוטוקול.
עו”ד גלילי:
בכתב העתירה אפשר לראות שאין מחלוקת לגבי זה שהמרכז, הגוף המחוקק, הוא זה שהחליט שהסעיף לא יהיה בתקנון. מר כחלון הוא יו”ש מרכז הליכוד.
עו”ד שויד:
איננו מכחישים שהיתה החלטה כזאת, מפנה לסעיף 11 לעתירה.
העותרים לא היו נוכחים בהצבעה הספציפית. היתה שם בעייה בניסוח הסעיף לחברי המרכז. זה חלק מהטענות שלנו.
אנחנו טוענים שהמרכז לא היה מוסמך לבטל את הסעיף הזה. נכון שהוא הגוף הסוברני, אבל זה בלתי חוקתי לחלוטין וזה פוגע. יש הגיון מלכתחילה מדוע הוסר הסיפא של הסעיף. במגזר של הצעירים והעולים החדשים והנשים הסעיף נשאר. משום מה קרה משהו, ואיננו יודעים מה קרה בין 16.11 ל- 2.12 היתה הפיכה של משהו שמאד מהותי. הסעיף אומר שמי שכיהן כשר, סגן שכר או חבר כנסת בכנסת היוצאת או באחת הכנסות הקודמות או הממשלות, לא יהיה זכאי ליהנות מהבטחת ייצוג לפי סעיף זה.
ועדת הליכוד אישרה את זה. יש לזה משקל נכון, גם דמוקרטי, ליצור שוויון הזדמנות לבחור ולהיבחר. מי שהיה ח”כ או שר שיתמודד במסגרת הארצית, כמו ח”כ ארדן או סער. אנחנו טוענים שבהחלט זה לא חוקתי ומהווה הפלייה אסורה, זה מקנה לעצמו יתרון יחסי שבערכי הדמוקרטיה ואושיות הדמוקרטיה, כשאני בא ורוצה להקנות הזדמנות שווה לנבחרים, וזה ביהמ”ש העליון אמר, צריך להיות הכי תום לב והכי בסדר ועם הכי נקיון כפיים ויושר להגיש שאני לא רוצה יתרון יחסי, אלא להיבחר שווה בין שווים. אני לא תופס מקום למישהו שרוצה להיכנס במשבצת של מגזר מסויים. לכן חברי המרכז אישרו את זה ולא שינו את זה לגבי הצעירים או הנשים. פנינה רוזנבלום רצתה לשנות ואצלה הליכוד לא שינה. היא לא קיבלה את הסעד. יש פה הפלייה אסורה וזועקת לשמיים ונסיון להיכנס ולתפוס משבצת שמורה. זה נסיון לא שוויוני ולא דמוקרטי. לכן זה אושר ב- 16.11. בשבועיים שלאחר מכן איזה שינוי דרמטי חל? למה תוך שבועיים אותו פה שאסר מתיר. מפנה לסעיף 22 על בעייתיות וביקשתי הסבר מהליכוד מה קרה. מדובר בתקנון בחירות ויש לו משקל. ביקשתי לתת לחוקת הליכוד מעמד על. גם בכנסת ישראל בחוק יסוד צריך רוב מיוחס גם. מדובר במשהו קיצוני. לשנות חוקה בחוקת הליכוד כתוב שצריך 14 יום להגיש בכתב מסודר. בחוק המפלגות סעיף 14 תיקון 1992 אומר שכל מפלגה חייבת לעשות לעצמה תקנון. הליכוד קורא לזה חוקה. אבל אי אפשר להוביל מהלך זועק לשמיים. באיזה רוב זה היה, האם רוב מיוחס? ועדת הליכוד המליצה פעם שנייה על הסיפא.
עו”ד וסולי:
סעיף 136א לחוקת הליכוד קובע שהמרכז יאשר. ועדת החוקה ממליצה והמרכז מאשר. במקרה כזה הביאו את התקנון כפי שהוא, לא הצביעו סעיף סעיף. לא הביאו אותו לפני ההצבעה לעיון חברי המרכז, אלא בעת ההצבעה חילקו אותו. ועדת חוקה כשהיא המליצה, בכלל לא ראתה את הנוסח הסופי שלה. היא לא הצביעה על התקנון כפי שאושר.
את החוקה משנים ברוב מיוחס בנוהל אחר לחלוטין. תקנון משנים מידי יום. את החוקה רק בוועידה.
לגבי התקנון – הוא אושר כפי שהוא, ואז היו מספר השגות. למשל, השגה לגבי מספר המועמדים, ביקשתי מ- 10 ובסופו של דבר הוחלט על 12. היום המצב 12 פלוס 2 עולים. לגבי כל מגזר יש את הנתונים שלו. בכל מגזר מחליטים על התנאים שלו. במגזר הנשים לא עשו הבטחת ייצוג. בתקנון הקודם רוני שרון עשה אותו והתנגד חריף לח”כ איוב קרא ולכן הוציא אותו מהתקנון. הרעיון הפוליטי שאדם אחר 4 שנים צריך לעוף מהכנסת כשהוא בא ממגזר הוא לא סביר. אחרת כל 4 שנים יצטרך מישהו אחר לייצג אותו.
עו”ד גלילי:
העותרים מבקשים שביהמ”ש יהפוך להיות מרכז הליכוד ויחליט במקומו איזה תקנון הכי ראוי. מדובר בגוף נבחר ואלה השיקולים שלו. מותר לו לקבוע שינוי בתקנון.
פסקֿֿדין
הוגשה עתירה מינהלית דחופה ביותר, שבה עותרים שלושה פעילי ציבור מכובדים מהמגזר הדרוזי כנגד מפלגתם בטענה שהחלטת מרכז הליכוד בענין ביטול סיפת סעיף 21 לתקנון הבחירות אינה חוקית, ולחילופין טענות נוספות.
התרעומת שמעוררים העותרים היא, שעל-ידי סעיף חדש זה לתקנון משתנה לרעה מצבם הפוליטי בכך שקטנו סיכוייהם להיבחר. שהרי אם התקנון החדש מאפשר למר קרא להיבחר, והנ”ל דמות ציבורית מוכרת יותר, יפחתו סיכוייהם להיבחר. וכל זאת, במשבצת המיועדת למגזר נכבד זה, דהיינו – המשבצת ה- 25 המיועדת למגזר הלא יהודי.
מלכתחילה הגישו העותרים את העתירה בתור עתירה מינהלית, אבל ספק רב אם אכן זהו ההליך המתאים, ולפיכך הם מחקו את עתירתם בפני חברי כב’ השופט רוזן. אולם, נוכח חשיבות הבעייה שעוררו, הם עתרו לפני לראות בעתירה כתובענה לסעד הצהרתי אזרחי, ואכן במסגרת פורמלית זו ניתן לקיים דיון.
לעצם הענין, ברור לכל כי העותרים נפגעו משינוי התקנון, במיוחד שהשינוי מפר את הכנותיהם לקראת הבחירות הקרובות.
יחד עם זאת, השאלה היחידה היא אם שינוי התקנון נעשה באופן חוקי אם לאו.
מתברר, כי בתקנון הקודם, עובר לתקנון הקיים, אכן היה סעיף שכזה, והסעיף הועתק גם לתקנון הקיים שאושר בחודש נובמבר שנה זו. התקנון החדש אושר כמיקשה אחת, ולכן הנקודה הקשורה למגזר זה לא נדונה כלל.
הנושא הובא בפני ועדת החוקה של המפלגה הנכבדה, וועדת החוקה אימצה את טענות העותרים, אולם החלטתה לא נתקבלה על ידי מרכז המפלגה, ועל כך מתלוננים העותרים.
השאלה העיקרית שמתעוררת בדיון של היום, אם אכן התקיימו ההליכים הפורמליים על פי חוקת ותקנון המפלגה לביצוע השינוי האמור. אין מקום כאן להפעיל שיקול דעת אם אכן התיקון טוב או צודק או פוגע או לא פוגע בצד זה או אחר של אישים פוליטיים. המפלגה סוברנית להחליט מהם הכללים שעל-פיהם היא פועלת וכל עוד הכללים הם חוקיים, אין בית המשפט שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעת של הגורמים במוסדות של המפלגה, במיוחד כשהתיקון החדש אושר בפורום הרחב של הוועידה.
אשר-על-כן, אינני מוצא מקום להתערב בניסוחו של הסעיף הנ”ל ואינני מורה על תיקונו וההוראה בענין אי-פרסום תוצאות הפריימריס לגבי המגזר מבוטלת בזה.
אכן, פרקליטי העותרים עשו מאמצים רבים בדבקות רבה במשימתם, אך יחד עם זאת, עליהם להשלים עם תקנון מפלגתם-הם, להשלים עם המצב ויתכן שאף יבחרו. ואם לא הפעם, בפעם הבאה.
לגבי החיוב בהוצאות של ההחלטה מהבוקר, אני מבטל אותו נוכח התנצלותם של פרקליטי התנועה והסבריהם שמניחים את הדעת.
ניתן היום, י”א בכסלו, תשס”ט (8 בדצמבר 2008), במעמד הצדדים, בשעה 16.45.
אורי גורן, נשיא
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
