כותרת ראשית: 7 באוקטובר לא היה רק מחדל – הוא היה תוצאה של מרד
בספר חדש ומטלטל טוען ארז תדמור: במשך שנים טיפחה מערכת הביטחון תרבות שבה הגנרלים מחליטים, הפוליטיקאים משלמים את המחיר – והציבור נשאר בלי תשובות.
ההחלטה של רונן בר והרצי הלוי שלא לעדכן את ראש הממשלה ואת שר הביטחון בליל ה-7 באוקטובר לא היתה אירוע נקודתי.
היא היתה חלק משיטה, מנורמה, ממערכת הפעלה אנטי-דמוקרטית שהוטמעה בפקידות הגבוהה ובצמרת מערכת הביטחון במשך עשורים.
לפני כחצי שנה חשף ישי פרידמן בערוץ 14 את הקלטות שמעון נווה, שלימד דורות של בכירים במערכת הביטחון לתמרן ולתחבל את הדרג המדיני.
שיטת נווה היא היישום הצבאי של אתוס "שומרי הסף" - תפיסה הרואה בנבחרי הציבור סרח עודף, וגורסת כי תפקיד הפקידות הוא להגן על האינטרס הציבורי מפני הפוליטיקאים ושיקוליהם הזרים כביכול.
בחודשים האחרונים צללתי לעומק הסוגיה של יחסי ממשלה צבא בישראל.
התמונה שגיליתי - והספר מוכיח זאת בעשרות רבות של דוגמאות - היא שבמערכת הביטחון הישראלית החתרנות אינה באג, אלא פיצ'ר.
הדבר הבלתי נתפס והמקומם הוא שאפילו אחרי שהחתרנות שלהם הובילה לאסון החמור בתולדות המדינה, הגנרלים שלנו לא שינו במאום את התנהגותם.
במשך שנתיים של מלחמה המשיכו ראשי מערכת הביטחון לחתור תחת מדיניות הממשלה ולקדם מדיניות תבוסתנית משל עצמם.
בספר אני עוסק גם ביחסי הגומלין המשחיתים שבין "שומרי הסף" לבין בית המשפט העליון ובמתקפה המשולבת שלהם על הרשויות הנבחרות;
במרד הסרבנים נגד הממשלה ובסחטנות שהפעילו הגנרלים כלפי הממשלה בתקופת הרפורמה;
ביסודות המשנה האנטי-דמוקרטית של השמאל ובתורת הלחימה הפוליטית שלו; ולא פחות חשוב: בדרכים לתקן את הקלקולים האלה.
הצעד הראשון בהתמודדות מול מרד הוא לקרוא לו בשמו.
מרד הגנרלים, החל מהיום בחנויות הספרים וכמובן גם באתר של הוצאת 'סלע מאיר'.
