נרי אבנרי

מישנה: אל תאמינו למותחי הביקורת. לא דאגה לאזרחים מניעה אותם. הזריזות הזאת פאבלובית. אילו השלטון היה בידיים “הנכונות”, לא היינו שומעים מהם ציוץ. הרביצה שלהם

מישנה: כשבן כספית כותב על ראש הממשלה, הוא חייב בגילוי נאות (הכותב שונא את ראש הממשלה). כמוהו רביב דרוקר. כל ידיעה שיביאו שקשורה בנתניהו, נגועה

מישנה: דווקא אלה שרימו, בגדו במצביעים שלהם, וגנבו את המנדטים ממפלגת האם, דווקא הם רוצים שנאמין להם. “הבחירות, זה משאל עם”, אמר ח”כ שטרית מעל

מישנה: “הטעות היחידה בהסכם אוסלו היא, שאוסלו לא כלל פינוי התנחלויות… להגיע להסכם ולהשאיר את כל ההתנחלויות על מכונן, ועוד לאפשר הרחבתן ועיבוין, וריבוין- זו

מישנה: “לא חשוב כמה פעולות עידוד ומוטיבציה נעשה. אם אנחנו רואים את ראש הממשלה מאמץ אל ליבו את הזמר אביב גפן, אנחנו בבעיה” (ראש אכ”א,

מישנה: אין להם למבקשי אדמתנו חלום יותר מושקע מפלסטין הגדולה, ואין להם תקווה גדולה יותר משנאת החינם בין יהודים. מישהו צריך להגיד לשדר הרדיו גבי

מישנה: מול נתניהו, כל ממזר מלך, וכל חמור צולע סוס מרוץ. ברק גמר רע, שרון גמר עוד יותר רע, ואולמרט נלחם על החופש שלו. האם

מישנה: כל נבחרי הציבור יודעים: אין שום בשורה בקלון של הנגבי. כללי המשחק לא ישתנו, ועולם כמנהגו ימשיך לנהוג. השקרנים שיתאימו את השקרים שלהם לאג’נדה

מישנה: יש להם הסבר לאומנים המחרימים: אריאל הינה שטח כבוש, וממשלת ישראל יצרה כאן “מדינת אפרטהייד”. בטענה הכבדה הזאת קושרים המחרימים את ישראל בעבותות ברזל

(מאמר המשך למאמר הקודם: “מתפכחים לרגע”)