ראה אור הכרך הרביעי בכתבי ז'בוטינסקי – מצב האומה

מה גרם לז'בוטינסקי ליהפך לציוני? התשובה לכך נמצאת בכרך החדש של כתביו המדעיים - 'מצב האומה א' – שיצא עתה לאור, בהוצאה משותפת של מכון ז'בוטינסקי ומרכז בגין. הכרך החדש מיתוסף אל שלושת קודמיו: לאומיות ליברלית, ארץ ישראל א, היהודים והמלחמה - כולם בעריכתו הראשית של פרופ' אריה נאור. באחד המאמרים בכרך החדש מספר ז'בוטינסקי, בין היתר, מזיכרונותיו בעת מאסרו באביב 1902 בידי המשטרה החשאית הרוסית. הוא שהה שבעה שבועות במעצר בחשד לפעילות מהפכנית. ההפסקה הכפויה הזו בשגרת החיים והאפשרות להתבונן בחייו מבחוץ יצרו, ככל הנראה, תנאים לתמורה בזהותו. במאמר 'על היהודים במלחמת רוסיה-יפן', סיפר על שיחתו עם אחד המהפכנים היהודים בכלא ועל התרשמותו מאומץ ליבם. השהות המשותפת והשיעורים באספות הפנימיות של העצורים הסוציאליסטיים לא קירבו אותו אל רעיונותיהם והוא הסתייג מהתיאוריה המרקסיסטית, 'וזה בעצם גרם בהחלט להפוך אותי לציוני'. הכרך 'מצב האומה א' הוא הראשון בסדרת כרכי מאמרים, נאומים, שירים ומחזה מאת זאב ז'בוטינסקי, שעניינם מצבו של העם היהודי. עורך המשנה של כרכי 'מצב האומה' הוא ד"ר אמיר גולדשטיין. בכרך החדש מובאות יצירותיו בראשית המאה העשרים, והן עוסקות בזהות הלאומית היהודית, במאבק לשוויון זכויות ליהודים, בהתבוללות, באנטישמיות, ב'בונד', בהגנה העצמית מפני פרעות, ומעל לכל – בפתרון הציוני, באישיותו של הרצל ובהשפעתו. אחד הנושאים בכרך זה הוא הפוגרום בקישינב (1903) והשפעתו. ז'בוטינסקי ביקר שם בשליחות עיתונו ולמד לקח כפול: מצד אחד - היהודים חייבים להתגונן: 'מי לי, מי, אם אין אני לי? התלכדו, אחים, לקרב!'. מצד אחר - אין תוחלת לקיום היהודי בגולה. הכרך החדש כמו קודמיו מופץ על-ידי מוסד ביאליק וניתן לרכישה במזכירות מכון ז'בוטינסקי.