פרשה אקטואלית: מילה על הפרשה עם יעקב וידר, יו”ר מטה חרדים בליכוד וחבר הנשיאות
“וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, וַיֹּאמֶר, אֶל-עַמּוֹ: הִנֵּה, עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–רַב וְעָצוּם, מִמֶּנּוּ. הָבָה נִתְחַכְּמָה, לוֹ: פֶּן-יִרְבֶּה. וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם; וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ.”
הפרשה מספרת את עלייתו של פרעה לכס המלכות, המלך החדש מתיישב על כסא מלכותו ומגלה לחרדתו כי בתוך ארצו – גדל עם מאוחד ונפרד, עם הדבק במסורת אבותיו, ממאן להתמוסס ולהפוך לחלק מהעם המצרי עובד האלילים. יועצי התקשורת של המלך נזעקים לייעץ; צא והסבר לעם המצרי כמה אותו עם מסוכן.. ואז תרוויח שני ציפורים במכה: תצא כמגן העם המצרי. וכן תפתור את בעיית העבריים המעיקה. הסבל והעינויים שתעבירם ללא רחמים – יביא להפחתה דרסטית של הילודה בקרבם. הדבר הראשון שמבצע פרעה, הוא הטלת מיסי ענק, מיסים ייעודיים ל’בני ישראל’, אשר מאיימים לחנוק לחלוטין את מטה לחמם.
וכאילו לא חלפו אלפי שנים, הקולות באירופה הנאורה, כשאותם מגבים לא מעט אנשי שמאל מתוכנו, מסיתים את אומות העולם להטיל על ישראל סנקציות, כלכליות מדיניות וביטחוניות. בכדי להסתיר את יצר האנטישמיות העתיק והשנאה העצמית התהומית, הם תמיד יתבלו זאת בצורך לדחוק את ישראל ל’שלום’, או ללחוץ עליה בדורסנות על מנת שתפסיק את ה’אפרטהייד’, בידעם שאין מיניה ואין מקצתיה.
אולם האמת המסתתרת תחת זאת היא אחרת; על ידי כך ישראל הגדלה ומתחזקת בקצב מסחרר לחרדתם, תיעצר תחלש או תיעלם. אולם מה שלא הועיל לפרעה, לא יועיל גם הפעם. התגובה הטבעית של עם קשה העורף, מאז ועד עתה – הוא ככל שהמלחמה בנו מתגברת, כך חוזקנו וחוסננו מתגבר.
“וַיֵּצֵא מֹשֶׁה אֶל-אֶחָיו, וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם; וַיַּרְא מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ-עִבְרִי מֵאֶחָיו. וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ; וַיַּךְ, הַמִּצְרִי. וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה שְׁנֵי-אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים; וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע, לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ. ויֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינו. הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ הַמִּצְרִי; וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת-מֹשֶׁה; וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה.”
הלקח הראשון הוא, תושייתו וראייתו הבריאה של משה המנהיג. איש מצרי מנסה לקצור נפשו של איש עברי מאחיו. חשוב לזכור כי מדובר בתקופה בה הדין הוא תלוי השתייכות. מצרי המנסה לרצוח עברי, החוק לטובת הרוצח. למרות כל זאת משה סבור כי אינו איש או”ם ה’דואג לשני הצדדים’. הוא מתייצב ללא כחל לטובת אחיו הרדוף, ואף נוקט באקט מלחמתי הגנתי.
הלקח השני הוא, האזכור הראשון בתורה למלשינים מבני עמך המתייצבים כנגד אחיהם לטובת אוייביהם. אנשים מבני עמך מנסים להבאיש את ריח אחיהם ולהטיל בהם דופי פני העולם. גם אז וגם היום, אנשים מבני עמך מוצאים סיבות בכדי לצאת לצד אוייביך במסע השמצה והסתה כנגד אחיהם. גם בידיעה שהדבר יביא לסכנה אמיתית להמשך חייהם וביטחונם של אחיהם.
“וּמֹשֶׁה, הָיָה רֹעֶה אֶת-צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ, כֹּהֵן מִדְיָן.”
משה המנהיג הגדול, רועה צאן. יותר מאשר עיסוק, זו אמירה. מנהיגם הדומיננטי והחשוב ביותר של העם לדורותיו שימש כרועה צאן. מנהיג אמת אל לו לצנוח ממרומי החברה, אלא צריך לטפס מלמטה – ממה שהחברה רואה כתחתית. הוא זקוק לעבור את מסלולם של האנשים אותם הוא מנהיג, לחוש את חייהם ןלהכיר את קשייהם. אזי יגיע להנהגתו בריא ומושכל, וינהיג טוב יותר את מונהגיו.
שבת מבורכת.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר