ניתן להגדיר את האיש כתופעה אנושית חד פעמית. מנהיגים, מלכים ורוזנים דורשים את קרבתו. הוא פולט את המילה “שלום” כל כך הרבה פעמים, שרק המילה “צנטריפוגות” נשמעת יותר. הסיטואציה לפיה מנהיג הטועים חוגג, היא עיוות…
הלכתי לארכיון…
יש נביא בעירנו. הראשון לנבא את השינויים הדרמתיים באזורנו, הוא איש החזון שמעון פרס. לפניו, איש לא דיבר על “מזרח-תיכון חדש”. אחרים מתעקשים להגדרה- “האביב הערבי”. אם חושבים על היום שאחרי תקיפת איראן- ברור שחתן פרס נובל לשלום שמעון פרס, צדק. לא סתם “מזרח-תיכון חדש”- אלא מזרח-תיכון חדש, חדיש ומחודש.
היום הוא מרגיש מלך העולם. בראיון שנתן לגלובס (12.3.12), הוא לא מתבייש להגיד: “אני הכי פופולארי בארץ”. להקיא עליו. גם אם הגיל המופלג שלו, משמש רבים מבני גילו, כאליבי לאיבוד הזיכרון, אני בטוח, שפרס זוכר את חלקו ב- 1400 קורבנות שלום.
בחגיגות יום ההולדת שלו בהגיעו לגבורות, מכל המתנות שקיבל, המתנה הכי נחשבת- הייתה של ח”כ רוני בראון: עצה חינם- שיחזיר את פרס נובל!
אני יודע שלדבר סרה בנשיא אהוד, זה סיכון, כמו שאני יודע שהאהדה כלפיו היא תוצאה של שטיפת מוח, וזיכרון קצר. הערצת נרקומן שררה, שמכר לנו אשליות שלום, במחיר של אלפי משפחות שכולות- מוכיח את עוצמתה ויכולתה של התקשורת לשטוף להמונים את המוח. יש לי תחושה, שסלידתי מהאיש מגיעה כדי מחצית הסלידה שחש רבין כלפיו.
שחף פילוביץ היקר.
ביקשת שאעלה לרשת קטעים מטקס חלוקת פרס נובל לשלום (דצמבר 94). הרגע סיימתי לראות, ואני מול המקלדת. כועס. אני הולך להגיד משהו קשה, אבל אני מאמין בכל מילה- גם אם שמעון פרס יתאבד בשידור חי, לא אחשוב שהוא שילם על תוצאות אוסלו. הפער בין מה שהובטח, למה שקיבלנו כל כך נורא, שבמדינתי הדמיונית, אלה שרקחו את ההסכם בימים ששיחות עם הפלסטינים נגדו את החוק- היו בכלא.
אילו התפטר בגין תוצאות הזיותיו, ותורם את כספי הפרס לקורבנותיו, היינו סולחים לו, שהרי למנהיגים מותר לטעות- בתנאי שייקחו אחריות. אלפי משפחות שכולות ואלפי נכים (משני הצדדים), הן משקולת כבדה מנשוא, על מצפונו של כל אדם מוסרי. לא אצל פרס.
אילו קורבנות השלום היו רובצים על מצפונו, הוא לא היה תומך בהתלהבות בהינתקות. אילו מצוקתם של תושבי הדרום שחוטפים גשם של ירי רקטות, הייתה קרובה לליבו- לא היינו שומעים ממנו “קסאם-שמאסם”.
ניתן להגדיר את האיש כתופעה אנושית חד פעמית. היום, הוא מעופף בעולם, יותר מקברניט באל-על. מנהיגים, מלכים ורוזנים דורשים את קרבתו, ואצים להצטלם איתו. הוא פולט את המילה “שלום” כל כך הרבה פעמים, שרק המילה “צנטריפוגות” נשמעת יותר. מבחינה ערכית- הסיטואציה לפיה מנהיג הטועים חוגג, היא עיוות. הלכתי לארכיון…
מי שרוצה שינסה לחבר את הזיכרונות עם המציאות. שופופו…
לקטעי הוידיאו ולמאמר המקורי לחצו כאן לאתר של נרי אבנרי
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר