יוסי אחימאיר

חג החנוכה הוא חג האורים. חג מדליק. חג שהאור בו הולך ומתעצם מערב לערב – מנר אחד ביומו הראשון עד לשמונה נרות ביומו השמיני, אשר

האם מדינת ישראל מתאבדת? האם מדינת ישראל ויתרה על ההרתעה? האם מדינת ישראל ויתרה על דרך הפעולה? האם מדינת ישראל הפקירה את אזרחיה בדרום? האם

כמעט ריר נוזל מזווית שפתיו של שר האוצר, בר-און-בר-און, כשהוא מזכיר את השם ביבי. עיניו רושפות כשהוא – האיש שהפקיד בידי חברי מרכז הליכוד באחת

המספר הולך וגדל, הכמות הולכת ותופחת. כוונתנו למנדטים. ליתר דיוק: כמות המנדטים שמעניקים הסקרים לליכוד. המספר האחרון שננקב בסקר הוא – 35. הרבה מעבר למפלגת

מה אומרים לכם השמות הבאים: “ארץ ישראל שלנו”, “מהפך בחינוך”, “הישראלים”, “לב אחד ורוח חדשה”? מי שיוכל לענות על כך באופן המוסמך ביותר הוא עו”ד

פרשנות הספורט כמוה כפרשנות הפוליטית – ערכה שווה לאפס. לדוגמא: כאשר קבוצת כדורגל מנצחת בשער אחד, מקרי, מיד הפרשנות מוטית לטובת הקבוצה המנצחת, שבכל זאת

ההתגרות החמורה ביותר בישראל בימים האחרונים צצה מבפנים. פרופ’ ג’ף הלפר, איש אוניברסיטת באר-שבע, מתגרה בישראל מעל סיפון ספינה שעליה הגיע לחוף עזה מקפריסין כדי

לא, אהוד אולמרט איננו אשם. בשום פנים ואופן אין להאשימו גם בזה. לא אותו ולא את הממשלה. כוונתנו לכשלון הצורב, לכל אורך החזית, של ספורטאי

גברת שמיר היקרה, יאיר וגלעדה, בני משפחות שמיר ודיאמנט, חברי עמותת לח”י, יאיר שטרן המנחה, ידידות וידידים,

שמענו – ולא האמנו למשמע אוזנינו. נזכרנו כי רק לפני שנה ביקרת במכון ז’בוטינסקי, צפית במצגות ההיסטוריות, ראית מסמכים בארכיון, ובספר האורחים הבעת התרשמותך במלים