נדב אייל ויובל קרני – מגני המערכת וצביעות הנפוטיזם

עיתון אחד בעד הפצ"רית העבריינית ונגד יאיר נתניהו

במוסף סוף השבוע של ידיעות אחרונות, נדב אייל ויובל קרני ממשיכים לעשות את מה שהם יודעים הכי טוב — להגן על המערכת ולתקוף את הימין.

נדב אייל, במקום לומר בפשטות שהפצ"רית עברה על החוק, מעדיף לטעון שזה בכלל קמפיין ימין.

כך הופכת עבריינות אפשרית של בכירים לשיעור תקשורתי על “מסע הסתה”, במקום לשאלת הדין והאמת.

ולידו, יובל קרני מקדיש טור שלם לנפוטיזם – תחת הכותרת “הבן, האב ורוח הנפוטיזם”.

אבל כמו תמיד, הביקורת התקשורתית שלו חד-צדדית:

הוא רואה רק את יאיר נתניהו, אבל עוצם עיניים מול התופעה האמיתית — הנפוטיזם השיטתי בשמאל.

במפלגת “הדמוקרטים”, למשל, יו"ר המפלגה ממנה את עצמו ואת אשתו לייצגים את המפלגה בהסתדרות הציונית,

ואנשי שלומו מתמנים אחד אחרי השני למשרות בכירות בגופים ציבוריים.

כן, אפילו העוזר של ח"כ לזימי קיבל ג'וב – כי הרי “צריך לדאוג למשפחה”.

אבל אם יש הצעה למנות את יאיר נתניהו לתפקיד רשמי – זה פתאום “שערורייה”, “היעדר כישורים”, “נפוטיזם”.

כאשר מדובר בבן של נתניהו – זה “פסול מוסרית”.

כאשר מדובר באנשי יאיר גולן שלא נבחרו מעולם על ידי הציבור – זה “נורמלי”, “ענייני”, ו”ממלכתי”.

בין נדב אייל ליובל קרני יש חוט מקשר אחד – שניהם הפכו את העיתונות לכלי שרת במאבק פוליטי נגד הימין.

לא חשוב מה קרה – חשוב מי עשה את זה.

אם זה ימין – זו עבירה.

אם זה שמאל – זו תקלה.