חג החנוכה הוא חג האורים. חג מדליק. חג שהאור בו הולך ומתעצם מערב לערב – מנר אחד ביומו הראשון עד לשמונה נרות ביומו השמיני, אשר יחדיו מאירים ומרוממים לזמן קצר, עד לדעיכתם, את נפשותינו.
אנו זקוקים להרבה אור במינהרה החשוכה שבה אנו מגששים דרכנו. אורות החנוכיה – אורות זמניים הינם. בחלוף החג – שוב נמצא עצמנו בימי החולין ועם הבעיות המתעצמות, לקראת השנה האזרחית הבאה, 2009, שכבר מתדפקת בשער. זוהי השנה שלפיתחה הונחו הבעיות הקשות באמת. הדרך שבה ייפתרו – אם ייפתרו – הבעיות הללו תחרוץ את עתידה של המדינה. והדרך הרי היא תיקבע על-ידי אזרחי המדינה בבחירות לכנסת ה-18, בעוד כחודש ומחצה. אזרחי ישראל יצטרכו להחליט אז בין השארת השלטון הקיים של השמאל על כנו, שלטון של דריכה במקום, חולשה וחוסר מעש בכל תחום, לבין העלאת שלטון חדש שמביא עימו תקווה חדשה ומזרים דם חדש לעורקים המסויידים.
נהיר לכל כי הדרך של היעדר יעד, של ישיבה בחיבוק ידיים ושל עבודה-בעיניים (עיין מסעות אולמרט הבזבזניים בעולם, תוך יצירת אשלייה של החיאת תהליך השלום) – לא תוכל לעבוד יותר אל מול ההתפתחויות העולמיות המסחררות שאינן לטובתנו, ובמיוחד לנוכח המימשל החדש בוושינגטון.
הנשיא אובמה וחבר יועציו המסוכנים יפעילו ללא ספק גישה חדשה כלפי המזה”ת, כלפי ישראל וכלפי הסיכסוך. קל יהיה לו לכופף ממשלה בישראל שבראשה דמות חיוורת, חסרת נסיון, שכבר הבהירה מראש שפניה למסירת מרבית נכסי האומה לסורים ולפלשתינים.
הלחצים על ראש ממשלה כמו אהוד ברק או ציפי לבני יהיו מיידיים ונושאי פרי. ההסכמות לנסיגות, לוויתורים, מצד ישראל יושגו בקלות ו”החזון” של חזרה לקווי 67 יתגשם במהרה.
ואולם עם כינון המדינה הפלשתינית-חמאסית רק יתחילו הצרות האמיתיות, כשלב לקראת המשך החלשת ישראל והצרת חייה. ישראל עלולה למצוא עצמה מבודדת עוד יותר, וגם מוושינגטון לא תבוא לה הישועה.
ולכן צריך לקוות כי שהממשלה הכושלת הנוכחית תסיים את דרכה, ותקום תחתיה ממשלה עם אג’נדה ציונית, שלה חוט שדרה לאומי, כושר עמידה בלחצים ויכולת לגייס את העם כולו למאבקים הקשים הצפויים לנו בכל מקרה, גם הצבאיים בשטח וגם המדיניים מול מימשל אובמה שאינו רוצה בהכרח בטוב ישראל.
טוב על כן שהטוען לכתר, הלא הוא יו”ר הליכוד בנימין נתניהו, מכריז כבר עתה על עמדותיו כאשר יגיע לשלטון, שמהן לא תהיה נסיגה ישראלית – לאמור: ירושלים תישאר שלימה ובריבונותנו, לא תהיה נסיגה מן הגולן, לא יורדו יישובים ישראליים מעל אדמתם ולא תהיה השלמה עם משטר הטרור ברצועה.
ככל שהדברים יובהרו בבירור רב יותר בהקדם הרב ביותר, בימים ובשבועות שנותרו עד לבחירות, כך יהיה קל יותר לזכות בתמיכת הציבור בישראל הכמה לשיקום הכבוד הלאומי. כך יהיה ברור יותר למימשל הפחות-ידידותי בוושינגטון, כי גם לישראל ישנם קווים אדומים שאין חוצים אותם וכי מדינת היהודים לא תסכן את עתידה בוויתורים חסרי אחריות ובלתי מוצדקים.
המימשל החדש בוושינגטון יקום לפני שתיכון הממשלה החדשה בירושלים. מי יעמוד בראש המימשל בארה”ב – כבר נקבע ונחרץ. מי ירכיב את הממשלה הבאה בישראל עדיין אין לומר בוודאות. ואולם כבר לאור נרות החנוכה, רואים את האור בקצה המינהרה החשוכה, רואים ניצנוצי תקווה בעודנו מצויים תחת ממשלה מדשדשת, המשדרת חולשה ואשר את מסריה התבוסתניים קובעים אנשי פירסום יהירים.
(פורסם לראשונה ב”מעריב”, 25.12.08)
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר