רכז המבצעים של הליכוד מאמין בשוק, לא באינטרנט /אריק בלומברג, “מלאבס”

אורי פרג’ מסכם את קמפיין הליכוד ומביע תרעומת על ההתמקדות באזורים הלא נכונים יום ראשון השבוע. אופטימיות. “אם היו מקשיבים לי מההתחלה והיו נותנים לשטח לעבוד ולא מרדימים את האנשים”, אומר אורי פרג’, “היינו היום בסקרים עם עוד חמישה מנדטים, באחריות. אבל למרות ההרעה בתוצאות הסקרים, אני מבטיח לך שבגלל שהערנו את השטח נזכה ביום שלישי ב־30 מנדטים”.

פרג’, תושב פתח תקוה, כעס בתחילת השבוע. הוא סיפר שמערכת הבחירות הנוכחית היא מהרדומות שידעה המדינה בעשורים האחרונים. הוא נחשב לאחד מאנשי השטח החזקים ביותר בתנועת הליכוד. בתפקידו הרשמי הוא רכז המבצעים הארצי של התנועה. מקורביו מייחסים לו חלק גדול בכך שאריאל שרון עזב את הליכוד והקים את קדימה. הם מדברים על התקופה שאחרי ההתנתקות, על ספטמבר 2005. באותה עת, אומרים גורמים בליכוד, יצא פרג’ בחריפות נגד שרון והבהיר כי פעילי השטח ורבים מחברי המרכז כועסים על ההתעלמות שלו מתוצאות משאל המתפקדים על תוכנית ההתנתקות. “אנשים הצביעו”, אמר אז פרג’, “והוא פשוט התעלם מאיתנו. הוא פשוט מתעלם מהקול שלי, מצפצף על מה שהצבעתי. אנשים כועסים על זה, על זה שהוא ציפצף על השטח, על האנשים”.

יום שני אחרי הצהריים. אנחנו עוברים בשוק פתח תקוה ופרג’ מתקבל בחיבוקים ובנשיקות. חלק מבעלי הדוכנים מנשקים גם את דיוקנו של ביבי שמתנוסס על השלטים. “תגיד למשה שפרג’ הגיע”, אומר בעל דוכן לבעל חניון סמוך. “ברור שאני לא צריך לשלם על חניה בכניסה לשוק”, מבהיר פרג’, “השוק זה המעוז שלנו וכולם פה הם אחים שלי”. פרג’ מתחבק ומתנשק עם בעלי הבאסטות ואת כולם הוא מכיר באופן אישי. “אתה רואה בעצמך, כולם פה עם כובעים של הליכוד ואני תולה שלטים איפה שאני רוצה”, הוא מדגיש.

פעם שלישית גלידה

אורי פרג’ נולד בבית החולים בילינסון לפני 51 שנה. הוא למד בבית הספר היסודי רמת ורבר ובתיכון עמל. בשנת 75′ התגייס לצה”ל ולאחר שחרורו בשנת 78′ הוא החל לנהל את גלידריית אלחנן המיתולוגית שליד בית החולים בילינסון. במרוצת השנים פתח פרג’ כמה עסקים, שחלקם הצליחו יותר וחלקם נכשלו. החיידק הפוליטי החל לקנן בו בשנת 77′ – שנת המהפך. הוא הצטרף לתנועת הליכוד והחל לפלס בה את דרכו ולמלא תפקידי שטח. לפני כ־15 שנה נבחר פרג’ בפעם הראשונה לחבר מרכז. לפני כשבע שנים הוא אף נבחר ברוב קולות ליו”ר מועצת הסניף בעיר, תפקיד שבו הוא מחזיק עד היום. ב־1996 הוא שימש בראשונה בתפקיד קצין מבצעים זוטר של בנימין נתניהו, ובבחירות 2003 כבר הפך ליו”ר מטה המבצעים הארצי ונחשב לאחד מאנשי שרון הקרובים ביותר, עד משבר ההתנתקות ב־2005. כיום משמש פרג’ רכז מטה המבצעים הארצי בתנועה לאחר שמונה לתפקיד על ידי נתניהו. “אני לא מקבל תמורה ולא מפנטז על ג’ובים”, חזר והדגיש פרג’ השבוע, “אני בליכוד מתוך אהבת אמת לתנועה ולנתניהו”.

בפריימריז האחרונים הוא התמודד במשבצת של גוש דן המקנה את המקום ה־25 ברשימת הליכוד לכנסת, אך הפסיד לכרמל שאמה והגיע רק למקום השני. “שבועיים בלבד לפני הפריימריז החלטתי להתמודד”, הוא אומר, “והקבוצה של חיים כץ ומשה פייגלין קבוצה נוספת לא הצביעו בשבילי, ובכל זאת הגעתי למקום השני בלי כל תקציב. הייתי הכי זול בריצה לפריימריז והקמפיין שלי עלה 18 אלף שקל. זו היתה הזדמנות טובה מאוד, אבל לא נורא, זה יקרה בכנסת הבאה”.

יום ראשון בערב, המטה ברחוב העלייה השנייה. תקציבאי המפלגה שי ריסקי מבקש בדחיפות את פרג’ בטלפון ומודיע לו שהוא מקצץ 30 פעילים ליום הבחירות כיוון שעלותם מגיעה ל־10,000 שקל. “שי, אל תתווכח איתי, בחיאת ראבק, אתה לא מוריד אגורה”, זועם פרג’ בטלפון. ככל שמתקדמת השיחה מאבד פרג’ את סבלנותו: “אני לא נותן לאף אחד להוריד שקל כי בשביל ה־10,000 שקל האלה אתה תפסיד לי אלפי קולות ואז מה תגיד? שעשית לי קווץ’ בפעילים ושהיינו חייבים לקצץ יומיים לפני הבחירות עשר פה ועשר שם?”. ריסקי, שנכנע תוך זמן קצר, מבהיר לפרג’ שהוא מקציב 100 אלף שקל לשטח בפתח תקוה. “אחרי ששבוע שעבר הוא התעקש על 60 אלף, השבוע הוא כבר עיגל את זה ל־100, ואותו סיפור בדיוק היה לי בכל הארץ”, מחייך פרג’, “בסוף אם אתה צועק מספיק חזק, אתה מקבל את הכסף. שיקצץ במקומות אחרים אבל שלא ייגעו לי יותר בשטח כי אני כבר ראיתי מה קרה פה בשבועות האחרונים. ביבי התעקש על בחירות דרך האינטרנט ואני דפקתי על השולחנות ואמרתי שזה יעלה לנו במנדטים, אבל מנכ”ל המפלגה וביבי העדיפו את האינטרנט ובגלל זה איבדנו הרבה כוח”.

למטֶה נכנס שמואל שדה, מאנשיו של פייגלין, שמבין שהתקשורת נמצאת במקום, ומיד קוטע את דבריו של פרג’ ומסביר לנו שפייגלין נדחק מהמקום ה־20 למקום ה־36 בגלל הקומבינות של נתניהו. “הלו, צא לדרך, תעבוד ותירגע קצת, תשתה מים ותהיה סבלני, והכל יהיה בסדר. מי שעשה את הברדק זה הבוס האישי שלך”, ממהר פרג’ להתערב.

עדיין יום ראשון בערב. אנחנו יוצאים ממטה המפלגה ומגיעים לבית הכנסת אלי כהן, שבו עוד מעט ינאמו חברי מועצת העיר ואנשי הליכוד חיים בשארי ואיציק עובדיה, מנהלת המטה לאה לביא, מנהל מטה יום הבחירות משה משה ופרג’ כמובן. פרג’ מתחבק ומתנשק עם כולם, אבל מי שזוכה בחום הגדול ביותר הוא אברהם רוזן בן ה־75, יו”ר הלח”י בפתח תקוה. “זה הסגנון שנותן לי את הבנזין להמשיך הלאה”, מסביר פרג’ ומנשק את רוזן, “אלה האנשים שנותנים לי את הכוח ואת הרצון לעזור לתנועה, זה הכיף שלי”.

רוזן, שנראה צעיר מגילו, הוא חרותניק אמיתי. “במלחמת העצמאות חיסלתי יחד עם חוליה נוספת 15 משאיות בריטיות אחרי ששמנו מתחתן חומר נפץ, וכשאני שומע את כל הצעירים יפי הנפש מדברים על כך שצריך לעזור לערבים, אני מתפוצץ מזעם”, הוא אומר. בנוגע ליום הבחירות מבהיר רוזן כי הוא מביא לבד 800 ליכודניקים לקלפי, “אם תביא בחשבון את הבנים, האחיינים והנכדים של החבר’ה שלי מהלח”י”.

בינתיים מדבר פרג’ עם הפעילים: “כמו שאתם מכירים אותי, אני איש ביצועים ולא דיבורים. אני מכיר פה כמעט כל אחד וגם לך, חיים (בשארי; א”ב), אני אומר, כמה אנחנו חזקים כשאנחנו מאוחדים וכמה ברק יש לאנשים בעיניים. אנחנו נוכיח לסוקרים שהם שקרנים”. אחד הפעילים מתלונן בפני משה על ההחלטה לא לספק לרכזים היושבים בקלפיות סנדוויצ’ים מפאת חוסר תקציב: “אמרתם שאנחנו הכי חשובים”, הוא קובל, “אבל אפילו סנדוויצ’ים מסכנים אנחנו לא מקבלים”.

פרג’ מסנן: “זו כפיות טובה של אנשים. אלה שיושבים בתוך הקלפי מקבלים מאיתנו 750 שקל ברוטו לעומת הפעילים בחוץ שמקבלים רק 350, ועל זה הם בוכים לי, הבנת?”.

החלטה הזויה

יום שני, חמש אחרי הצהריים. פרג’ מגלה כי מיליוני פתקי הצבעה של מח”ל נחשבים פסולים וצריך לשנות אותם בכל הסניפים. אנחנו נוסעים לסניף המבצעים בגבעת שמואל כדי להעביר ארגזים לפעילי המטות ברחבי הארץ. פרג’ עוד מקווה שהפתקים לא ייפסלו: “זה בלגן גדול. תדע לך שבבחירות לראשות העיר, איציק אוחיון הדפיס מיליון פתקים בגלל הבלגן הזה. או שהשופט אליעזר ריבלין יאשר לנו אותם או שנלך להדפיס פתקים חדשים ונעביר אותם לכל הקלפיות בארץ”. במרוצת הערב הוא תופס שיחת טלפון עם אפי איתם ומבטיח לו: “אני אוהב אותך ולא משנה מה המקום שלך, אצלנו אתה מובטח ותקבל מקום של כבוד אצל ביבי, אין לך מה לדאוג. אנחנו צריכים בליכוד אנשים כמוך עם ביצים. אל תדאג, יהיה בסדר.

“פה אין מקום לכוסיות”, אומר פרג’ בסיום השיחה, “אפי הוא מהגברים שבגברים, תת אלוף בצבא וגבר עם ביצים שאצלו מילה היא מילה. תקשיב לי טוב, אפי איתם הולך להיות אחד הדומיננטיים בתנועה. האמת היא שרק עכשיו הוא הצטרף ובגלל זה אין לו זמן לעשות פוליטיקה, אבל תאמין לי שהוא לא יהיה מובטל ואם אתה שואל אותי, מובטח לו מקום במטבחון המדיני. חוץ מזה, חשוב לזכור שהוא גם הכניס לקופה הריקה שלנו 12 מיליון שקל”.

על ההחלטה של נתניהו ושל הנהלת התנועה לוותר על השטח למען האינטרנט, שאותה הוא מכנה הזויה, הוא לא מפסיק לדבר. בתחילת ינואר התבטא פרג’ בחריפות נגדה. “החלטתו של נתניהו להקצות נתח של תשעה מיליון שקל לפרסום באתרי האינטרנט על חשבון קיצוץ משמעותי בפרסום חוצות תתברר כצעד פוליטי בלתי מחושב. כמי שתיפקד כראש המבצעים הראשי בבחירות 2003 ו־2006, אני מבין בדיוק עד כמה מסוכן להפקיר את הפרסומים בשטח ולהתמקד באמצעי המדיה האלקטרוניים, ולכן אני מתריע על כך מראש.
“אתה צריך להבין שאינטרנט זה לא הליכוד”, הוא מסביר השבוע, “הליכוד זה שוק מחנה יהודה ושוק פתח תקוה, זה הצ’אפחות, זה הנשיקות והחיבוקים וזה השטח”. אנחנו מסתובבים לאורך היום בצמתים

ברחבי גוש דן ופרג’ ממש לא מרוצה: “תשמע, הייתי קצין מבצעים בבחירות 2003 ו־2006 ולא ראיתי בחיים שלי כזו מערכת בחירות רדומה. אין שטח לשום מפלגה וזה מטריף אותי. האמת היא שחוץ מאיתנו ומהאיחוד הלאומי שהם לא פראיירים, וקצת ש”ס שיש להם כוח בשלטים, לא רואים שום מפלגה”.

בעוד שנתיים

בשבע בבוקר ביום שלישי, בקלפי בבית הספר אמיר בעין גנים, מתקבל פרג’ כמו חתן. “אני עדיין בהלם ממספר המתנדבים שלי שאני רואה בחוץ, ואני רק מקווה שבלילה אמשיך להיות מופתע ולא מכישלון חלילה”, הוא אומר. בעשר בבוקר, אחרי שנזף באחד הפעילים (“אל תגיד לי שזה ישר כשאני רואה שזה עקום, יש חוקים בדברים האלה ותולים בדיוק כמו שאמרתי”), הוא מרשה לעצמו להתנבא: “אני אומר לך שליברמן יהיה הפתעת הבחירות, הוא עבד הכי חזק בשטח. את הליכוד אני מעריך בין 27 ל־28 מנדטים”.

בצהריים הוא מתחיל בחלוקת חמגשיות עם שניצלים ואורז. “לא הייתי ערוך לסופה כזו רצינית וזה משפיע לרעה על כלל המצביעים”, הוא אומר, “אבל אנחנו כן מצליחים להוציא החוצה את האנשים כדי שיבואו להצביע”. בחמש אחרי הצהריים, במטה המפלגה, הוא מציין שמדובר בהצבעה צמודה ושיש לחץ. זה הזמן לדרבן את הפעילים: “חבר’ה, אני רוצה טלפונים תפוסים נון סטופ, כל דקה זה עוד קול”.

יום שלישי, עשר בלילה, פרסות תוצאות המדגמים. פרג’ בדרכו לגני התערוכה וזרם הטלפונים מצד הפעילים ברחבי הארץ לא נפסק. “אל תדאג”, הוא מסביר לפעיל מודאג מראשון לציון שמצלצל אליו, “אחרי ספירת קולות החיילים יהיה לפחות שוויון. וחוץ מזה, גוש הימין שולט, תהיה רגוע. עד הבוקר ביבי הוא ראש הממשלה”.

לי הוא מסביר: “אני כבר שועל קרבות וכמו ב־96′, כשפרס היה ראש ממשלה לפי המדגם בטלוויזיה וביבי היה ראש ממשלה בבוקר, ככה זה יהיה גם עכשיו. בכל מקרה, כל הכבוד לציפי, היא עשתה הישג יפה והקמפיינרים שלה ראובן אדלר ואייל ארד יודעים לעבוד. אבל אמרתי ואגיד את זה שוב לכל מי שצריך לשמוע במפלגה: מי שמפקיר את השטח ואת המגע האנושי בשביל אינטרנטים שמינטרנטים, שלא יתפלא שבבוקר הוא קם כשלבני עומדת בראש הסיעה הגדולה. חד משמעית, השטח שווה לפחות עוד שלושה־ארבעה מנדטים”.

רביעי, שמונה בבוקר. “תראה, אני מבסוט מאוד מהתוצאות”, מסכם פרג’, “בעיקר אם נביא בחשבון שעד אתמול בעשר בערב היו לנו רק 12 מנדטים וזה משמעותי מאוד שעלינו ב־16 מנדטים. בכל מקרה אנחנו נרכיב את הממשלה, אבל השורה התחתונה היא שעוד שנתיים נלך שוב לבחירות, כי כל קואליציה שביבי יקים תהיה בעייתית וסחטנית. אבל אל תדאג, בעוד שנתיים, כשיהיו בחירות, יחזרו התקציבים הגדולים לשטח ואנחנו נדאג שהליכוד יהיה חזק בהרבה ממה שהוא היום”.



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

פוסטים קשורים

צו מניעה נגד קיש

שיירת רכבי ליכוד בהוד השרון מעוז השמאל יצאה לדרך.

ביבס לא צריך להיות משקיף הוא צריך להיות הפרויקטור