רכבת אקספרס בדרך לפריימריז: הקטר דוחק, הקרונות חורקים והנוסעים נפלטים מהפסים

בזמן שנתניהו מנסה לשדרג את הנבחרת בקטר חדיש ומשוריין, השרים והח"כים המכהנים נדחקים לקרונות ישנים וחבוטים בקרב הישרדות אכזרי. בין הדילים של חיים כץ שמחקו את הנשים, לבין ה"טרמפיסטים" כמו אלקין שכבר מחפשים רציף אחר – הליכוד יוצא לדרך עם רשימה שחייבת דם חדש כדי לא לעצור בתחנה האחרונה.

סיר הלחץ במצודה: המתמטיקה האכזרית שתקבע את פני הליכוד

מסדרונות המצודה והקבוצות בוואטסאפ רותחים, ולא בגלל מזג האוויר. כפי שציין השבוע עמית סגל, כבר שני עשורים – מאז המפץ של 2006 – לא נראה לחץ אטומי כזה ברחוב קינג ג'ורג  המפלגה אומנם מתאוששת בסקרים, אבל המתמטיקה של הרשימה היא קרב הישרדות בתוך צוואר בקבוק בלתי אפשרי. בזכות ה"חוק הנורבגי", מצאנו את עצמנו עם 43 שרים וח"כים שמתמודדים על כ-20 מקומות ריאליים בארצית.

כשמורידים מהלוח את נתניהו המשוריין, את המקום ה-15 של גדעון סער, את חמש פלוס השריונים הנוספים שהיו"ר מבקש, ואת המשבצות למחוזות, עולים וצעירים – המסקנה ברורה: מחצית מהנבחרת הנוכחית בדרך הביתה. הליכוד חוזר להיות המגרש של הגדולים, ושם, כמו בטבע, רק מי שנאמן לשטח ולדרך ישרוד.

רשימת הנפרדים: מי כבר מבין שהבית מחליף פנים?

הצפיפות הזו כבר מתחילה לנקות את השורות. יש את אלו שדרכם בתנועה הגיעה לסיומה הטבעי, כמו יואב גלנט ויולי אדלשטיין, שגם ללא הודעה רשמית, הניתוק שלהם מהבייס מסמן את הדרך החוצה. אליהם מצטרפת גלית דיסטל, שכבר הודיעה שלא תתמודד.

אבל השם המעניין ביותר הוא זאב אלקין. אומנם הוא חזר פנימה עם סער, אבל הסימנים מראים שהלב שלו כבר אצל ליברמן או בנט. כשאלקין הוא היחיד בקואליציה שמיישר קו עם האופוזיציה בנושא ועדת חקירה ממלכתית, הוא מבהיר שהוא משחק "משחק כפול". הליכודניקים מעולם לא סלחו על חוסר נאמנות בשעת מבחן, ואלקין יגלה בקרוב שהשטח לא שוכח זגזוגים.

איפה הנשים? מחיר הדילים והקומבינות

אי אפשר לדבר על הרשימה בלי לגעת בנקודה הכואבת: הפיכת הליכוד למועדון גברי כמעט לחלוטין. בבחירות הקודמות ראינו איך הדילים הפנימיים הכניעו את הערכים; חיים כץ, במהלך שנועד להבטיח את כניסתה של אתי עטייה, הוביל למוטט את המנגנונים שהבטיחו ייצוג נשי.

התוצאה? הבטחות הייצוג בוטלו, נשים חדשות נדחקו החוצה, ונשארנו עם רשימה שאינה משקפת את עוצמתו של חצי מהעם. תנועה עממית כמו הליכוד לא יכולה להרשות לעצמה להיראות כמו מועדון סגור. בפריימריז הקרובים, השטח יצטרך לבחור בין הדילים של "הקבלנים" לבין הצורך בנבחרת מאוזנת שתביא קולות גם בציבור הכללי.

משוואת השריונים: דם חדש או הגנה על הקיים?

זה מוביל אותנו לשאלה החמה מכולן: השריונים. באופן טבעי, הח"כים המכהנים רואים בכל שריון איום קיומי. אבל עם כל הכבוד לאינטרס האישי, הליכוד חייב לנצח. נתניהו הוא הקטר, אבל כדי להגיע ל-35 מנדטים הוא זקוק לקרונות נוצצים.

בואו נודה על האמת: הרשימה הנוכחית נראית עייפה ושחוקה. הכנסת דם חדש באמצעות שריונים של דמויות ביטחוניות וכלכליות היא לא מותרות – היא צורך אסטרטגי. המאבק בפריימריז הקרובים לא יהיה רק על מי ייכנס, אלא על איך הליכוד ייראה ביום שאחרי: האם נהיה מפלגה שדואגת לסידור עבודה למכהנים, או תנועה לוחמת שמציבה נבחרת מנצחת מול השמאל? השטח יחליט, ונתניהו יצטרך לחתוך.