אושר: רישומים פליליים נגד בני העדה האתיופית יבוטלו

ביום ג׳ עברה במליאת הכנסת בקריאה טרומית הצעת החוק בעניין מחיקת רישומים פליליים נגד בני העדה האתיופית. בעקבות המחאות שבהם השתתפו ב-2019, אשר נטען שמנעו מהם להתקדם ולהשתלב חזרה בחברה.

חברת הכנסת צגה מלקו אשר יזמה את הצעת החוק, בירכה על הצעד החשוב בציוץ ברשת X בדרך לביטולם של הרישומים הפליליים. אותם היא כינתה ״מדרון חלקלק לחיים בשולי החברה הישראלית״. לדבריה מהלך זה נועד בין היתר לחפר על העוול שנעשה כלפי בני העדה ולתקן את היחסים בין צעיריה, בבניית אמון מחודש יחד עם רשויות אכיפת החוק והמשטרה.

הצעת חוק זו עברה בתמיכתם של שר המשפטים יריב לוין ששיתף פעולה לצורך המהלך עם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. בנאום שנשא ביום ד׳ האחרון על בימת הכנסת, השר לוין התייחס לעניין היחס המפלה שממנו סבלו בני העדה האתיופית, ואמר ״במחאת יוצאי אתיופיה בוצעו אלפי רישומים פליליים, אין ספור מעצרים וכתבי אישום, בעוד במחאה אחרת שהתרחשה בשנה האחרונה - שום כלום".

למעשה הנתונים בנוגע לכמות הרישומים הפליליים שבוצעו, לרבות כתבי האישום שהוגשו בעקבות הפרות הסדר ששיתקו את המדינה במשך חודשים רבים על רקע המחאות נגד הרפורמה המשפטית, מחזקים את דבריו של השר לוין. ואכן, בהפגנות שכללו בין היתר מקרים של הפרות סדר קשים לרבות חסימת צירי תחבורה ראשיים אשר פגעו בהתנהלות התקינה במדינה. אלה נותרו ללא מענה ראוי מצד מערכת המשפט ומערכת אכיפת החוק, כאשר האמצעים שבהם נקטו הרשויות ביחס למחאות של אחים לנשק ולתנועה נגד הרפורמה בטלים בשישים, לעומת האמצעים שננקטו מול ציבורים אחרים בתקופות אחרות לרבות בהתקופת ההתנתקות ואוסלו.

כאשר נשיא ביהמ״ש העליון בדימוס אהרן ברק נדרש לעניין האפשרות שמפגינים יחסמו עורקי תחבורה ראשיים על רקע מחאות הימין בתקופת ההתנתקות אמר, ״כי הזכות להפגין היא אינה הזכות לשתק את המדינה״. בתקופה זו המשטרה ומערכת אכיפת החוק אכן נקטו ביד ברזל מול המפגינים. במקרים שכללו אלימות משטרתית קשה הגשת כתבי אישום, לרבות מעצרים מנהליים של קטינים, כאשר אופן ניהול המשפט נעשה במתכונת סיטונאית של כמה נאשמים באותו אולם.

כיום על רקע הסיכום שנעשה במסגרת ההכרזה על ממשלת האחדות בין ״הליכוד״ למפלגת ״המחנה הממלכתי״, בה נקבע כי לא יעשו שינויים בבעלי התפקידים הבכירים במגזר הציבורי, מותיר חוסר וודאות בנוגע לזהותו של המפכ״ל ולמועד כניסתו לתפקיד, בו יחליף את המפכ״ל היוצא קובי שבתאי, שאמור לסיים את תפקידו בזמן הקרוב.

לשאלת זהותו של המפכ״ל ומידת הירתמותו לטובת המדיניות שהקואליציה מעוניינת לקדם יש חשיבות רבה ביחס להטמעת התהליך שהצעת החוק של ח״כ מלקו נועדה להשיג. בתור מי שמחליט על האופן ובו המשטרה תעשה שימוש באמצעים שבידיה,  יש בידיו אחריות רבה בתיקון העוול ארוך השנים באפליה של אוכלוסיות שונות בחברה.

לכן לאור הצורך בשיתוף פעולה מצד המפכ״ל העתידי בהירתמות לביצוע מהלכים לתיקון התרבות הארגונית הקלוקלת במשטרה, מציב אתגר בפני הממשלה והשר לביטחון פנים לוודא שהמינוי הנוכחי רואה עין בעין בנוגע למדיניות הרצויה בארגון, בניגוד למינויים קודמים שנכשלו בתפקידם לבצע ׳ניקוי אורוות׳ בארגון.