מישנה: כשבן כספית כותב על ראש הממשלה, הוא חייב בגילוי נאות (הכותב שונא את ראש הממשלה). כמוהו רביב דרוקר. כל ידיעה שיביאו שקשורה בנתניהו, נגועה בשנאתם. מי ששונא, לא מדווח לציבור, אלא הדיווח מזין את שנאתו. הלכתי לארכיון…
יש שלושה סוגים של מידע: הסוג הראשון הינו מידע שיש לו נגיעה לאזרחים או שניתן לעשות איתו משהו. עם הסוג השני אין מה לעשות. נינט טייב אכלה סלט בקפה ארומה גבעתיים- זו דוגמא למידע שאין מה לעשות איתו. מישהו טרח להכניס את זה לעיתון, רק משום שיש קליינטים לידיעות תפלות.
התקשורת הישראלית פיתחה זן שלישי של מידע: “תפל” שמשווק באריזה של “חשוב”. המידע הזה משווק לציבור, לא משום שיש לזה ביקוש, אלא משום שהעיתונאים מונעים מזדון. הזדון הוא מניע פסול. כותרות ראשיות על עוזרת בית שמסתכסכת עם אשת ראש הממשלה זוהי ידיעה תפלה, שמשווקת לציבור כידיעה חשובה. מועמדת לראשות הממשלה מתופפת מול המצלמות, זוהי ידיעה תפלה שמשווקת “כמגניבה”.
בביה”ד לעבודה, יש מאות תיקים של סכסוכים ותביעות. אז למה עשו סיפור מהסכסוך של שרה וליליאן?- כדי שפרשנים יסבירו לכם שהמעסיקה של ליליאן משפיעה על ההחלטות של ראש הממשלה וזה מסוכן. הייתם מאמינים? ספקי המידע דואגים לכם!! מבוקר עד ערב ירחיקו גורמים שמסיחים את דעתו של הנהג שלנו. אבל כשמדובר באשת ראש הממשלה, ידם קצרה- מכאן המידע שארוז באריזה של סכנת נפשות.
אומרים לנו, שישראל נתונה לסכנה קיומית, ויש גורמים שמשקיעים מיליארדי דולרים, כדי למחוק את הישות הציונית מעל פני האדמה. מה הקשר בין סכנת הגרעין האיראני, לבין תחביב התופים של ציפורה לבני. אין שום קשר, כמו שאין שום קשר בין ההשפעה של שרה נתניהו על הכותרת הזאת (שימו לב!): “דוח קרן המטבע: נתוני המשק הישראלי הם מהטובים בעולם” (ידיעות-אחרונות / 29.11.10). …או שיש קשר.
בכל העולם, ערוצי התקשורת טחנו את המוח לצרכניהם עם פירורי הדלפות שפורסמו באתר “ויקיליקס”. הנברנים שלנו שלפו ידיעה לפיה ציפורה לבני אמרה לאמריקאים שעם אבו-מאזן, לא ניתן להגיע להסכם. לדעתי, זוהי הדלפה חשובה מאין כמוה, מפני שהיא מוכיחה בעליל שציפורה משקרת לאזרחי ישראל. בכל הזדמנות היא תאשים את נתניהו במבוי סתום מדיני כשבאוזני האמריקאים היא האשימה את אבו-מאזן. מדוע הידיעה הזאת הוצנעה?- מפני שלראש החדשות זינקה ידיעה חשובה ממנה: לפני שנתיים, שרה אמרה משהו למישהו, מישהו אחר שמע, וזה הרגיז אותו והוא כתב מכתב. וואוו…
כשבן כספית כותב על ראש הממשלה, הוא חייב בגילוי נאות (הכותב שונא את ראש הממשלה). כמוהו רביב דרוקר. בן כספית הודה בשנאתו, ורביב דרוקר הודה שנתניהו (ציטוט): “הוא חלום הבלהות של העיתונאים”. כל ידיעה שיביאו שקשורה בנתניהו, נגועה בשנאתם. מי ששונא, לא מדווח לציבור, אלא הדיווח מזין את שנאתו. שנאה היא מניע פסול… לפח, יהודים. לפח!…
למאמר המקורי מאתר ארכיונרי לחצו כאן
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר