וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי; וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת–בְּנֵי רְאוּבֵן. וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי-שֵׁם. וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב-לָכֶם–כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם יְהוָה; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל יְהוָה.
פסוקים אלו הינם תחילתה של טרגדיה קשה ונוראה שאירעה לבני ישראל במדבר. משפחות שלמות על נשיהם וטפם נבלעו חיים באדמה. מאתים וחמישים איש, מהחשובים ביותר, נשיאים נשרפו באש, אבל בעוד שאנו חושבים שהסיפור הסתיים בזה, המשך הפרשה מפתיע אותנו עם מספר הרוגים גדול הרבה יותר. למחרת מתלוננים כל עדת בני ישראל על משה ואהרון על שהם אחראיים למותם של עדתו של קרח, מה שגורם למגפה שממיתה 14,700 איש. הסיפור על אותם 250 איש שבלעה אותם האדמה פתאום הכל מתגמד.
הגורם העיקרי שהתחיל את כל הסיפור זה המחלוקת של קרח ועדתו. אבל לאחר מכן הכל היה צריך לחזור לסדר. אז מדוע להמשיך את כל המחלוקת והתלונות ולגבות מחיר קשה יותר? האם כל זה באמת שווה? האם לא למדנו מטעויות העבר? רק בשבוע שעבר קראנו בפרשה על חטא המרגלים ועל הבכייה של העם שגבתה מחיר כבד. האם באמת משתלם לבכות ולהתלונן? הרי בסופו של דבר רואים היטב שזה מביא לעונשים כבדים.
כל מה שאירע הוא שמחלוקת שבמרכזה עומד הכבוד “האני עצמי” היא מחלוקת שורפת כמו אש ממש. העונש שהוא בשריפה רמז יש כאן, כי מחלוקת היא כמו אש היא מתפשטת ללא גבולות ומכלה כל חלקה טובה, היא הורסת ,היא שורפת והיא עלולה לא להשאיר שריד.
כאשר אדם קופץ לאש כדי להציל, הוא נשרף למרות שהוא לא אשם, למרות שהוא התכוון לטובה ולמרות רצונו לעשות טוב.
הבית השני חרב בשל מחלוקת וריב אחים כל אחד רצה להיות המנהיג ולבסוף הביא אסון על העם ,שאת פירותיו הבאושים אנו אוכלים עד היום.
שבת שלום אלי כהן
מירושלים עיר הנצח
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר