טור אישי

ראיון עם אבו מאזן שהתפרסם באל-ערביה ביום שישי האחרון חשף טפחיים על מה שקורה מאחורי הקלעים במו”מ בין ישראל לרש”פ. ידיעה חשובה זו חלפה מבעד

הדבר המדאיג אצל לבני הוא שבניגוד לאולמרט, שאין לדעת אצלו אם הוא מתכוון למשהו באמת או לא, הרי שלבני אכן מתכוונת לכל מילה שהיא אומרת,

זה לא סוד שהתקשורת עוזרת לציפורה לנצח בפריימריס בקדימה. אילו הסקרים היו מאירים באור נגוהות את השר אלי אפללו, הוא היה הופך בהבל מקלדת, מבדיחה

מריאיון שנתן אבו מאזן לערוץ “אל-ערביה”, עולה כי רייס הציעה להקים מעבר בטוח קרקעי (במקום מנהרה או גשר), לחלק ירושלים על בסיס קווי 67, במקום

“בינאום המו”מ המדיני יוביל לבינאום י-ם. ליווי בינ”ל יביא לפיקוח ולבסוף להתערבות ממשית של הקהילה הבינלאומית בהסדר המדיני. כל ראשי הממשלות לאורך השנים, בגין, רבין

ח”כ ריבלין בסוגיית הסטודנטים בעזה: “אין להקל את המצור על עזה בשם הזכות להשכלה. לא מדובר בעונש אלא במציאות שהפלסטינים עצמם אחראים לה, ובידם היכולת

אחרי שהציל את הכלכלה הישראלית מקריסה, לשנוא את נתניהו זה כמו לשנוא רופא שהציל חולה. שנאה בלתי מוסרית בעליל. העיתונאי אלוף בן יודע את זה,

ההתגרות החמורה ביותר בישראל בימים האחרונים צצה מבפנים. פרופ’ ג’ף הלפר, איש אוניברסיטת באר-שבע, מתגרה בישראל מעל סיפון ספינה שעליה הגיע לחוף עזה מקפריסין כדי

כבר הרבה שנים למדינת ישראל אין שום מדיניות חוץ ברורה ועצמאית. במקרה הטוב ממשלות ישראל מגיבות למתרחש בסביבה, מנסות למנוע לחצים בינלאומיים או לרכך עמדות

שוב העדר נוהר. העיתונאי כמובן. כמו פרפר אל המנורה כמו הלוויתן אל החוף, כדבוקת קופצים אל צניחה חופשית. מזה שבועות ואף יותר, באומנות, בתחכום מזהיר