גם בליכוד גילו את “שלטון היועמ״שים”: אבי הלוי או יו״ר התנועה ?

העימותים בבית הדין הציתו מרד פנימי נגד מה שמכנים פעילים “השתלטות משפטית על הליכוד”. כעת מקודמת יוזמה להגבלת כהונה לשתי קדנציות — גם לבעלי תפקידים שמועסקים דרך חשבונית.

אבל אם יש משהו שמתחיל להרתיח את השטח בליכוד יותר מהקרבות על הפריימריז, השריונים והמחנות — זו התחושה שגם בתוך התנועה עצמה צומחת בירוקרטיה משפטית שמנסה לנהל את הפוליטיקה במקום לייעץ לה.

אחרי הדיון הסוער השבוע בבית הדין של הליכוד, יותר ויותר פעילים וחברי ועידה מתחילים לכנות את היועץ המשפטי של הליכוד, אבי הלוי, “הגלי בהרב־מיארה של הליכוד”. לטענתם, הלוי שכח שתפקידו הוא לייעץ משפטית — לא לנהל את התנועה ולא לקבוע לחברי הכנסת מה מותר להם להגיד.

במהלך הדיון ניסו חבר הכנסת דוד ביטן ודוד שרן להביע את עמדתם סביב סוגיית הוועידה והפריימריז, אלא שלטענת גורמים שנכחו במקום, אבי הלוי ניסה פעם אחר פעם לבלום, להעיר ולהשתלט על הדיון. מבחינת פעילים רבים בליכוד, זו כבר לא פרשנות משפטית — אלא ניסיון להפוך את הייעוץ המשפטי לגוף שמכתיב את המציאות הפוליטית בתוך התנועה.

והתגובה בשטח כבר מתחילה להתארגן. אמש, באירוע של חברי ועידה שהתאגדו סביב הדרישה להגביל את כוחם של בעלי התפקידים בתנועה, התקבלה החלטה עקרונית לקדם כבר בכינוס הוועידה הקרוב מהלך דרמטי: קציבת כהונה לבעלי תפקידים בליכוד — שתי קדנציות בלבד, כלומר עד 14 שנים בתפקיד.

לפי ההצעה המתגבשת, ההגדרה של “בעל תפקיד” לא תחול רק על עובדים מן המניין, אלא על כל מי שממלא תפקיד קבוע או מתמשך מטעם התנועה — גם אם הוא מועסק דרך חוזה חיצוני, ריטיינר, חשבונית או כל התקשרות אחרת. מבחינת יוזמי המהלך, לא ייתכן שמישהו יעקוף מגבלות כהונה רק בגלל שהוא מוגדר “נותן שירות” במקום עובד רשמי.

המסר של אותם פעילים ברור: בליכוד לא רוצים “פקידות קבועה” שמפתחת כוח עצמאי מעל הדרג הנבחר. מבחינתם, מי שנבחר — הציבור יכול גם להחליף. ומי שמונה כדי לייעץ — לא יכול להפוך לשליט בפועל של התנועה.