פרשת פינחס –"במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש"( אבות נ,ה)
einaraviv
"וְעַתָּה לְכָה-נָּא אָרָה-לִּי אֶת-הָעָם הַזֶּה, כִּי-עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי--אוּלַי אוּכַל נַכֶּה-בּוֹ, וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן-הָאָרֶץ"( במדבר כב',ו )
"וַיַּרְא, פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר, בֶּן-אַהֲרֹן, הַכֹּהֵן; וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה, וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ. וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ-יִשְׂרָאֵל אֶל-הַקֻּבָּה, וַיִּדְקֹר אֶת-שְׁנֵיהֶם--אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל, וְאֶת-הָאִשָּׁה אֶל-קֳבָתָהּ; וַתֵּעָצַר, הַמַּגֵּפָה, מֵעַל, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".(שם כה,ז-ח)
כשראה פינחס את המגפה שפוקדת את העם, פינחס אינו עומד מן הצד הוא תופס יוזמה ועושה מעשה הרואי והורג נשיא בישראל שעושה מעשה זימה עם נסיכה מדינית לעיני כל עם ישראל ומשה, הוא גורם לעצירת המגפה,
מן הראוי להפיק מוסר השכל מהשוואה הדמויות בין "בלק"( מלך מואב) שקראנו שבוע שעבר ו"פינחס". לפנינו שני אישים, המנוגדים בטבעם ובאופן פעילותם מן הקצה אל הקצה . בלק מלך מואב אינו עושה בעצמו דבר , כשחש בסכנה מדינית וצבאית מצד עם ישראל, פעילותו מתבטאת בניסיון לרתום אחרים ( בלעם ומדיין) שיעשו במקומו את העבודה . בניגוד לכך מדגים לפנינו פינחס את איש המעשה הנמרץ. אין פינחס עומד מן הצד ומחכה לאדם אחר, שיקום ויפעל, אלא נחלץ ברגע המתאים לעשות את המעשה הנדרש, מתוך תחושת שליחות להצלת רבים. גישתו היא, "במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש".
ניסיונותיו של בלק להוציא מפי בלעם להוציא קללות על ישראל לא עלו יפה. לעומת זאת היו תוצאות מידיות לטובת עם ישראל " ותעצר המגפה" ממעשה הקנאות של פינחס . שתי הפרשיות אלו צריכות לשמש לנו לקח לכל אדם ובכל זמן. אל תדחה למחר מה שנחוץ לעשות היום ואל תטיל על אחרים מה שנדרש ממך לעשות!
שבת שלום
אלי כהן מירושלים עיר הנצח
