פרשה אקטואלית: מילה על הפרשה עם יעקב וידר, יו”ר מטה חרדים בליכוד וחבר הנשיאות
פרשת בשלח
“וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף, עִמּוֹ: כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, פָּקֹד יִפְקֹד ה’ אֶתְכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֶת-עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם.”
בני ישראל באישון ליל, ממהרים לברוח ממצרים, בהוראת משה. לחם – המצרך הבסיסי ביותר באותה העת, לא היה בידם זמן לאפות, ונאלצו להסתפק באפיה מהירה של מצות. ולמרות כך, משה, מנהיג העם. לא מוותר, וטורח לפתוח את קבר המשנה למלך, ולקחת עימו את עצמותיו של יוסף.
ניתן לראות את חשיבות העמידה בהבטחה, יוסף השביע את העם לבל יותירו מאחור, ויביאו אל הארץ שאהב. למשה היה חשוב לקיים את ההבטחה, גם אם היא לא נוחה. כמו כן רואים, את החשיבות שיוסף, משה והעם, ראו בקבורה על אדמת ארץ ישראל.
איש ‘רוח’ מהשמאל, גיחך אודות “הלהט ה’משיחי’ שאחז במנהיגי יהדות צרפת”, בכך שטרחו להביא את הנרצחים הי”ד, לקבורה בארץ ישראל. הנרצחים, כפי שתוארו על ידי משפחותיהם, אהבו וחשקו בארץ. קיום רצונו של הנפטר, לא רק שאינו להט ‘משיחי’, כי אם יסוד מוסרי אנושי בסיסי. שנית – גם בזמן יציאת מצרים, רבו המבקרים והמתלוננים. אולם משה ויוסף, ראו לנכון את הצורך להבהיר את חשיבות הקבורה בארץ ישראל. אחינו הצרפתים, הולכים בדרכם.
“וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה, מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ, לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם. הֲלֹא-זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר, חֲדַל מִמֶּנּוּ, וְנַעַבְדָה אֶת-מִצְרָיִם: כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת-מִצְרַיִם, מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר. מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל-סִיר הַבָּשָׂר, בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע.”
בני ישראל שסבלו משעבוד, עבדות ועריצות, מתאוננים בדרישה לחזור לכך. הגעגוע לסיר הבשר מכהה את סבל העבדות. המאבק לחירות לא קלה אף פעם, גם היום 66 שנים לקומה של המדינה, רבים הם ה’מתגעגעים לסיר הבשר בברלין ובוינה’, וממליצים לצעירי ישראל, להגר לארצות בהן הגבינה זולה יותר. ‘תברחו מהמלחמות’ הם מנקים את המצפון.
גם אז וגם היום, החלוצים שנשארו והאמינו שהדרך לחירות עמם, לעתים טומנת בחובה קשיים, גם במחיר האוכל וגם במחיר מלחמה, כשנדרש. הם אלו שיזכרו לטובה בדפי ההיסטוריה היהודית, פרשת השבוע מוכיחה זאת.
“וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן, אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ; וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ, בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. (פרשת בשלח). וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה, וּבָרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם בַּיּוֹם הַהוּא” (הפטרת השבוע – שירת דבורה)
היו ימים בהם לעם ישראל היו מנהיגות. נשים חלוצות, שחכמי התלמוד דאגו לציין שוב ושוב – שבלעדיהן, עם ישראל לא היה נגאל מעבדות מצרים, וגם לא יגאל מעבדויות עתידיות.
לצערי בעת זו – עדיין גוברת ידם של העסקנים, שדברי התנ”ך זרים ולא מתאימים לצרכיהם, ומנסים לקבע עובדה מעוותת – כי מקומה של האישה הוא מאחורי דלפק המזכירה. חכי”ם ממפלגות הסקטור, רוצים ותומכים בהצבעתן של נשים, הם בצביעותם גם יתמכו בנשים כל עוד אינן חרדיות ומאיימות על כיסאם ויתנגדו בלהט למנהיגה חרדית, אשר מאיימת להחליפם. אולם כששוב יגלגלו עיניים ויאמרו לנו שאישה חרדית החפצה להנהיג – נוגדת את מסורת ישראל, נשלח אותם אל מרים ודבורה, הן תזכרנה להם מה מקומן של נשים יהודיות במסורת ישראל.
שבת מבורכת
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר