כישלון ההסברה של לבני הוא משל לכשלונה הכללי לכל אשר תפנה
מקרה בוחן קלאסי של עיצוב תודעה כוזבת קיבלנו בשבוע שעבר מיו”ר האופוזיציה, ח”כ ציפי לבני. מנהיגת “קדימה” הודיעה בראש חוצות לכל דכפין כי היא מוכנה ללמד סנגוריה על פעילות ישראל בהקשר למשט הטרור מעזה שנשלח על ידי הממשל הגזעני באנקרה. עמדה ראויה וממלכתית לה היינו מצפים ממי שכונתה “מיסיס קלין” של הפוליטיקה הישראלית.
וכך, אצה רצה לה הגב’ לבני מערוץ זר לערוץ זר אחר והגנה על חיילי צה”ל, על מדינת ישראל ובעיקר על האינטרסים הלאומיים. ממש גישה ממלכתית לעילא ולעילא, בדיוק הגישה הממלכתית בה נקט נתניהו לכל אורך מלחמת לבנון השנייה בהיותו ראש האופוזיציה. וכאן צריכה להישאל שאלה עם סימן שאלה גדול. האמנם?
אפשר להתחיל ראשית מהעובדות : לבני טענה כי כל נטל ההסברה מוטל על הכתפיים שלה ושאלה היכן השרים? מצד אחד, יש בטיעון הזה בעיה. לא של ממשלת ישראל אלא של לבני עצמה. שכן, אם רק היא נשאה בנטל ההסברה הרי שהציון המגיע לה הוא ציון נכשל ועדיף במקרה הזה שתפנה את הבמה למסבירים טובים ממנה. אבל לא לבני תיקח אחריות – היא פשוט תפיל אותה על אחרים. עם גישה כזאת, הקוראים בין השורות, מבינים כי לבני לא הגיעה לעניין בלב שלם אלא בגישת “קרדום לחפור בו”. היא בעצם באה להטיל ביקורת מרומזת על הממשלה וזאת ממש לא אופוזיציה ממלכתית.
מכל מקום, גם לשאלתה הקנטרנית היכן השרים יש תשובה : היא הייתה פשוט צריכה לעקוב אחר ראש הממשלה שהתראיין למספר ערוצים, עוד מקנדה, ועמד על כך שהמצור לא יופסק. עם קצת תשומת לב נטולת ארוגנטיות היא הייתה יכולה לעקוב אחר שר ההסברה יולי אדלשטיין שהתרוצץ מאולפן לאולפן בארצות הברית והוביל לשינוי גישה בסיקור האמריקאי.
דווקא האופוזיציה הממלכתית בה נקט נתניהו בימי מלחמת לבנון השנייה הינה מקור מצוין להשוואה. שכן, מהשנייה הראשונה שפרצה המלחמה לא היסס נתניהו. הוא אץ ורץ מאולפן לאולפן תוך תמיכה בלתי מסויגת בממשלה ובהגנה בלתי מתפשרת על מדינת ישראל. גם לאחר שהסתיימה המלחמה שמר על ארשת ממלכתית עד כדי ביקורת רבה אליה היה נתון מחברי מפלגתו על כך שהממלכתיות נמשכת זמן רב מדי. יתר על כן, הערך המוסף של נתניהו הייתה השפעתו על התקשורת הזרה שהציגה, אמנם לא רק בשל הסברת נתניהו, את הצידוק הישראלי למבצע.
והנה, בניגוד לנתניהו, אנו מבינים כי לבני לא חיכתה שנייה אחת : ביום שני הקרוב תעלה סיעת קדימה הצעת אימון תחת הכותרת “ניסיונם של גורמים בממשלה לברוח מאחריות ולהפנות את חצי הביקורת בנושא המשט לעזה נגד חיילי צה”ל ומפקדיו”.
ובהקשר זה צריך לשאול האם אכן גורמים בממשלה הפנו חיצי ביקורת נגד צה”ל ומפקדיו ? התשובה היא שלילית. במידה ואכן יש ללבני ציטוט או הוכחה כלשהי להעלות במליאת הכנסת היא מוזמנת. אני הייתי מציעה לה להתמקד בבריחת האחריות שלה ושל מפלגתה מכישלון ההינתקות. לבני, שהייתה יוזמת הפשרה שאפשרה את ההינתקות, פשרה שידועה בשם “פשרת לבני”, הינה אחראית בלעדית לנזקי ההסברה הבינלאומיים של ישראל. שכן, אם הייתה עומדת בהבטחתו של שרון “להשיב מלחמה שערה על כל קסאם” הרי שמצבנו המדיני היה שונה. ואם לא הייתה שותפה לממשלה שאפשרה לחמאס לעלות לשטון העזה הרי שמצבנו היה שונה. ואם לא הייתה נוטשת את המתיישבים מגוש קטיף הרי שלפחות היינו יודעים כי מצפונה נקי.
אבל לבני? היא ממשיכה להיכשל. גם כחברה בקואליציה וודאי כראש האופוזיציה. יש בסיפור המשט בכדי להסביר את האופוזיציה הכושלת של לבני. ניסיונה הפעם לבנות תודעה כוזבת של אופוזציה ממלכתית ונקייה – כשל.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
