כולם תמורת כולם – ונחטפו כולם

איך מטה החטופים הפך למטה חמאס

כולם זוכרים את הסיסמה “כולם תמורת כולם” – משפט פשוט, רגשי, ונטול הבנה של המציאות. מה שפחות זוכרים זה מי עמד מאחוריה: רונן צור וליאור חורב. שני יועצי תעמולה שמזמן שכחו מה זה אינטרס ישראלי, והפכו את כאב המשפחות למנוף פוליטי נגד הממשלה.

כך נחטף המטה של המשפחות – פעם שנייה – הפעם לא בידי מחבלים, אלא בידי אנרכיסטים עם מיקרופונים.

יחד איתם הצטרפו ערוצי התרעלה – אותם אולפנים שהפכו כל שידור למקהלה של “תסוגו, תוותרו, תיכנעו”.

בזמן שהם דרשו “לא פעימות – כולם עכשיו!”, מדינת ישראל דווקא הלכה רחוק מאוד: שחררה כמעט אלפיים מחבלים, מתוכם 250 עם דם על הידיים. ובכל זאת, עוד 11 אלף יושבים בכלא – אז על מה בדיוק עוד יש לוותר?

חמאס דרש: שצה"ל יסוג מכל הרצועה.

צה"ל נשאר – ביותר מחמישים אחוז משטח הרצועה.

חמאס דרש: תצאו מציר פילדלפי.

צה"ל נשאר גם שם.

והם עוד מעיזים לקרוא לזה “כניעה”.

בפועל, מי שנכנע הם אלה שניסו לשכנע אותנו להיכנע.

מדינת ישראל – לא.