זאב בן-יוסף מתריע על ניסיונות ההשתקה וההכחשה של רצח העם הארמני על ידי תורכיה וקשר הצביעות הבינלאומית האופף אירוע זה שעודד את היטלר להתחיל בהשמדת היהודים
גם השנה, ביום האזכרה לטבח העם הארמני, נאלם קולם של כל אנשי השמאל יפי הנפש שתמיד קובלים על הריגה של מספר ערבים, אבל ממלאים פיהם מים מול רצח של מיליון וחצי ארמנים. היכן הן כל מדינות עולם הדמוקרטי הנאור, ובמיוחד מדינות סקנדינביה, ששתיקתן על רצח רבבות ארמנים מהדהדת בעיקר מול צעקתן על “מִמצאי” דוח גולדסטון השִקרי גם לאחר שגולדסטון עצמו הודה בכך. היכן היא תורכיה עצמה שצריכה הייתה ללמוד מגרמניה את ההכאה על חטא של רצח עם, בעוד היא מאמצת לליבה בחום את כזבי גולדסטון ושקרי הצגת המשט. כל אלה שנכמר ליבם על קיפוחם של ערבים ופגיעה בנוחיותם (ראו למשל – ההחלטה על הבנייה הבלתי חוקית בכפר השילוח – סילוואן – גדר ההפרדה והנסיעה בכביש 443), נאלמים דום כשצריך לזעוק על רצח רבבות ארמנים.
הטבח ההמוני בארמנים עדיין איננו מוגדר כ”שואה”, גם משום שעוד לא הוכח שהייתה כוונה להשמדת העם הארמני כפי שהוכח במקרה של הנאצים, וגם בגלל כמות הנרצחים היהודיים לעומת הטבוחים הארמנים. אבל ההערכות הבדוקות והמהימנות מדברות על טבח בסדר גודל של מיליון וחצי נפשות. התורכים גירשו את הארמנים מבתיהם ומכפריהם לצעדות מוות לעבר המדבריות הסוריות כשבדרך הומתו בצורות שונות ומשונות. לפיכך, שואה או לא שואה – ברור שמדובר כאן על רצח עם.
כל אותם מתחסדים מהשמאל מדברים פתאום על מה שישראל יכולה להפסיד או להרוויח מבחינה מדינית אם תנקוט עמדה, כשההיבט המוסרי נעלם ונאלם לפתע פתאום. כיצד תוכל ישראל לזעוק מעתה כנגד מכחישי השואה למיניהם, כאשר היא משתפת פעולה עם הכחשת רצח העם הארמני.
אבל יש גם היבט נוסף. גם היום נתון העם היהודי בארץ ישראל בסכנה, מול אלה המודיעים בפירוש על הצורך לחסל את היהודים ואת מדינתם במזרח התיכון. במיוחד אנו במדינת ישראל חייבים לזכור את האדישות והשתיקה של כל העולם מול השמדת מיליוני יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה. אנו חייבים להבין שהשתיקה הנוכחית של מעצמות העולם הדמוקראטיות מול רצח העם הארמני מהווה התרעה למה שעלול לקרות כאשר ואם ינסו לממש את האיומים להשמדת עם ישראל בארץ ישראל.
יתרה מזו: היום כבר ידוע שכאשר הציג היטלר את תוכניתו להשמדת היהודים בפני אנשיו ושמע טענותיהם כי הדבר עלול לסבך את גרמניה, הוא השיב: “מי זוכר היום את רצח העם הארמני?”. ואגב בעניין זה: הרומן ההיסטורי המדהים משנת 1933 – “40 הימים של מוסא דאג” שכתב היהודי האוסטרי פרנץ ורפל, משווה בין גורלם המר של הארמנים לזה של היהודים. מכאן שהאדישות העולמית כלפי רצח העם הארמני היוו מרכיב משמעותי בשואת ההשמדה של העם היהודי.
בשל שיקולים פוליטיים מתעלמות מדינות רבות בעולם מרצח עם זה, כולל מדינת ישראל עצמה, בשל היחסים הדיפלומטיים עם תורכיה. אפילו ההתקשרות התורכית עם ציר הרשע של איראן וסוריה איננו משפיע אצלנו על עמדה זו.
בערב שביעי של פסח צויין השנה רצח העם הארמני ברובע הארמני בירושלים. הארמנים מציינים את יום זה כ”יום השואה הארמנית”, מאחר שבו החלה הממשלה העותומאנית בצעדים לדיכוי והשמדת העם הארמני שבשטחה.
מאחר שהיה זה ערב החג, לא התאפשרה השנה כל נציגות של ישראלים, בניגוד לשנים עברו. עם זאת, ראוי וחיוני שבשנים הבאות ישתתפו נציגי הממשלה והכנסת באירוע זה, ולא רק נציגי אִרגונים ציוניים ותנועות נוער כפי שהיה בעבר. נקווה גם שפעילותם האינטנסיבית של אישים כמו אלי חזן ומשה איפרגן ימשיכו לפעול להעצים את ההשתתפות הישראלית ביום השנה לטבח העם הארמני.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר