תנו לי מנהיגות צעירה

בעקבות המדיניות המכוונת של נבחרי הליכוד (להוציא את סגן השר אופיר אקוניס) להשמיד את הדור הצעיר של התנועה, ליכודניק החל בפרויקט חשיפה של צעירים מבטיחים ובעיקר צעירות מבטיחות כי כמו שאמר ז’בוטינסקי : “בלעדי הנוער לא תיתכן תנועה”. האימבצילים שיושבים בסיעה בכנסת לא מכירים את ז’בוטינסקי אז ליכודניק יעשה את העבודה. הראשונה היא לי שרעבי

 


 

קוראים לה לי והיא נולדה וגדלה בשכונת התקווה, תל אביב. במקום שבו המדינה הזניחה את תושביה והתירה למסתננים לפשוט על השכונה ולשנות אותה – בעיקר לרעה. לי מתגוררת עם אמה ושני אחיה הקטנים. אחד מהם לומד בישיבה (ועומד לפני גיוס במסגרת ישיבות הסדר) והשני בחטיבת הביניים. אביה נפטר לפני שנתיים. לי באה ממשפחה של ליכודניקים פעילים. ראש הממשלה ושרים נהגו בתחילת דרכם לקיים חוגי בית וכנסים בחצר של הבית שלה.

“עד לפני שנתיים לא ידעתי את מיקומי בקשת הפוליטית. מצד אחד אני באה ממשפחה ימנית ומנגד רוב חברי הם מחד”ש והעבודה, רק בשנתיים האחרונות לאחר שקראתי, שאלתי ונפגשתי עם אנשים רבים גיבשתי דעה והתפקדתי לליכוד. לפני כן הפעילות החברתית שלי הייתה א-פוליטית ועסקה בעיקר בקידום הנוער בדרום תל אביב”.

לי היום היא סטודנטית לתואר ראשון במדעי המחשב במכללת האקדמית תל אביב יפו. ואולם, יש באמתחתה אין ספור כלים לימודיים שבהם התשמשה בעבר. בגיל 15 השתתפה בקורס “מנהיגות” ו”פיזיקה גרעינית” במסגרת “המכון לקידום נוער ליצירתיות ולמצוינות” של אוניברסיטת תל אביב ובגיל 16 השתתפה בקורסים במחשבים והתנהלות ארגונית באוניברסיטה הפתוחה במסגרת פרויקט פל”א (פרויקט לימודים אקדמאיים) של “קרן אייסף”. אין תימה כי סייימה בגרות מלאה במגמת כימיה ו5 יח”ל במתמטיקה בתיכון עירוני ב’-ג’ צייטלין בתל אביב ולכן היא לומדת תואר ראשון במדעי המחשב במכללת האקדמית תל אביב פו.

היום היא עובדת בעבודות סטודנטיאליות אך בקורות חייה ניתן למצוא גם הפקת שני סרטים קצרים בפרויקט “יוצרים עם קשת” לערוץ 2 וכל זאת בהיותה בגיל 17 בלבד. היא לא עשתה שירות צבאי אלא שירות לאומי מאוד חשוב : היא הייתה מדריכת נוער במצוקה במרכז קהילתי בית דני בשכונת התקווה.

ללי ניסיון רב בפעילות ציבורית שכן היא הייתה יו”ר מועצת הנוער של שכונת התקווה וחברה בפרלמט הנוער העירוני של תל אביב יפו ואילו היום היא פעילה בנושא השוהים הבלתי חוקיים בעיקר בשכונות דרום תל אביב וחברה במועצת הסטודנטים של האקדמית תל אביב יפו.

אז הואיל ובעיית המסתננים היא הרלוונטית ביותר להשקת השיח בינינו ביקשתי לפתוח ולשאול : מה לדעתך הפתרון הרצוי לבעיית המסתננים ?

 

“מדובר בבעיה מאוד מורכבת. כל פתרון אשר יהיה ייקח זמן ויעמיק את המצוקה של תושבי דרום תל אביב, ערד ואילת. סדר עדיפויות תקין של מדינה צריך להיות קודם כל לדאוג לאזרחיה, לכן דבר ראשון על מנת להפחית את הנטל על האזרחים אני בעד למלא את מתקן השהייה “סהרונים”. כרגע הוא יכול להכיל כ-7,000 מסתננים ונמצאים בו כ-2,000. עדיין מדובר בפחות מ10% מסך כל המסתננים השוהים בישראל. לכן במקביל המדינה צריכה להרחיב את סהרונים כך שיוכל לקלוט אליו מסתננים נוספים. משם המדינה צריך לטפל בבקשות מקלט שהיא מקבלת. מי שבקשת המקלט שלו נידחת יש להחזיר לארץ מוצאו, ישירות או דרך מדינה שלישית במקרה שאין לנו יחסים דיפלומטיים עם אותו מדינה. מי שאכן פליט יישאר בסהרונים ויקבל שם את כל השירותים הבסיסיים שאדם ראוי לקבל, מזון, בריאות וחינוך. כל פתרון אחר הכולל פיזור של אותה אוכלוסייה בארץ פשוט לא יעבוד, לדעתי הוא גם פחות הומני. הרי גם לפליטים השהייה מוגבלת, עד שמצב המלחמה בארצם יפסק, לתת להם ולילדיהם לעבוד, ללמוד ולהתגורר בין ישראלים ולפתח זיקה לארץ לעומת שום קשר לארץ מוצאם רק מתאכזר, בעיקר בילדים, כאשר יגיע היום בו יעקרו אותם מהחברה הישראלית שהם מרגישים חלק ממנה”.

כיצד לדעתך הליכוד מתייחס לצעירים ? האם את רואה אופק הנהגתי?

 

“תלוי באופי שלך. אחת לכמה חודשים ישנם פרסומים בפייסבוק של כנסים של צעירי הליכוד ואתה מגיע, זו ההזדמנות שלך להכיר ולהיכנס לענייניים, רוב האנשים שמגיעים לשם הם מאוד נחמדים ואינטליגנטים אבל בשורה התחתונה ההשתלבות במערכת תלויה בך, אם אתה חברותי ומתערבב טוב עם הוותיקים אז נפתחות לך דלתות לכל מיני פורומים קיימים בהם אפשר לשמוע ולשתף אחרים במה שמתרחש במפלגה. אף אחד לא ירדוף אחריך, ומצד שני גם לא יסגרו עליך דלתות. האירוע הראשון שאני הגעתי אליו היה “כנס הסברה לצעירים”, באתי לבד ולא הכרתי אף אחד,  בכל זאת הייתה אווירה מאוד טובה, תוך דקות כבר הכרתי אנשים.

 

אף פעם לא שללתי אופק הנהגתי בליכוד ובכלל בפוליטיקה הישראלית. כרגע זה לא מעסיק אותי, אני עדיין לומדת להכיר מקרוב את המערכת, את האנשים שבה ושומעת דעות נוספות. אני שם בעיקר בשביל להיות מעורבת ולדאוג שהאנשים הנכונים מובילים את המפלגה”.

 

איזה ח”כ או אישיות פוליטית מהווה עבורך מודל ודוגמא ומדוע ?

“יש לי כמה מודלים לחיקוי בפוליטיקה, הבולט מבניהם הוא סילבן שלום. אני מעריצה את מידת היושר שיש לו והנאמנות שלו לליכוד ולערכיו. רוב הפוליטיקאים לא יהססו לפזר לך הבטחות בשביל שתצביע להם. לצערי רובם בסופו של דבר משאירים צ’קים ללא כיסוי. סילבן ידוע ביכולת זיכרון מרשימה, נניח והגעת לאחד הכנסים שלו והצגת את עצמך בפניו, אם תפגשו שוב שנה אחרי הוא יזכור מי אתה, בתור איש ציבור שפוגש עשרות אנשים ביום אין ספק שמדובר ביכולת חשובה. בנוסף כברת הדרך שעבר עד שהגיע לצמרת הליכוד בכלל לא הייתה פשוטה, הוא מגיע מהעם, מזרחי מהפריפריה שהתקדם לאט ובטוח בזכות עצמו ולא עשה לעצמו הנחות. זו הדרך שאני מאמינה בה, להתחיל מלמטה, ללמוד, להוקיר טובה ולא לפחד ללכת בדרך שאתה מאמין בה, מילת המפתח היא “התמדה””.

איזה ח”כ או שר סייע לכם הכי הרבה בדרום תל אביב ?

“גדעון סער עוזר לנו לא מעט, כמה חודשים בודדים שהוא נמצא בתפקיד שר הפנים וכבר הציג תוכנית פעולה להשבת מסתנני העבודה הבלתי חוקיים וקידם את הצעת החוק לאיסור ההוצאה השוטפת של כספי המסתננים למדינותיהם. החוק הזה ייכנס לתוקף בחודש ספטמבר הקרוב והוא כלי חשוב בהתמודדות עם התופעה, משום שהוא פוגע במוטיבציה של מבקשי עבודה להישאר בישראל או להסתנן אליה. מירי רגב, אופיר אקוניס ואיילת שקד מחוברים יותר לשטח, שומרים על קשר הדוק עם התושבים ותומכים במצוקה שלהם בכל דיון רלוונטי”.

 

מה את חושבת על היוזמה של משרד הפנים להחזיר את המסתננים הביתה ?

“חידוש נוהל “ההחזרה מרצון” במסגרתו חזרו השבוע 15 אריתראים לארץ מוצאם (20 חזרו שבוע שעבר), מבורך בעיניי. למרות שמדובר בטיפה בים, עצם הטיפול בבעיה מעורר אופטימיות. האם זה אומר שנפסיק להפגין ולהפעיל לחצים? ממש לא. מניסיון עבר כשהשטח שקט, מהלכים מסוג זה נתקעים. האבסורד הוא שבתקופה בה הוסר אותו נוהל לא אפשרו לשום מסתנן לחזור לארצו אפילו אם רצה בכך. משרד הפנים, והממשלה בכלל, נתקלים בלא מעט מחסומים מצד ארגוני זכויות אדם שעותרים לבג”צ ודואגים להפעיל לחצים בינלאומיים על הממשלה כדי שאותם מסתננים יוכלו להישאר בארץ ובלב השכונות, לכן כל עוד הבעיה בעיניה אני כאן, בשביל שהמצוקה של תושבי דרום תל אביב תישאר על סדר היום הציבורי וגם לתמוך בממשלה כשצריך”.



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

פוסטים קשורים

די לקומבינות חיים כץ

ישראל כץ : עד סוף ינואר התחקירים על השולחן שלי

לאן נעלמו הצ’קים בסיעת הליכוד בהסתדרות