פרשת “בלק” היא פרשה יוצאת דופן. זו הפעם היחידה בספר במדבר שבה יוצא המספר אל מחוץ למחנה ישראל ומספר סיפור שגיבורו אינו מבני ישראל. מפתיע לגלות שדווקא גיבור זה – בלעם בן בעור – מנהל תקשורת ישירה עם הקב”ה ומתנבא בשמו במלים צחות וצלולות. בלק בוחר להזמין את בלעם לקלל את ישראל בגלל כישרונו הנדיר: מילותיו מילות אמת הן ויש בכוחן להשפיע על המציאות: “כי ידעתי את אשר תברך יבורך ואשר תאור יואר” ( במדבר, כ”ב, ו’ ).
אלוהים כעס על בלעם על כוונתו לקלל את ישראל ושלח מלאך לחסום את הדרך לאתון. האתון, אשר ראתה את המלאך, נבהלה. אך בלעם, שלא ראה את המלאך לא הבין את התנהגות אתונו.
מילותיה של האתון הן המפתח להבנת הפרשה כולה. מלים אלה אינן מבטאות רק את צרתה של האתון, אלא את צרתה של המציאות שעליה מנסה האדם לכפות את רצונו. אל תכה אותי, אומרת האתון. הרי “אנכי אתונך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה”.
האתון מלמדת את בלעם להקשיב למציאות ולא לאנוס אותה לרצונו. כך נפתחות עיניו לראות את המצב השלם, על רבדיו הנסתרים.
אם המציאות אינה נענית לך, אומרת האתון, אולי עליך להקשיב לה ולא להכותה. “ההסכן הסכנתי לעשות לך כה?” טוענת האתון, ובלעם מבין: “ויאמר לא”. ואז עיניו של בלעם נפקחות: “ויגל השם את עיני בלעם וירא את מלאך השם ניצב בדרך וחרבו שלופה בידו, ויקוד וישתחו לאפיו”. הוא מתוודע לשחקן הנוסף המשפיע על האתון, ודרכו – לבימאי של הסצנה כולה. האתון מלמדת את בלעם להקשיב למציאות ולא לאנוס אותה לרצונו. כך נפתחות עיניו לראות את המצב השלם, על רבדיו הנסתרים.
כאשר המשנה (אבות ה’, י”ט) מבדילה בין אברהם אבינו ובלעם הרשע היא לא מזכירה בכלל מעשים. היא מתמקדת רק בדברים הפנימיים – במידות. “כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו: עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו.” עין רעה ורוח גבוה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע”.
הלוואי ונזכה להביט על זולתנו לראות במעלותיו ,ולהתעלם מחסרונותיו.
שבת שלום
אלי כהן עיר הנצח
שבת שלום . ש- תהיה ב- ברכה ת- תמיד
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר